חובות, זכויות ולא מעט הטבות: המדריך לבירוקרטיה הסטודנטיאלית

ביום ראשון החלה שנת הלימודים האקדמית בישראל, וגם השנה הצטרפו לעולם האקדמיה אלפי סטודנטים צעירים עם ניסיון סטודנטיאלי מינימאלי. סביר להניח שבימים הראשונים שלכם כסטודנטים תחוו שוק לא קטן (תזכורת להלם מהבקו"ם), גם בגלל עומס לימודים שתפגשו לראשונה בחייכם, אבל גם כי במעמד של סטודנט החובות והזכויות האזרחיות שלכם משתנות מעט. כדי שתוכלו להתחיל ללמוד בראש שקט, אנחנו מביאים לכם את רשימת המשימות שכדאי לכם להשלים כמה שיותר מהר, מניסיון.

ביטוח לאומי   

בשחרורכם מצה"ל או בהגיעכם לגיל 18 במקרה ולא שירתם, גם אתם הצטרפתם למיליוני הישראלים שמשלמים מידי חודש ביטוח הלאומי. אתם בטח זוכרים את הכאב שחשתם כשבאתם לשלם את דמי הביטוח הלאומי על החודשים שבהם חרשתם טרקים בדרום אמריקה או ששתיתם שייקים באיי תאילנד. העסק הזה נמשך גם כשאתם סטודנטים, אבל בתעריפים קצת שונים.

סטודנט שעובד, מסי הביטוח הלאומי ומס הבריאות ירדו לו באופן קבוע מתלוש השכר החודשי, אבל בשיעור שונה בגלל היותו סטודנט. סטודנט שלא עובד נדרש לשלם סכום קבוע של 125 שקלים כל חודש. לגבי עצמאים, הנהלים מעט שונים ורצוי לבדוק כל מקרה לגופו בסניף הביטוח הלאומי.

מה צריך לעשות? לא יותר מידי. המוסד שבו אתם לומדים אמור להעביר את הפרטים שלכם למוסד לביטוח לאומי, שם יעדכנו אוטומטית שאתם סטודנטים וישלח לכם בדואר פנקס לתשלום דמי הביטוח הלאומי.    

אם אתם עובדים כשכירים - לא תצטרכו לשלם מהפנקס והתשלום ירד לכם מתלוש השכר. בכל אופן מומלץ לוודא עם האחראי על כוח האדם במקום העבודה שלכם שהוא יודע שאתם סטודנטים, ולבדוק בתלוש השכר ששיעור דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות לא חורגים ממה שאתם אמורים לשלם.   

אם אתם מתחילים לעבוד כשכירים - תידרשו לציין שאתם סטודנטים בטופס תחילת העבודה.   

אם אתם עובדים כעצמאים - רצוי פשוט לגשת לסניף של המוסד לביטוח לאומי, מצוידים באישור לימודים עדכני ולסדר את העניינים.

אם אתם לא עובדים - התשלום נעשה באמצעות הפנקס שנשלח לביתכם בדואר או באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.

אגב, אם לא ידעתם, מספיק שתעבדו יום בחודש כדי שלא תצטרכו לשלם ביטוח לאומי. בהנחה שאין לכם זמן לעבוד, שווה לשקול לעשות פה ושם חלטורות כדי לחסוך 125 ש"ח בחודש. הכל בתנאי שהמעסיק משלם ומדווח כחוק ולא עובד בשחור.

הפסקת עבודה לטובת הלימודים

הרבה אנשים מחליטים עם תחילת התואר הראשון לעזוב את מקום העבודה כדי לפנות זמן ללימודים, וזה בסדר לחלוטין, עם זאת חשוב לדעת מספר דברים. נתחיל עם הבשורות הטובות: 

פיצויי פיטורין - אם הפסקתם לעבוד לטובת לימודי תואר ראשון, המעסיק שלכם מחויב לשלם לכם פיצויי פיטורין מלאים, גם אם הוא לא פיטר אתכם מיוזמתו (כמובן בהנחה שיש לכם ותק של יותר משנה במקום העבודה). אל תהססו להתעקש על זה וממש אל תרגישו לא בנוח בגלל זה, זה החוק. וחוץ מזה, התחלתם ללמוד, לא מגיעה לכם מתנה?

נעבור לבשורות הפחות טובות: 

דמי אבטלה - מכירים את זה שאתם צריכים ללכת פעם בשבוע בשעה קבועה, לחתום אבטלה בלשכה ולקבל על זה משכורת? ברגע שאתם בתואר ראשון, זה כבר לא עובד. דמי אבטלה מקבל מי שיכול ברמת העיקרון לעבוד, ולשוק אין מה להציע לו. מבחינת המדינה, סטודנט בתואר ראשון לא ממש פנוי לעבודה ולכן, הוא לא יכול לקבל דמי אבטלה. סטודנט לתואר ראשון שרוצה לנסות בכל זאת, צריך להוכיח למוסד לביטוח לאומי שתכנית הלימודים שלו מרווחת וגמישה מספיק כדי שיוכל לעבוד במהלך הלימודים (כמו בלימודי ערב לדוגמה).

נסיעות בזול   

אחת הבשורות המשמחות ביותר שהביאה איתה מחאת האוהלים, הייתה קידום חקיקה בישראל המעניקה הנחות לסטודנטים בנסיעות בתחבורה הציבורית, ומאז, סטודנטים באמת מוציאים הרבה פחות כסף על נסיעות ברחבי הארץ. נכון להיום מוצעים לסטודנטים בישראל שלושה מסלולי הנחה לנסיעה בתחבורה ציבורית:

מנוי סטודנטיאלי-חופשי-סמסטריאלי - או במילים פשוטות יותר: כרטיס לנסיעות חופשיות למשך סמסטר שלם באזור שתבחרו (גוש דן, ירושלים ועוד). המנוי הוא בעלות של 50% ממחירו של מנוי חודשי חופשי למשך אותה התקופה, והוא גם מזכה בהנחה של 50 אחוזים על הנסיעות מחוץ לאזור שבחרתם. יש לעדכן את המנוי בתום סמסטר א'.

סטודנטיאלי-חופשי-שנתי – אותו הדבר כמו הסמסטריאלי, רק למשך שנה שלמה.

פרופיל סטודנטיאלי רגיל - המסלול הזה יעניק לכם הנחה של 33% בנסיעה בתחבורה ציבורית. את ההנחה הזו תקבלו בשני מקרים - או אם תטענו לפחות 30 שקל בכרטיס הרב קו שלכם, או אם תרכשו הסדר נסיעה כמו הלוך ושוב, חודשי חופשי, כרטיסיה וכו'.   

מה צריך לעשות? כדי שתוכלו ליהנות מכל ההנחות, תצטרכו לעדכן את כרטיס הרב קו שלכם לפרופיל סטודנט על פי המסלול שבחרתם. ברב הקמפוסים בארץ מוצבת בשבוע הראשון ללימודים עמדה שבה אפשר לעשות זאת. אם לא הספקתם, אפשר לעדכן את הכרטיס בעמדות ההנפקה של רב קו, הנמצאות לרוב בתחנות מרכזיות. שתהיה נסיעה טובה וזולה.

הנחה בארנונה   

בעניין ההנחה בארנונה זו לחלוטין שאלה של איפה אתם גרים. יש מועצות אזוריות שמעניקות הנחות לסטודנטים על בסיס היותם סטודנטים בלבד, ויש מועצות אזוריות שמעניקות הנחה על תשלומי הארנונה על בסיס מבחן הכנסה כמו כל אזרח אחר. כדי לדעת אם אתם זכאים להנחה בארנונה, כדאי שתבדקו את זה מול הרשות המקומית של מקום המגורים שלכם.

מה צריך לעשות? כדי לממש את ההטבה הזו, תידרשו פשוט ללכת לעירייה או הרשות המקומית שבה אתם גרים.    

בהקשר הזה, נכין אתכם שהתהליך יכול להיות מאוד בירוקרטי. העירייה יכולה להיות מאוד חטטנית וקטנונית, להיכנס לכם לכיס ולמשוך אתכם באף. בחלק מהערים, סטודנט שמעוניין בהנחה בארנונה יידרש להציג אישור לימודים בלבד, ובערים אחרות יידרש לצרף גם מערכת שעות, תלושי שכר, פירוט תנועות בחשבון הבנק ועוד. בסופו של דבר, כשמקבלים את ההנחה המיוחלת, זה שווה כל טופס שהבאתם, כל טרטור שעברתם וכל פקידה שהתחנפתם אליה.

גם כאן, בחלק מהמוסדות האקדמיים יחכו לכם בשבוע הראשון נציגים של העירייה, שיכוונו אתכם ויאפשרו לכם לעדכן את הסטטוס ולקבל את אישור ההנחה כבר במקום, או לחלופין יציידו אתכם בטופסולוגיה הרלוונטית איתה תוכלו להגיע לעירייה ולקצר הליכים.

הפרעות קשב וריכוז   

לקויות הלמידה שלכם, שאתם מתמודדים איתן עוד מימי הבגרות או שגיליתם רק אחר כך, לא נעלמות עם הכניסה בשערי האוניברסיטה או המכללה (לפעמים הן אפילו מורגשות יותר), וגם כאן מגיעות לכם הקלות. דורות על גבי דורות של סטודנטים עם לקויות למידה מעידים שהארכת זמן, הקראת שאלון או דף נוסחאות מורחב, יכולים להקנות הקלה מאוד משמעותית בהרבה מאוד קורסים, ולכן מומלץ לנצל כל הקלה שאתם זכאים לה.

מה צריך לעשות? מומלץ לאסוף כמה שיותר מהר את כל האבחונים שעשיתם ולהביא אותם ליחידת האבחון או המרכז ללקיות למידה במוסד שבו אתם לומדים, כדי שיעדכנו את צוותי ההוראה בזכאות שלכם להקלות.

אם אתם סבורים שאתם סובלים מהפרעות קשב וריכוז או מלקויות למידה כאלו או אחרות ולא אובחנתם בעבר, זה הזמן לעשות אבחון. אם החלטתם לעשות כזה או שהאבחון שעברתם היה בגיל צעיר ואתם מעוניינים או נדרשים להערכה מחודשת, מומלץ להתייעץ עם היועצת במרכז ללקויות למידה שתכוון אתכם לערוך אבחון במקום המוכר על ידי האקדמיה. אגב, ישנם מקומות בהם היועצת מוסמכת לערוך בעצמה את האבחון.

בנוסף, לבעלי הפרעות קשב וריכוז קשות במיוחד, כדאי להכיר את המושג - תביעה לשיקום מקצועי. בעלי הפרעת הקשב והריכוז (ADD או ADHD) שנקבעו להם 20 אחוזי נכות, ו/או בעיה פיזית כלשהי שמגיעה לרמה של 20 אחוזי נכות רפואית, יכולים להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לשיקום מקצועי ולקבל סיוע בתשלום שכר הלימוד. לטובת קבלת הסיוע תידרשו להגיש לביטוח הלאומי טופס 270 בצירוף האישורים הנדרשים, אבל בכל אופן מומלץ לפנות לפקיד השיקום במוסד לביטוח לאומי קודם לכן, על מנת לקבל הנחיות ברורות לגבי התהליך ולמנוע טרטורים מיותרים.

אגודת הסטודנטים   

אתם הולכים לגלות מהר מאוד שהאקדמיה יכולה להיות גוף מאוד מאוד קשוח ולא תמיד קשוב לפרט, והרבה פעמים גם לא הוגן. לטובת אותם המצבים, בכל מוסד אקדמי בארץ קיימת אגודת סטודנטים שמורכבת מסטודנטים, בדיוק כמוכם, לרוב נציגים מכל פקולטה או כל חוג, בנוסף לרכזים בתחומים שונים (קורסי עזר, אקדמיה, קהילה, תרבות ועוד).    

בגדול, האגודה אחראית על התיווך בין הסטודנטים לבין המוסד, ובחלק מהמוסדות החברות באגודה כרוכה בתשלום (עלות משתנה ממוסד למוסד). בתמורה לחברות באגודה, תקבלו סל שירותים כמו סיוע מול המוסד במקרים חריגים, הנחה ברישום לקורסי עזר, רכישות קבוצתיות של חומרים ועזרים ללימודים (ספרי לימוד, חלוקי מעבדה וכו'), הנחות בשימוש במתקני הקמפוס (מכון כושר, בריכה, בית דפוס, קפיטריה וכו'), סיוע משפטי במידת הצורך, הנחות ברכישת כרטיסים למסיבות בארגון האגודה ולאירועי תרבות ועוד. כמובן שגם כאן, יש הבדלים בין מוסד למוסד.  

החברות באגודה היא לא בגדר חובה - מתלבטים אם לשלם את דמי האגודה? מומלץ להתייעץ עם חברים משנה ב' ולבדוק כמה סל השירותים שהאגודה הספציפית שלכם מעניקה רלוונטי אליכם. התשלום הוא לרוב דרך אתר האינטרנט של מוסד הלימודים או כחלק מהתשלום השנתי הכולל.