לפני שנה החלטתי לעשות מהפך בחיי הרגילים מאוד, וטסתי לסן פרנסיסקו כדי ללמוד באוניברסיטה המטיילת בעולם. לא ידעתי שממש בעוד כמה חודשים מגפה עולמית תתפרץ וכל תחום ההשכלה הגבוהה ישתנה בתכליתו. למזלי, האוניברסיטה שלי הייתה ערוכה להפליא להתמודדות עם המכשולים העתידים לעמוד בדרכם של מיליוני סטודנטים מסביב לעולם.
מיליוני סטודנטים לא יורשו לחזור לקמפוס שלהם בסתיו, וגם אם כן, הם יהיו תחת חוקים ונהלים נוקשים. איזה מין לימודים יכולים להיות ללא קמפוס? ובכן, בדיוק הלימודים שאני לומדת בהם כבר שנה. בשבילי ובשביל שאר תלמידי אוניברסיטת מינרווה, הלמידה מרחוק לא הייתה מענה חפוז למשבר הקורונה, הלימודים מרחוק היו כל הפואנטה.
ב-2012 הוקמה אוניברסיטת מינרווה כסטארט אפ חדשני של עמק הסיליקון. המטרה הייתה פשוטה: לבצע מהפכה באסכולת ההשכלה הגבוהה. שמונה שנים אחר כך, האוניברסיטה מקבלת 25,000 בקשות קבלה בשנה ממועמדים ממאה שמונים מדינות שונות. מתוך כל אלו, מתקבלים רק שני אחוזים.
הלימודים באוניברסיטה מאוד שונים מהלימודים שסטודנטים בישראל היו רגילים אליהם לפני הקורונה. אין הרצאות, ספריות, ומבחנים באולמות גדולים. כל הלימודים נעשים אונליין, מרחוק, בכיתות של 18 תלמידים, באמצעות תוכנה חדשנית שנועדה להבטיח ערנות והשתתפות מלאה של כל הסטודנטים. במקום ללמוד מבוא לפסיכולוגיה, מבוא להנדסת תוכנה או הסטוריה כללית, הקורסים מתמקדים בלימוד כישורים שישמשו את הסטודנטים בכל תחומי העבודה והלימוד. אנחנו לומדים חשיבה ביקורתית, חשיבה אנליטית ויצירתית, ופתרון בעיות. לאחר שנה של לימודים כאלו אנחנו בוחרים התמחות ומתמקצעים בה.
שיטת הלימוד הזו, מסביר המייסד וראש האוניברסיטה, בן נלסון, היא בדיוק מה שמייחד האוניברסיטה מכל שאר המוסדות להשכלה גבוהה. "תלמידים יושבים בכיתה, לא שואלים אותם שאלות, לא נותנים להם להשתמש במה שהם למדו כדי לפתור בעיות. המרצה פשוט מדבר אליהם." נלסון מסביר על אוניברסיטאות רגילות, "חצי שנה אחרי המבחנים, תלמידים שוכחים 90% מהחומר- כי אף אחד לא באמת לימד אותם."
כמו זום אבל שונה בתכלית
מחקרים רבים הוכיחו את היעילות וההצלחה של שיטת לימוד זו, הנקראת "למידה פעילה". נלסון מספר שמינרווה לקחו את המחקרים והפכו אותם להלכה למעשה באמצעות התכנה "פורום". בעיקרון היא דומה לזום, אבל בעצם שונה בתכלית.
אני כבר השלמתי שמונה קורסים במדעי המחשב, מדעי החיים, סוציולוגיה ותקשורת באמצעות התוכנה הזו, וחווית הלימוד היא שונה בתכלית מכל דבר שאי פעם הכרתי. במקום שיעורי בית, יש עבודה מקדימה: צריך להתכונן באריכות לכל שיעור, לקרוא היטב את החומר ולפעמים גם לפתור תרגילים. השיעור עצמו מתקיים בלייב. אני נכנסת לשיעור עם עוד 17 מחבריי לכיתה, כל אחד דרך המחשב שלו. הפרופסור או הפרופסורית כבר מחכים לנו שם. האווירה היא נעימה ואינטימית, כי קל ליצור אווירה כזו כשיש כל כך מעט תלמידים בכיתה.
אני גם מכירה את המרצים היטב כי אני מקפידה לבקרם בשעות הפתוחות שלהם, בהן הם מחכים בכיתה הווירטואלית שלהם כדי לעזור לתלמידים עם שאלות. רוב השיעור מתקיים במתכונת של דיון על החומר שנלמד מראש, כאשר לפעמים אנחנו נשלחים לקבוצות קטנות כדי לפתור משימות או בעיות ולהציגן לשאר הכיתה. הפרופסור יכול לראות כמה זמן בדיוק כל תלמיד דיבר ותמיד מקפיד לאזן את זה ולשלב את כולם בדיון. בסוף השיעור בדרך כלל יש בוחן קטן, כדי לוודא שכולם הבינו את התוכן. אני מעדיפה את השיטה הזו בהרבה על הרצאות ארוכות, שלא דורשות ממני דבר. אני תמיד מגיעה מוכנה לשיעור ולומדת לעומק, כדי שאוכל להשתתף בדיון בצורה איכותית.
מיטשל סטיבנס, פרופסור באוניברסיטת סטנפורד מציין שגם לפני המגפה ההשכלה הגבוהה הייתה כבר כמעט לא רלוונטית. "המגפה יצרה משבר קיומי בקרב המון מוסדות, וכל היסודות עליהם הן מושתתות. יש בכך הזדמנות לרעיונות קיצוניים חדשים."
יש לציין שהלימודים במינרווה הם לא בהכרח הפתרון. יש תלמידים שלא מתאים להם מבחינה פסיכולוגית או פרקטית ללמוד במתכונת כזו. לאחרים יש הגבלות שלא מאפשרות להם לטייל בעולם. אבל היא דורשת מאיתנו לבחון מחדש את שיטות הלימודים הקיימות, שנהיות אט אט מיושנות יותר עם התקדמות שוק העבודה והצרכים של החברה.
היצע הקורסים של מינרווה הוא זערורי לעומת אוניברסיטאות אחרות. אין לנו מעבדות ואין תכנית השאלת ספרים. אבל הקורסים הם שילוב יצירתי של רעיונות חדשניים וחומר קלאסי, שיכולים, בסופו של דבר, להיות שימושיים.
העיר היא הקמפוס שלי
ללמידה אונליין יש חסרונות ברורים, אבל האוניברסיטה מנסה לגשר על הפערים. למשל באמצעות טיפוח תחושת הקהילה של התלמידים. יש לנו אחד את השני כדי להתייעץ, ללמוד יחד, ולעשות פרויקטים יחד. לרוב אנחנו יושבים יחד כשאנחנו נכנסים לשיעור, ויש בחוויה תחושת קהילה ושותפות.
כזכור, אין לנו, הסטודנטים, קמפוס. אנחנו גרים במגורים שהאוניברסיטה מספקת להם והופכים את העיר לקמפוס שלנו. אני למדתי בסן פרנסיסקו במשך שני הסמסטרים האחרונים, ובעוד חודש טסה ללונדון כדי להתחיל את שנה ב'. בסמסטר האביב אני עתידה לנחות בקוריאה, ושנה לאחר מכן בברלין, בארגנטינה, הודו, וטאיי-וואן. על אף המכשולים שהקורונה מעמידה בפנינו, הנהלת האוניברסיטה נחושה לספק לנו את החוויה המלאה של מגורים בכל אחת מהערים שהובטחו לנו. על אף שנאלצתי להימלט מסן פרנסיסקו חודש וחצי לפני שהסמסטר נגמר, המשכתי ללמוד כרגיל מבלי שום צורך להסתגל ללימודים מרחוק. גם את כל הפרוייקטים שלי עם ארגונים מקומיים שיצרתי איתם קשרים בסן פרנסיסקו המשכתי מרחוק.
נכון שהיה יכול להיות יותר נוח אם היו לי בניינים נגישים וקרובים עם כל דבר שאני צריכה זמין לי תמיד. אבל זה לא באמת נחוץ. יותר מזה, קמפוס, עם כל תשתיותיו ובנייניו הגבוהים רק מוסיף למחיר המופקע של קולג'ים אמריקאיים. אני, שתמיד חלמתי ללמוד בחו"ל, יכולה להרשות לעצמי את הלימודים במינרווה בזכות כך שמחיר הלימוד הוא רק שליש מהמחיר של רוב האוניברסיטאות היוקרתיות בארה"ב. 
שמעתי הרבה ביקורת על כך שאין קמפוס מסודר לאוניברסיטה. אומרים שסטודנטים רוצים את חווית הקולג' המלאה, לחיות במעונות, ללכת לספרייה לקפיטריה. אבל בן נלסון אומר שדווקא היעדר הקמפוס הוא שמושך את התלמידים. "במינרווה, תלמידים חיים בלב העיר בשבע מדינות שונות. אין להם קפיטריה או מכון כושר- מכון הכושר שלהם הוא במורד הרחוב. הם חיים כמבוגרים בעיר, הם לומדים איך להיות אזרחי העולם." בתור מישהי שלמדה מהר מאוד איך לעשות קניות בעיר זרה, איך למצוא את החוגים ואת חדרי הכושר שאני אוהבת, איך למצוא את בתי הקפה הטובים ביותר לסטודנטים, ואת הקומה השקטה ביותר בספרייה העירונית, אני יכולה להגיד במלוא הביטחון שאני מעדיפה שלא יהיה לי קמפוס. אהבתי להרגיש את החיים בעיר בכל רגע, את הרעש ואת הצבע. אהבתי להסתובב שעות ולחפש השראה לעבודות הגמר שלי, שהיו מבוססות כולן על בעיות או תופעות שיש בעיר. אהבתי לגלות כל יום חלקים חדשים בקמפוס שלי.
כדי ללמוד בצורה איכותית צריך לאהוב ללמוד
המחזור הראשון של סטודנטים במינרווה התחיל ללמוד ב2014, וסיים בשנת 2019. מתוך 103 סטודנטים 94% מצאו עבודה או התחילו תואר שני, וכמעט חמישית מהתלמידים (16%) התחילו לעבוד בהיי טק בחברות כמו גוגל, טוויטר ואובר. גם אני, שסיימתי רק את שנתי הראשונה באוניברסיטה, קיבלתי כמה וכמה הצעות עבודה לקיץ מארגונים בארה"ב, והיום עובדת מהבית על כמה פרויקטים בארגונים השונים. גם חבריי לכיתה מנצלים את הקיץ לטובת עבודה, לרוב, אפילו כמה עבודות.
חשוב לזכור שהרבה מההצלחה של בוגרי האוניברסיטה נובעת מעצם היותם תלמידים ויזמים מוצלחים ביותר. ניק הילמן, מנהל המוסד למדיניות ההשכלה הגבוהה בבריטניה מקפיד לציין כי "שילוב של ניסיון אישי עשיר ומרשים והשכלה גבוהה מתוקשרת היטב עשויים להצליח מאוד יחד. חשוב להגיד שהרבה יותר קל לתת לאנשים עם יכולות גבוהות השכלה טובה, מאשר לתלמידים עם רקע יותר קשה."
כזכור, אני התקבלתי לאחר תהליך מיון ארוך שבחן את כל חלקי אישיותי והצלחותיי. ואכן, לאחר שביליתי שנה עם עוד 160 תלמידים מהמחזור שלי אני יכולה לאשר שאלו תלמידים ייחודיים למדי, עם המון אמביציה, מוסר עבודה ודעות מוצקות. אין ספק שתלמידים צריכים לאהוב ללמוד כדי ללמוד בצורה איכותית, אבל לתלמידי מינרווה יש יותר מזה- יש לנו מטרה להשפיע על העולם לטובה, והמוטיבציה הזו דוחפת את כולנו קדימה. אם גם בכם יש דחף כזה, ההרשמה לשנת הלימודים של 2021 כבר פתוחה.