מחקר חדש שמתפרסם היום (ב'), מלמד על שינוי עמדות משמעותי בקרב סטודנטים כלפי הלמידה המקוונת. בימים אלו, מיד לאחר חופשת הפסח, צפויים רוב הסטודנטים לחזור ללימודים בקמפוסים השונים במודל היברידי, כלומר לימודים המשלבים לימודים מקוונים דרך הזום, ובמקביל מאפשרים לסטודנטים להגיע לקמפוסים במתכונת חלקית או מלאה. זאת מתוך הנחה שחלק גדול מן הסטודנטים מאסו בלמידה מרחוק ומבקשים לחזור לספסל הלימודים הפיזי.
החוקרים, ד"ר אילן דניאלס רחימי מהקריה האקדמית אונו וד"ר גילה כהן זלכה מאונ' בר אילן והמכללה האקדמית אחוה, ערכו לאחרונה מחקר בקרב יותר מ-600 סטודנטים ממוסדות אקדמיים שונים, ותוצאותיו מלמדות כי עמדותיהם של סטודנטים לגבי הלמידה ב-Zoom השתנו לאורך התקופה בה למדו באופן זה. המסקנות מפתיעות לאחר שבתחילת תקופת הקורונה הגיעו הסטודנטים כמעט לכדי עימות עם מוסדות אקדמיים, בתביעה לקבלת החזר שכר לימוד חלקי, בעקבות המעבר ללמידה ממקוונת. כעת שינו את עמדתם ומעוניינים להמשיך ללמוד כך ואף לא לפקוד את הקמפוס כלל.
מוכנים להוסיף 150 ש"ח לסמסטר כדי להמשיך ללמוד במסלול שכולו נלמד מרחוק
במחקר שבו לקחו חלק סטודנטים ממכינות, מתואר ראשון ומתואר שני, עולה כי יותר ממחצית הסטודנטים מעדיפים את הלמידה בזום על פני הלמידה הפרונטלית. על זאת הוסיפו הסטודנטים כי הם אינם חושבים שללמידה המקוונת השפעה שלילית על המוטיבציה שלהם ללמוד וכי בלמידה בזום יש פחות הסחות דעת מאשר למידה בכיתה.
יתרה מכך, כ-45% מן הסטודנטים הסכימו במידה רבה ("הסכימו מאוד"), שאם ייקבע שיופסקו הלימודים בזום לחלוטין וכל הסטודנטים יידרשו להגיע לקמפוס, הם יהיו מוכנים להוסיף 150 ש"ח לסמסטר כדי להמשיך וללמוד במסלול שכולו נלמד מרחוק, ועוד כ-10% "הסכימו" עימם. יש לציין כי כשליש מהמדגם הביעו אי הסכמה (כ-32%).
לדבריו, ההתנסות של הסטודנטים בזום לאורך זמן הביאה אותם להכיר ביתרונות של השימוש באמצעים אלו: "מה שהתחיל ככורח שהמוסדות האקדמיים נדרשו לאמץ, הוא היום בגדר הזדמנות של ממש שאסור לפספס אותה. המעבר להוראה ולימוד בזום הוא הרבה יותר מאשר שימוש בתוכנה, הוא ממש בגדר פריצת דרך", מסביר ד"ר דניאלס רחימי מהקריה האקדמית אונו, "בעיניי הסטודנטים, השימוש בזום חוסך זמן רב וכסף משמעותי מאוד, עד כדי כך שהם מוכנים לקבל את החסרונות של השימוש בו ואת המורכבות של למידה בו. יש להניח שמהיתרונות האלו נהנים בעיקר הסטודנטים שמקום מגוריהם רחוק משמעותית מהקמפוסים או כאלו ששיטת לימוד זו מאפשרת להם בצורה קלה יותר את השילוב של עבודה עם לימודים".
עוד מסבירים החוקרים כי מהמחקר עולה שיש קשר חיובי בין גיל הסטודנט לבין עמדותיו כלפי הלמידה המקוונת: "ככל שהסטודנט מבוגר יותר, כך העמדות שלו חיוביות יותר ביחס להוראה בלמידה מרחוק, וביחס לנכונות שלו ללמידה בזום בעתיד", אומר ד"ר רחימי ומוסיף: "חשוב לציין כי נמצאו הבדלים מובהקים בין גברים ונשים בעמדות על הוראה בלמידה מרחוק. עמדות הנשים הסטודנטיות היו חיוביות יותר בהשוואה לגברים סטודנטים".
שני שליש מהמרצים הביעו רצון להמיר את הקורסים לקורסים דיגיטליים גם בחלוף המשבר
המחקר מתחבר עם נתוני סקר שנערך לאחרונה במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה. אם עד משבר הקורונה מספר הקורסים הדיגיטליים במוסדות האקדמאיים היה חד ספרתי ורוב המרצים לא תמכו בלימוד מסוג זה. המציאות, כאמור, חייבה את המוסדות לעשות מעבר חד להוראה מרחוק, מה שהביא לשינוי דרסטי בגישת המרצים ונראה כי היום שיטה זו הפכה לשיטה המקובלת ואף המועדפת.
בסקר שנערך בקרב 153 מרצים מהמכללה השתתפו בסקר, וכלל 294 קורסים, שני שליש מהמרצים הביעו רצון להמיר את הקורסים לקורסים דיגיטליים גם בחלוף המשבר, כלומר, ללמד מרחוק באמצעים שונים לפחות 30% מהמפגשים. רצון זה הובע בכל המחלקות שבמכללה.
"המגמה שאנו צופים בה מתרחשת כיום, הינה מותה של ההוראה הפרונטלית", טוענת ד"ר נירית גביש, ראש המרכז לחינוך הנדסי וליזמות וחוקרת בתחום ממשק אדם-מחשב במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה ואחת מעורכות הסקר. "המוסדות האקדמיים חוזרים לקמפוסים, אך לא להוראה פיזית, אלא להוראה שחלקה דיגיטלית וחלקה לפי פרדיגמת הייפלקס – הוראה שבה במקביל ללומדים הנמצאים בכיתה הפיזית עם המרצה, הלומדים הנמצאים בבתיהם משתתפים גם הם בשיעור בצורה פעילה. משבר הקורונה גרם לרעידת אדמה פסיכולוגית, שגרמה הן לסטודנטים והן למרצים להפסיק לקחת כמובן מאליו את הצורך בנוכחות פיזית משותפת כדי לקיים הוראה, לחפש פתרונות דיגיטליים שיאפשרו הוראה מיטבית מרחוק, ובכל מקרה – לתת אפשרות ללומדים שנמצאים בבתיהם להיות מחוברים וירטואלית לכיתה הפיזית".
"לא מזמן הכריזה חברת מייקרוסופט על השקת פלטפורמת מציאות מעורבת המחברת באופן וירטואלי בין אנשים וחפצים ללא תלות במיקומם הפיזי. נראה שהגבולות בין פיזי לווירטואלי הולכים ומטשטשים, ופלטפורמות דומות המשלבות בין פיזי ווירטואלי יפותחו בעתיד, ויאפשרו את מירב הגמישות למרצים ולסטודנטים. לא תהיה חזרה להוראה שהיא פרונטלית בלבד גם לאחר שיוסרו המגבלות הבריאותיות".
האם הלמידה המקוונת לא פוגעת באיכות הלמידה?
"הלמידה מרחוק בקורס אינה משפיעה להערכתי על איכותו. נהפוך הוא - היא מקלה בהרבה מובנים גם על המרצה וגם על הסטודנט", טוען יעקב לובשבסקי, מרצה במחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה. ומוסיף עוד אלמנט חשוב שמאפשרת הלמידה מרחוק: זה מאפשר לסטודנטים שכבר סיימו את התואר ורוצים להשלים קורס (כפי שקורה גם כיום) להשתלב בקלות ללא צורך בהגעה למכללה פיסית".
ד"ר אורנה מילר, דיקנית הסטודנטים ומרצה במחלקה להנדסת תוכנה במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, טוענת כי כמו בכל דברים בחיים, חשוב לשמור על האיזון: "אנחנו נוכחים בכך שיש ללמידה מרחוק מרכיבים איכותיים ואפקטיביים, אך חסרים המפגשים הפיסיים בין המרצים והסטודנטים ובין הסטודנטים עצמם. נראה שהוראה-למידה היברידית, הלוקחת את הטוב שבלמידה מקרוב ומרחוק, היא גישה פדגוגית מבטיחה".