ההסכמים שנחתמו לאחרונה בין ישראל לבין מדינות המפרץ ומרוקו, הביאו למזרח התיכון לא רק פרץ של אופטימיות, בתקווה להתגשמות החזון של שלום בימינו, אלא גם שפע של הזדמנויות עסקיות בשלל תחומים עבור חברות ויזמים מישראל. בין אם מדובר בחקלאות, טכנולוגיה, פיננסים או בריאות – השוק במדינות המפרץ צמא לידע ולחשיבה פורצת הדרך, המאפיינים את הראש הישראלי, או לפחות ככה אנחנו אוהבים לומר.
וכדי ליצור את ההזדמנויות העסקיות הללו, יש צורך כמובן בידיעת השפה ובעיקר בהבנת הקודים והמנהגים של התרבות המקומית, שחרף העובדה שגם אנחנו תושבי המזרח התיכון, לצערנו אנחנו די בורים בתחום. "כשמדברים עם אדם בשפת האם שלו זה מסייע לשבור את הקרח, ולבנות בסיס יציב יותר לשיתוף פעולה עתידי", אומר יונתן מנשה, מנכ"ל שפה1, שמלמדת ערבית אונליין בשיטה ייחודית שפיתחה. בימים אלה מדווחים בשפה1 על עלייה בביקוש ללימודי ערבית של מעל ל-300% - הן לצרכי תיירות במדינות המפרץ ובמיוחד לצרכי חיזוק קשרים עסקיים באזור.
"כמובן שאם מדובר באדם שמכיר את השפה ברמה גבוהה יותר, ומסוגל להשתמש בה לניהול שיחות עסקיות, זה מקפיץ את המשא ומתן כמה צעדים קדימה ומאפשר לשני הצדדים להבין אחד את השני לעומק, בלי הצורך להסתמך על תרגומים שלא תמיד מעבירים במדויק את רוח הדברים ואת הפרטים הקטנים", הוא מוסיף.
למה לא לומדים ערבית מדוברת בבית הספר?
"הקהל שמשתמש בלומדה שלנו מגוון מאוד", אומר מנשה. "לצד אנשים רבים שפשוט חלמו במשך שנים לדעת ערבית כדי לשוחח עם הסבא והסבתא בשפתם, יש גם כאלה שעובדים עם לקוחות ערביים רבים, מהארץ או מחו"ל, ואנשים שידיעת השפה מקלה עליהם מאוד, כמו צוות רפואי בבתי חולים, בעלי חנויות, מדריכים ועוד. מאז הסכם השלום אנחנו רואים התעניינות מוגברת מצד חברות היי-טק, יזמים ואנשי עסקים, שרואים את ההזדמנויות העסקיות הרבות באזור המפרץ". בסקר שערכה שפה1 בקרב 1,800 מתעניינים בלימודי שפות, עלה כי מעל 20% מעוניינים בלימודי ערבית לצרכי עבודה ועסקים, עובדה שמדגישה את הפוטנציאל העסקי בתחום.
אז נכון שבמערכת החינוך הישראלית, כולנו אמורים ללמוד את השפה הערבית כבר בבית הספר היסודי, כאשר יש גם מסלול לבגרות למעוניינים בכך. אך עם זאת, בסופו של דבר רבים מאיתנו יודעים במקרה הטוב להציג את עצמנו בערבית – ולא מעבר. בין התלונות הרבות נגד תוכן לימוד השפה בבתי הספר, עולה העובדה שבמערכת החינוך מלמדים ערבית ספרותית ולא מדוברת – ניב גבוה שכלל אינו פופולרי בקרב רוב דוברי השפה. ולא נדבר על תעשיית הפטורים מלימודי ערבית, שהם כבר נושא לכתבה אחרת.
בשנים האחרונות ראינו תופעה דומה בחוג ללימודי מזרח אסיה, כש"מבוגרי הודו" שרק חיפשו להיאחז בטיול הגדול, הפקולטות התמלאו ביזמים צעירים ואנשי עסקים בתחילת הדרך שהבינו שלימוד התרבות והשפה הסינית יפתח להם אפיקים חדשים של פרנסה ועסקים במזרח הרחוק. והנה הגיע הזמן שזה יקרה גם במזרח התיכון שלנו.