ברק רז בן ה-34 עלה לישראל בשנת 2006 בעקבות הציונות והאידיאולוגיה, התנדב לצבא והשאיר מאחוריו שורת תפקידים מרשימה וביניהם תפקידי דוברות בינלאומיים. היום, כשהוא נחשב לאחד המנהלים הצעירים המבטיחים לישראל (כך על פי "דה מרקר"), החלטנו לעצור אותו לרגע ולקבל קצת השראה.
איפה בעצם גדלת?
"שני ההורים שלי הם ישראלים שהגיעו לארצות הברית בשנת 77, שניהם חשבו שזה יהיה בסך הכול רק כמה שנים אבל השנים האלה נמשכות עד היום. הבית שלנו בניו יורק תמיד היה ישראלי אבל מחוץ לבית היה איזון עם הסביבה, זאת אומרת שהקהילה לא הייתה יהודית או ישראלית והלכתי לבית הספר השכונתי כמו כולם. גדלתי שם, חיים אמריקאים נורמליים לגמרי".
מה גרם לך בסוף לעלות לישראל?
"כשאני מסתכל לאחור היו לי כמה חוויות משמעותיות. הראשונה הייתה חוויה בכיתה ד' שההורים שלי ניסו לחזור לגור בארץ וגרנו שנה מדהימה בתל אביב. חוויה נוספת הייתה בשנה הראשונה של התואר הראשון בשנת 2001 כשהשתתפתי בפרויקט 'תגלית', זה בכלל פתח לי את העיניים כי זו החוויה החינוכית הראשונה שהייתה לי בישראל וראיתי את השינוי שזה עשה אצל אחרים. זו הייתה חוויה עוצמתית שאי אפשר לתאר".
"זה לא סתם"
ברק חזר לניו יורק והתחיל ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטת בינגהמטון. בשנה השלישית הוא נשלח לאוניברסיטת תל אביב במסגרת חילופי סטודנטים, אז הוא גם החליט שישראל היא המקום שלו. הוא נפגש עם נציג של צה"ל בקונסוליה וביקש להתנדב לשירות מלא של 3 שנים עם שאיפה ליותר. הוא התחיל בקורס טיס ומשם עבר ליחידת הנדסה מובחרת ואז לדובר צה"ל שם שימש בתפקיד דובר אוגדת יהודה ושומרון.
עלית לארץ והתגייסת בשנת 2006, כשגלעד שליט נחטף והחלה מלחמת לבנון השנייה, זה השפיע?
"התחושה הייתה של שליחות ומוטיבציה יותר גבוהה. התגייסתי לקורס טיס והבסיס היה מאוד פעיל מבצעית. היינו בטירונות ובשלב מכין אבל הרגשת את המבצעיות ושדברים קורים וזה היה מאוד ברור. חלק מהמפקדים שלך הם טייסים ואתה לא רואה אותם כי הם בפעילות. ההורים מאוד תמכו בי במהלך השירות הצבאי. אני מאמין שזה בעיקר בגלל שהם ראו שזה לא סתם. זה לא רומנטיזציה או חלום ועובדה שהמשכתי בצבא גם 8 שנים אחרי זה. גם היום הם תומכים ומבינים שמצאתי מקום שאני שמח בו ומתפתח ומצליח".
אגב, אתה מצטער שלא סיימת בסוף את המסלול המלא לטיס?
"אני מאוד שמח עם המסלול שעשיתי. היה לי שירות מאוד מעניין ומאתגר, נהניתי מכל רגע. אז הייתי מאוכזב, להגיד לך היום שאני מאוכזב? לא".
בהמשך השירות הפכת להיות הדובר הדומיננטי של חטיבת איו"ש. איך מסבירים לעולם את מה שצה"ל עושה?
"בגדול המצב הוא לא טוב מצד אחד, אבל מצד שני אבל הוא לא גרוע כמו שאנשים חושבים. בסוף אולי שכנעת את העיתונאי אבל הוא רק ערוץ שדרכו צריך לשכנע את הציבור. רוב העיתונאים הזרים מגיעים לפה עם איזושהי דעה קדומה ויש כאן איזה תיק שהם צריכים לפענח ולהעביר לציבור. האתגר של דובר צה"ל והצבא בכלל זה לא רק לשכנע אלא איך אתה מייצר משהו שנכנס בסוף לאייטם. וזה אתגר עצום כי הסיפור הוא לא פשוט, לטוב ולרע, מאוד מסובך ומורכב. כל השינוי בתפיסה של הרשתות החברתיות, קרה במקביל לערוצי התקשורת הרגילים וזה נותן דרך לתקשר עם הציבור ללא סינון וללא עריכה. אני יודע שצה"ל עושה את זה די טוב, כי מדינות וארגונים אחרים פשוט עשו קופי פייסט למה שצה"ל עשה".
"דלת הכניסה לחברה הישראלית"
ברק השתחרר לפני כשלוש שנים ועבר לעולם העסקי. לאחרונה הוא התקבל למלגה של קרן "הישג", על בסיס מצויינות אישיתוהחל את לימודיו בתכנית מנהל עסקים MBA למנהלים בכירים באוניברסיטת תל אביב. במקביל הוא יועץ אסטרטגי וחבר דירקטוריון בעמותת "אח גדול" המסייעת לחיילים בודדים.
מנקודת המבט שלך היום מה האתגר הכי קשה של חייל בודד?
"הדבר שמאחד את כולם זה המרכזיות של המשפחה במהלך השירות. איפה אתה רואה את זה? בביקורי משפחות בטירונות או בהענקת דרגות למשל, מצד אחד זה המפקד ומצד שני זה מישהו מהמשפחה וכל זה קורה בתוך מדינה שגם ככה היא מאוד משפחתית וחמה. המשפחה נותנת תמיכה מנטלית אבל גם מעבר לזה. אני זוכר שהייתי בקורס טייס ועד שהייתי מסיים לקנות דברים ולכבס הזמן היה נגמר, מה נשאר לי מסוף השבוע הזה? כלום".
חולמים בענק? בואו לזכות במלגת לימודים >>
מה אתה חושב על העזרה של קרן "הישג" לך ולאחרים?
"הישג מתייחסת לחיילים בודדים מכל הסוגים - הם באים ונותנים מלגת לימודים וזה סיפור מדהים, כי אם אתה מסתכל על הצבא כדלת הכניסה לחברה הישראלית אז הקרן עוזרת לך גם להתקדם ולהתייצב אחרי שעברת בדלת הזו. העזרה הזו לעולים היא מאוד חשובה כי היא מה שמונעת מהם להיות מתוסכלים ולחזור הביתה. זו לא רק מלגה, זה דברים כמו הסדנאות והקורסים והשיעורים והמסעות לפולין למשל. בסוף זה מייצר פה בית ליום שאחרי".
ומה הלאה?
"אני בן אדם שחי דרך התשוקה וזה מה שמניע אותי. זה הוביל אותי בצבא וגם אחריו וזה חלק ממה שאני. כשאני עושה משהו זה עם כל הלב".