מתברר שהבלתי אפשרי עומד להיות אפשרי: מיזם חדש ומפתיע בסגנון "איך לא חשבו על זה קודם" עומד לשנות את חייכם. מיזם T.A.K.O.S נועד לסייע לאיתור המוצר הבא שצפוי להשתלט על השוק. מאחורי המיזם עומד טל פרץ, סטודנט צעיר ונמרץ למדעי המחשב במסלול האקדמי המכללה למינהל, אשר ביחד עם חבריו למיזם המציא תוכנה מתחום ה"פרדיקשן" (תחזיות). אבל לפני שנחפור, קצת פרטים על מי שאולי בדרך לאקזיט הבא.
מי אני
טל פרץ (21) שנה ג' בבית הספר למדעי המחשב של המסלול האקדמי המכללה למינהל
מקור ההשראה שלי
"ההשראה שלי באה מהבית, משני הוריי מדהימים, שמגיל צעיר דחפו אותי ליזום לנסות ולחקור, להוציא את הכי טוב מעצמי".
רשת חברתית שלא אכנס אליה
"טינדר – אני מאמין בסוג אחר של קשרים וגם יש לי חברה שאני מאד אוהב. לא נראה לי שאני אשתמש בטינדר בעתיד הקרוב".
כשאני בפקק בדרך למכללה אני...
"עושה חיקויים של שלמה ארצי מול קהל המונים בקיסריה. כמה פעמים כבר צלמו ותייגו אותי בפייסבוק".
תמיד ידעתי ש...
"אנסה להגיע הכי גבוה שאפשר".
הקבוצה עם השם הכי ביזארי שאני חבר בה בוואטסאפ
"'מלך השיחים'. על שם משחק מחבואים שהיינו משחקים כשהיינו ילדים ממש קטנים, אני והחברים שלי".
מה הלאה?
"אמנם אני מתגייס בקרוב, אבל אני מאמין שמחכה לי הרפתקה גדולה וארוכה עם מיזם T.A.K.O.S מקווה לעמוד בכל היעדים שאני מציב לעצמי."
עכשיו תחפור על הפרויקט: "קחו למשל את הגומי לום, משחק הגומיות ששיגע את המדינה, שהומצא במזרח אסיה, וגרף הצלחה מטאורית בכל העולם. יעל ארד, הספורטאית הישראלית, היתה בביקור בדרום קוריאה, והייתה הראשונה לזהות את הטרנד ולייבא לארץ. זה הפך לצעצוע הכי נמכר בישראל בשנת 2014 וגרף רווחים מדהימים", מתאר פרץ את ההשראה למיזם שלו. "כששמעתי את הסיפור הזה הבנתי שבכל העולם יש טרנדים ששולטים ברגע מסוים. ושיש דרך להגיע לכל הטרנדים האלה דרך הבאז ברשת".
אמנם הרעיון כולו של פרץ, אבל הביצוע הוא פרי עבודתם המשותפת של קבוצת הסטודנטים במסגרת עבודת גמר בסמסטר האחרון שלהם, בתחום יזמות טכנולוגית. אגב, השם T.A.K.O.S הוא צירוף שמותיהם של מייסדי הפרויקט: טל, אבי, חיים (קיקו), עמרי ושגיא. חברים בקבוצה הצליחו להפיק תוכנה שסורקת את כל הרשתות החברתיות, כגון פייסבוק, טוויטר ואתרי תוכן, אוגרת דטה ומפעילה עליו אלגוריתם שיודע לזהות טרנדים ולשייך אותם לתחומים.
"במהלך הלימודים נחשפנו לטכנולוגיות החדישות ביותר ולכלים החדשים ביותר, הקורסים התיאורטיים והפרקטיים גיבשו לנו את כל הידע שצברנו, כדי להפוך רעיון גולמי למוצר איכותי. בית הספר למדעי המחשב מספק סוג של חממה לרעיונות יזמיים, כשלכל הקבוצה יש מנטור צמוד שנפגש איתה, ואמצעים ראשוניים, כמו מחשבים, שרתים, חיבור למעצבים ואפשרויות רבות של חשיפה וקשרים לתעשיית ההיטק וההון סיכון. המנטור שלנו, ד"ר משה בוטמן, מתמחה ב'מכונות למידה' ונותן לנו את כל ההכוונה התיאורטית והפרקטית שאנחנו צריכים. השאיפה שלנו היא להיות הגוגל הבא", מסכם פרץ.
איך זה יעבוד בעצם?
"יבואן שרוצה לזהות לפני כולם מה עשוי להיות סיפור הצלחה בישראל, יוכל לרכוש מאתנו מנוי חודשי שבועי, יומי, לתת לנו פרמטרי לחיפוש ואנחנו נאתר עבורו מהם הטרנדים הכי חמים ובאיזה מקום בעולם הם נמכרים בהצלחה", מסביר פרץ.
יש לכם כוונה לעשות שימוש במוצר שלכם בעצמכם?
פרץ: "אנחנו שוקלים כרגע כחלק מהתוכנית העסקית גם לייבא בעצמנו אבל זה דורש הון עצמי ולוגיסטיקה, אולי בעתיד. בינתיים מתעסקים במה שאנחנו טובים בו".
אומרים שהנבואה ניתנה לשוטים. ובכן, כשמדובר בתחום מדעי וכשניתן לכמת אותה לאלגוריתם, נראה שהפתגם המפורסם מאבד מתוקפו. פרץ וחבריו עומדים להיות האורקל הדיגיטלי הראשון, ואם להסתמך על היכולת שלהם להתנבא, הם עומדים להיות סיפור הצלחה.
לפרץ, בסך הכל בן 21, עתודאי שעומד לסיים את התואר הראשון ולהתגייס ליחידה מסווגת בצה"ל, יש חזון והוא לא יעצור עד שיגשים אותו: "אנחנו סוחרים במידע, נגיש, זמין לכל בית עסק שרוצה יתרון אסטרטגי".