לפרוץ את גבולות הלימודים לעולם האמיתי, זה כנראה חלומו הגדול של כל מי שאי פעם היה סטודנט. למור אסור, סטודנטית לעיצוב, זה קרה ובגדול. במסגרת שיתוף פעולה ייחודי בין חברת ויה ארקדיה לבית הספר לעיצוב של המסלול האקדמי במכללה למינהל, אותגרו הסטודנטים, ומור בתוכם, לעצב קולקציית אריחים חדשניים לחלל ציבורי או למגורים.
עם סיום התהליך היצירתי והעיצוב על ידי הסטודנטים, בחנה הנהלת החברה את התוצרים, ובחרה לייצר ולשווק את קולקציית האריחים של מור אסור. בין המניעים לזכיה ציינו השופטים כי עבודתה של מור "שיקפה חדשנות ויצירתיות יוצאת דופן". רגע לפני שנכיר לעומק את הפרויקט המרתק, בואו להכיר את מור:
מי אני:
"מור אסור (24) שנה שלישית בבית הספר לעיצוב של המסלול האקדמי המכללה לימנהל"
מקור השראה שלי:
"היום יום. בכל מקום שאני נכנסת אליו הראש שלי עובד שעות נוספות. אוהבת להסתכל על דברים לא שלמים ולחשוב איך אפשר להשלים אותם".
רשת חברתית שלא אכנס אליה:
"טינדר. אנחנו דור כל כך טכנולוגי, הכל מתקדם לשם, אבל נראה לי שמערכת יחסים צריכה דווקא לבוא באופן טבעי, בעניין הזה אני לא מאמינה בטכנולוגיה, אלא בלהרים את הראש ולראות מה באמת קורה סביבי".
כשאני בפקק בדרך למכללה אני...:
"משתדלת להיות מרוכזת בנהיגה, מאד אוהבת למצוא רחובות חדשים, לעקוף פקקים, לראות בדרך מבנה חדש בבניה. לפעמים אני עוצרת ונתקעת קצת לראות ולהשוות לכל מה שאנחנו לומדים בשיעור".
תמיד ידעתי ש...:
"אתעסק במשהו שקשור באמנות. מגיל 5 אני בחוגי ציור וקרמיקה, אני אוהבת כל מה שקשור בלעשות משהו עם הידיים".
הקבוצה עם השם הכי ביזארי שאני חברה בה ב-WhatsApp:
"'איזה חיות' – זו בדיחה מצחיקה שרצה אצלנו בחבורה מאז שראינו איזה סרטון. כשרוצים לצחוק על מישהי, שואלים אותה 'איזו חיה את?'".
לאן פני מועדות:
"אני רוצה להשתפשף בתעשייה אבל חולמת גם להמשיך לתואר השני באדריכלות, או בעיצוב-חדשנות-ויזמות שנלמד אצלנו במכללה למינהל".
ועכשיו תחפרי על הפרויקט: "במסגרת שיתוף הפעולה בין בית הספר לעיצוב לויה ארקדיה, בהנחיית המעצבת לי מילוא ועוזרת ההוראה פאני גיל, התבקשנו לפתח ולעצב קולקציית אריחים וחיפויים לחללים רטובים, למקלחת או לחדר האמבטיה, פרטי או ציבורי, קולקציה המבוססת על שימוש במדפסות תלת מימד (כלים דיגיטאליים). במסגרת התהליך ביקרנו באולם התצוגה של החברה, נפגשנו עם בכירים בה, הכירו לנו חומרים ושימושים שונים של האריחים, נחשפנו לאופני הייצור ולצרכי הלקוח ונפגשנו עם בעל מקצוע מלווה לצורך יעוץ טכני ושיווקי. במקביל ערכנו סקר שוק מקדים, שבחן מוצרים, חומרים וגימורים הקיימים בשוק, שמהם שאבתי השראה".
"כשבדקתי מה הטרנדים החמים והחדשים בעולם העיצוב, נחשפתי לאריחים בצורה של משושים. הקו העיצובי של המשושים מצא חן בעיני", מספרת מור.
מה מיוחד באריחים שלך, מה הביא את הזכייה?
"החידוש שאני יצרתי הוא בגודל האריחים שעצבתי ובמישורים שלהם. יצרתי אריחים גדולים ותלת ממדיים מבטון בשילוב של פורצלן. הקומפוזיציה של האריחים מרשימה יותר ככל שהחלל גדול יותר, המרקם התלת מימדי מייצר הצללות שמשתלבות מצוין עם תאורה נכונה, ומייצרות אפקט ויזואלי שונה. זה סגנון שונה, קו חדש".
מה הוביל אותך לסגנון החדש הזה?
"הלימודים בבית הספר לעיצוב של המסלול האקדמי המכללה למינהל פתחו אותנו לקו עיצובי דיגיטלי, באמצעות מדפסות תלת מימד וחיתוך בלייזר. אלה הכלים החדשניים ביותר שאנו לומדים, שעזרו לי לפתח את הרעיון, הכלים שנתנו לי כיוון. בין היתר - השימוש בטכנולוגיות של תלת מימד באמצעות מעבדת פאבלאב ישראל (FAB LAB) שלקחתי בה חלק".
"בכלל, אני מרגישה שהרווחתי. שיתוף הפעולה עם חברת ויה ארקדיה ועוד פרויקטים בהם השתתפתי, מאפשרים לי לעבוד באופן מעשי על פרויקטים אמיתיים, ולהיחשף לתהליך של תכנון וביצוע של אלמנט עיצובי תוך כדי הלימודים".
לאן תמשיכי מכאן, אחרי סיום הלימודים?
"אחרי הלימודים אני רוצה להמשיך להיחשף לדברים חדשים, זה עולם גדול עם תחומים רחבים ואני רוצה המשיך ללמוד ומקוה בהמשך להשתלב בתעשייה ולהמשיך ליצור".