אנשים בעלי מקצוע חופשי וריווחי שהחליטו לעזוב הכל וללכת ללמוד הוראה? אתם בטח חושבים שהם משוגעים. אבל בפועל, מאחורי ההחלטה האמיצה מסתתר חלום גדול לעשות שינוי ולהשפיע על דור שלם, וההבנה שהם לגמרי הגיעו למקום הנכון. הנה הסיפורים מעוררי ההשראה של שניים מהמורים החדשים שחלמו והגשימו.
דניאל באומגרטן, 34, מורה לאזרחות
"סיימתי לימודי פילוסופיה, פוליטיקה וממשל ומשפטים, התמחתי בלשכה המשפטית של הכנס", מספר דניאל באומגרטן על הדרך שעבר עד לקבלת ההחלטה לעשות הסבה מקצועית. "לאחר שהוסמכתי כעורך דין עסקתי בייעוץ וקידום חקיקה ומדיניות – תחום מעניין המאפשר לנסות לייעץ לגורמים שונים כיצד לקדם עניינים משמעותיים וברמה האישית אפשר לי לראות כיצד פועלת הפוליטיקה שלנו וכיצד מתעצבות ומתקבלות החלטות. במסגרת העבודה נפגשתי ועבדתי עם עובדי מדינה, חברי וחברות כנסת, והבנתי שרבים מהאנשים הללו שואפים לחיים פוליטיים שאינני שואף אליהם. בנוסף, לא רציתי לאורך זמן לייעץ, להכשיר ולקדם ערכים ומדיניות שאינני בהכרח שותף להם".
מה גרם לך להחליט לעשות שינוי, ולמה בחרת דווקא בהוראה?
"כשהתלבטתי אם המסלול שאני צועד בו נכון עבורי, הבנתי שלמעשה אני עוסק כל הזמן בחינוך. הדרכתי בהתנדבות באיג"י במשך שנתיים ועבדתי כמדריך בהוסטל פוסט-אישפוזי. בנוסף, הייתי חבר במאבק המשוררים, קבוצת פעולה של משוררים ומשוררות לקידום השירה בישראל והנגשתה לקהל הרחב. במסגרת הקבוצה ערכנו מספר מפגשים בבתי ספר עם בני נוער, והמפגשים האלו הקסימו אותי, הרגשתי שבשיח עם התלמידים דרך השירה אפשר לדבר על עניינים משמעותיים. אחרי אחד מהמפגשים נפגשתי עם חברים קרובים ותיארתי בפניהם את החוויה, אחת מהן פשוט השיבה לי שאם כך אני מרגיש ואם זו החשיבות שאני מייחס לחינוך – מדוע שלא אעסוק בכך? השאלה הזו הידהדה בי ותוך זמן קצר הפכה לדרכי החדשה".
מה הקשיים והאתגרים בלעשות הסבה כזאת, ואיך התגברת עליהם?
"יש פערים גדולים בין העבודות שלי בתחומים השונים, ואולי כלפי חוץ הבולטים שבהם הם היוקרה החברתית ותנאי העבודה והשכר. אבל אני תפסתי את הסיטואציה אחרת – כהזדמנות לעשות חשיבה מחדש על העשייה שלי, על מה חשוב בעיניי, היכן אני מרגיש שאני יכול ליצור עשייה משמעותית יותר. כמובן שהיה צריך להתרגל למערכת ארגונית שונה ולא פשוטה, ללמוד את אינטראקציית העבודה ולחשוב כיצד לעצב אותה בהתאם לערכיי. למזלי היו בעבודה ובלימודים אנשים שייעצו ותיווכו לי אותה".
איך היו הלימודים?
"את לימודי ההסבה בסמינר הקיבוצים החלטתי לעשות כדי להתמקצע עוד, בעיקר במדעים. אני פחות מתעניינת בתעודת ההוראה, אבל רוצה להעמיק את ידיעותיי בפיזיולוגיה של המאמץ, בקניזיולוגיה, בחקר המוח, בביומכניקה. עשיתי את כל ההשתלמויות המעשיות האפשריות, אבל כדי להיות הכי מצויינת שאפשר אני רוצה לרכוש עוד ועוד ידע, ומהטובים ביותר. בסופו של דבר אני מתעסקת עם גוף האדם, וזה מדע, מדע מתפתח. על הכוונת שלי גם תואר שני ודוקטורט. בקיצור, השמים הם לא גבול".
היה קל למצוא עבודה?
"לא היה קל, אבל העובדה ששימשתי כמתרגל בכיתה בתיכון ושהתנסתי בלימודים בהוראה במשך שנתיים סייעה לי. התחלתי לעבוד כמורה מחליף בחטיבת הביניים 'הראשונים' בגני תקווה. המפגש המוצלח שלי עם הצוות ועם התלמידים גרם לי לרצות להיקלט, וכך היה".
איך אתה מרגיש עם זה היום?
"אני מאוד שלם עם המהלך שלי ומאוד מרוצה בבית הספר. אני מאוד נהנה בשיעורי אזרחות 'לפרק את קירות הכיתה' עם התלמידים והתלמידות, כדי להכיר יחד את המציאות מסביב. במיוחד אני נהנה ליצור מצע מסקרן, אכפתי וביקורתי, שבו ניתן לנתח את ההתרחשויות המשמעותיות שאנו חווים כאן. אני מקווה שאמשיך להרגיש כך גם בשנים הבאות, ומקווה שיתאפשר לי בהמשך גם לחנך כיתה וללמד ספרות".
רויטל אלון, 40, מורה לכושר גופני
"כל חיי הלכתי בתלם, סיימתי בהצטיינות כל מטרה שניצבה לפני – בית ספר תיכון, יחידה מיוחדת בצבא, תואר ראשון", מספרת רויטל אלון על ההחלטה להפוך את חייה. "התחתנתי בגיל 21, תוך כדי לימודי התואר הראשון, והתחלתי לעבוד בחברת היי טק ברמת החייל. התקדמתי בחברה במשך 12 שנה, והתפקיד האחרון שלי ניהלתי פרוייקטים בספרד, צרפת ובריטניה. במהלך השנים האלה ילדתי את שתי בנותיי בהריון הראשון עליתי 40 ק"ג. עד לאותה תקופה הייתי ילדה רזה מאוד שאוכלת הכל, כולל ג'אנק פוד. ההריון הזה שינה לא רק את הגוף, הבנתי שאני חייבת להתחיל לחשוב ולנהוג אחרת".
מה גרם לך לעשות את השינוי?
"בעלי הוא זה שרשם אותי לחדר כושר, כדי שאצא קצת מהרוטינה של הבית והעבודה. בהתחלה עשיתי פרצוף אבל הלכתי, הפריע לי איך שנראיתי. אני זוכרת את הפעם הראשונה – נכנסתי לשיעור קיקבוקס והיה מפוצץ עד אפס מקום. המוזיקה היתה מדהימה ועל הבמה עמד מדריך שרירי וחסון, כולו מלא כריזמה, מחוייך, ומאחוריו קהל מאושר, שמח, מיוזע ומאומן – אני לא אשכח את האנרגיה שהייתה שם. ניסיתי להשתלב, והמדריך קלט שאני מהססת והתחיל לתת לי דגשים תוך כדי תנועה והכניס אותי לעניינים. יצאתי בהיי. המדריך הזה, שירן גליק, שינה את חיי. התחלנו להתאמן, התחלתי לאכול נכון ותוך פחות מחצי שנה כבר העלתי מסת שריר בצורה משמעותית, ירדתי באחוזי שומן והתחילו לראות את הריבועים בבטן. נהייתי טובה בכל שיעורי הסטודיו והפכתי למכורה אמיתית, הייתי כל כך מאושרת! אהבתי את הגוף שלי, רכשתי חברות חדשות, הרגשתי חופשייה והפכתי מאדם סגור לאדם פתוח, מאדם מקובע לאדם משוחרר. אז הבנתי שאני מאושרת רק בחדר הכושר. בשנייה שהייתי יוצאת משם וחוזרת למשרד הפכתי אומללה ומתוסכלת. האמת שלא יכולתי לסבול את זה יותר. הדבר טוב היחידי הייתה המשכורת והתנאים – כל אותם הדברים שמשתקים אותך וגורמים לך לפחד מלעשות את השינוי".
למה בחרת דווקא בהוראה?
"כשרק התחלתי להתאמן, עברתי יום אחד במכון וראיתי את אותו מדריך מהפעם הראשונה מעביר אימון אישי למישהי. הסתכלתי עליו ועל המתאמנת, אהבתי את איך שהוא לימד אותה, ראיתי את האושר שלה בעיניים והבנתי שזה מה שאני רוצה".
מה הקשיים והאתגרים בלעשות הסבה כזאת, ואיך התגברת עליהם?
"השינוי המעשי הגיע לאחר לידתו של ילדי השלישי. תוך כדי ההריון השלמתי לימודים בתור מדריכת מחול אירובי, ובסוף ההיריון התפטרתי מעבודתי בהייטק והתחלתי לעבוד כמאמנת. קל זה לא היה, וזה בלשון המעטה. הייתי חסרת ניסיון והשכר ההתחלתי שלי היה נמוך מאוד. המשכורת ירדה כמעט למינימום וההוצאות גדלו – נאלצנו לקנות רכב, סלולרי, מחשב, תשלומי פנסיה. נכנסנו לתקופה כלכלית לא פשוטה. אבל האופציה לחזור להייטק לא עלתה על הפרק. המשכתי להדריך ולהתמקצע בסטודיו, לבנות מוניטין ולהיות מונעת מאהבה, מהחיוך והניצוץ בעיניים של המתאמנים שלי. לקח לי 8 שנים מהרגע שגיליתי שאני בכלוב של זהב לצאת ממנו".
איך היו הלימודים?
"את הלימודים בסמינר הקיבוצים החלטתי לעשות כדי להתמקצע עוד, בעיקר במדעים. אני פחות מתעניינת בתעודת ההוראה, אבל רוצה להעמיק את ידיעותיי בפיזיולוגיה של המאמץ, בקניזיולוגיה, בחקר המוח, בביומכניקה. עשיתי את כל ההשתלמויות המעשיות האפשריות, אבל כדי להיות הכי מצויינת שאפשר אני רוצה לרכוש עוד ועוד ידע, ומהטובים ביותר. בסופו של דבר אני מתעסקת עם גוף האדם, וזה מדע, מדע מתפתח. על הכוונת שלי גם תואר שני ודוקטורט. בקיצור, השמים הם לא גבול".
היה קל למצוא עבודה?
"היום אני לומדת במסלול הסבה לחינוך גופני בסמינר הקיבוצים, ומתכננת להמשיך גם לתואר שני באותה המחלקה. עבודה לא חסרה: אני מסמיכה ומכשירה מדריכים לאירובי, התעמלות לגיל השלישי וספינינג במכון וינגייט, מדריכה בכנסי פיטנס ישראל, מתמחה בהובלה, השקה ופיתוח של שיטות אימון חדשניות ומובילות בעולם הפיטנס, מאמנת כושר בכירה ברשת גרייטשייפ רמה"ש, מאמנת אישית ופרזנטורית רשמית של חברת אדידס".
איך את מרגישה עם זה היום?
"אני רואה את עצמי עד סוף חיי בתחום הזה. הידיעה שאני מהווה מקום מפלט בחיי היום יום, מהווה אור בקצה המנהרה, אושר נפשי ובריאות לכל כך הרבה אנשים – גורם לי לאושר עילאי שאינני יכולה לתאר במילים".
אפשר לעקוב אחרי רויטל בפייסבוק או באינסטגרם.
03-6901200