נשים רופאות משתכרות 36% פחות מרופאים גברים, או 25% פחות לאחר שמנטרלים משתנים כמו גיל, מספר שעות העבודה, קיום תעודת מומחה ומקום העבודה העיקרי בבית החולים או בקהילה - כך עולה ממחקר חדש שערכו חוקרים ממשרד הבריאות בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומכון ברוקדייל במימון המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.

זאת, אף שתחום הרפואה מתאפיין בהסכמים קיבוציים שאמורים להגן מפני אפליה מגדרית בשכר. גם בסיעוד, תחום הנשלט בידי נשים (90%), יש פער גדול מאוד: שכר הנשים האחיות נמוך ב–28% מזה של הגברים.


הפער בין רופאות לרופאים: 127 אלף שקל בשנה. צילום: גיל אליהו
 

זהו אחד המחקרים היחידים שקיימים שמתבססים על נתוני אמת ולא על סקרים או בדיקות מדגמיות. החוקרות, ענת שמש, יפה הארון וטוביה חורב ממשרד הבריאות, נעמה רותם מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וברוך רוזן ממכון ברוקדייל, הצליבו בין נתוני קבצים של בעלי רישיון לעסוק ברפואה וסיעוד ממשרד הבריאות לבין קובץ הכנסות מעבודה ומעסק (נתוני מס הכנסה) מרשות המסים שמתקבלים בלמ"ס. הנתונים מתייחסים לשנת 2008 שלגביה היו בנמצא נתונים אלה. השכר הממוצע של כלל הרופאים בשנה זו היה 351 אלף שקל, ושל הרופאות 224 אלף שקל, הפרש של 127 אלף שקל. כיום, השכר גבוה יותר (בעקבות הסכמי שכר קיבוציים משנת 2010 ו-2011) אך סביר כי פערי השכר נשמרו.

המחקר מצא כי השכר הממוצע של הרופאים גבוה מזה של הרופאות בכל מחוז; בכל אופן התקשרות – שכיר, עצמאי, שכיר ועצמאי - גם כאשר מפרידים בין מומחים ולא מומחים; וכן בכל קבוצת גיל (פרט לגילאים 75 ומעלה), כאשר ההפרש בשכר הממוצע הגדול ביותר בין רופאים לרופאות הוא בגילאים 64-55.

כיצב ייתכן כי במציאות של הסכמים קיבוציים קיימים פערים גבוהים כל כך בשכר בין המינים בתוך אותו המגזר? החוקרים מציעים שתי סיבות: האחת היא בחירת ההתמחויות – גברים בוחרים התמחויות משתלמות יותר, והשנייה היא נגישות לתפקידים מנהליים בכירים, כלומר: נשים משתלבות פחות בתפקידים ניהוליים שבהם השכר גבוה יותר.

לדברי החוקרת ענת שמש, "אנחנו רואים בשטח שנשים רופאות נמצאות פחות בדרגות גבוהות של מינהל רפואי. יש מעט מנהלות מחלקות, מעט מאוד מנהלות בתי חולים ומעולם למשל לא היתה אישה בתפקיד מנכ"לית משרד הבריאות או קופת חולים. גם בחירת המומחיות יכולה להשפיע מאוד – נשים פחות פונות למקצועות מכניסים ותובעניים ברפואה ובעיקר לכירורגיה לסוגיה". היא מוסיפה כי למספר שעות העבודה יש בכל זאת השפעה על השכר: "נשים באופן כללי עובדות פחות שעות מגברים. נכון שניטרלנו את זה במחקר, אבל העובדה הזו מהווה בעקיפין חסם לעלייה בסולם הדרגות".

האם זוהי אפליה ממוסדת של נשים?
"העניין של נגישות למשרות בכירות יכולה להיות תוצאה של אפליה, אפילו לא מודעת. ופה אולי יש מקום לתיקון".


משרד הכלכלה ימשיך לתמוך בתוכנית המעודדת תעסוקת נשים בדואיות מהבית
האיש שמשפץ וספות: "מתחיל ב-10 בבוקר, חי כמו מלך, גר בצפון ת"א ונוסע פעמיים בשנה לחו"ל"


עוד ב-mako לימודים וקריירה: