לפני שנה וחצי פתחו איתן לוי ונמרוד גוברמן את פסטה־בסטה, קפה־מסעדה בסמוך לאוניברסיטת בן־גוריון בבאר שבע. המקום אירח בעיקר סטודנטים, וצבר פופולריות בזכות האווירה העליזה השוררת בו, אלא שמאז פרוץ מבצע צוק איתן, המקום ריק למדי, גם בשעות הצהריים.
"באוניברסיטה אין פעילות אקדמית כבר שלושה שבועות, והסטודנטים יצאו צפונה - מצב שהקטין את תפוסת המקום ב–50% לפחות", הם מספרים. "צימצמנו את שעות הפעילות של המסעדה, והמקום נסגר בשעת ערב מוקדמת. מי שכבר בא, עושה זאת רק כדי לאכול משהו וללכת, ולא כדי לבלות עם חברים, חוץ מכמה משוגעים בודדים, לקוחות קבועים, שאזעקה לא מזיזה להם ודווקא אז הם מזמינים עוד שתייה", מספר לוי. אם הצרה הכלכלית הזאת לא הספיקה, לוי וגוברמן גויסו שניהם למילואים.
"מדי פעם אחד מאתנו מצליח לקפוץ לשעה קלה מהחזית אל המסעדה, כדי לבדוק מה העניינים ולפתור בעיות זמניות", מספר לוי. "הטבחית שלנו נתקפה פחד ועזבה לתל אביב - ואין לי טענות כלפיה; שוטף הכלים מגיע רק לפני הצהריים, והולך כבר ב–15:30. שיחררנו כמחצית מ–20 העובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת), בעיקר מכיוון שהם פחדו להגיע לעבודה. עשרת העובדים הנותרים הגדילו ראש, והם משתדלים למלא גם תפקידי ניהול בעסק, אבל יש תחומים שהם לא יכולים לעשות, כמו הזמנות של חומרי גלם ותשלומים לספקים".
כוח מילואים בעזה (צילום: אליהו הרשקוביץ)
כמי שנמצאים בטווח 40 ק"מ מרצועת עזה, לוי וגוברמן יודעים כי יוכלו לבקש פיצויים על נזקים עקיפים, כמו אובדן הכנסות או שכר עבודה לעובדים שלא הגיעו, אך לטענתם לעסק יש הוצאות קבועות, שעליהן אין פיצוי. "שכר העובדים שלא יצאו לחל"ת, תשלומי הארנונה, שכר הדירה, הוצאות החשמל, גז ומים, כמו גם טלפונים אלה הוצאות קבועות וגבוהות, שכמעט לא משתנות גם אם המסעדה ריקה. על כך איננו מקבלים פיצוי - וזה עיוות", הוא אומר.
מנגנון הפיצוי מתקופת קום המדינה
עומר והב, בעל עסק משפחתי לעבודות עפר וסלילה בגדרה, התחיל לסבול מירידה בהיקף העבודה הרבה לפני שהחל מבצע צוק איתן. "בעבר העסקנו שבעה עובדים, אבל בהדרגה צימצמנו לעובד אחד בלבד, חוץ מאבי ואני, מכיוון שכמות ההזמנות לעבודות עפר וסלילה שקיבלנו יורדת בהתמדה. כמה מהקבלנים שעמם עבדנו פשטו את הרגל - מצב שהשפיע על הפעילות שלנו. במזל הצלחנו לשרוד", הוא מספר.
באמצע יולי, עשרה ימים לאחר שנולד בנו, קיבל והב צו 8. לדבריו, "עזבתי את העסק וירדתי דרומה, לחטיבת הנח"ל. מאז שאני במילואים, העסק מתפקד עוד פחות, כי אבי מוגבל פיסית ועל העובד שלנו, שהוא אמנם מסור מאוד, אני לא יכול להטיל מטלות ניהוליות. אולי אחרי תום המבצע נקבל הזמנות בשל חידוש העבודות בענף הבנייה ונוכל להתאושש, אבל גם זה לא בטוח".
חשבת לבקש דחייה או קיצור של שירות המילואים?
והב: "זה אפילו לא עבר לי בראש. נמאס מהיריות ומאזעקות צבע אדום, ואני רוצה להשתתף במאמץ המלחמתי כדי שכל זה ייגמר ומהר. כשאני בא לחופשה של כמה שעות, אני מנסה ליצור קשר עם קבלנים - אבל כלום, אין הזמנות. הקבלנים מפחדים לרדת לדרום ודוחים עבודות. חלקם במילואים. גם הבנייה, לפחות מקו אשדוד־רחובות ודרומה, כמעט נעצרה. מתחילת המבצע אני עובד ב–10% מההיקף הרגיל".
לדבריו, הפיצויים שיקבל יכסו אולי את אובדן ההכנסות בשלושת החודשים שקדמו למבצע, אבל ישאירו חור לא קטן - ההוצאות הקבועות, שאינן משתנות גם כשפעילות העסק נחלשת מאוד. "גם כשהדחפור והטרקטור שלי לא מופעלים, אני ממשיך לשלם את הביטוחים עליהם", הוא אומר. "העובד שלי ממשיך לקבל את המשכורת הגלובלית שלו ויש הוצאות משרד ועל דלק למכונית של החברה, שבה אנחנו נוסעים לאתרי בנייה כדי לחפש עבודה".
עומר והב (צילום: ללא קרדיט)
והב, לוי וגוברמן לא לבד. אחד המגזרים הסובלים בעתות מלחמה הם בעלי העסקים שיוצאים למילואים. בעוד ששכירים אינם נפגעים כלכלית עקב זימונם למילואים, מכיוון שהם מקבלים מהמעסיק את מלוא שכרם במועדו והביטוח הלאומי משפה את אותו מעסיק בגובה השכר. ואולם המנגנון המפצה מילואימניקים שהם עוסקים עצמאים, ונקבע בשנים שלאחר קום המדינה, דורש, כך טוען רו"ח עמירם קליין, בחינה מחדש.
"עצמאי שנקרא למילואים מקבל מהביטוח הלאומי פיצוי עבור סכומים שלא גבה מהלקוחות עקב היעדרותו מהעסק בתקופת שירותו במילואים", אומר קליין. לדבריו, חישוב התגמול המשולם לאדם מתבסס על הרווח הממוצע שלו באותה שנת מס. אם למשל שירת השנה במילואים במשך חודש ימים, הוא יקבל סכום השווה ל–1/12 מהכנסתו החייבת במס ל–2014.
מתי העצמאים יזכו לראות את הכסף?
קליין: "בשלב ראשון, הם יקבלו מקדמה בתוך שבועות אחדים מתום השירות. אחרי שהם יגישו למס ההכנסה את הדו"ח הכספי של העסק ל–2014, אי שם ב–2015, תבוצע עמם ההתחשבנות הסופית והתגמול המלא יהיה בידם".
יש תקרה לתגמול המשולם לעצמאים?
קליין: "גובה הפיצוי לעצמאי מוגבל כיום לתקרה של 43 אלף שקל עבור חודש מילואים. הסיבה לכך היא טכנית: מי שהכנסתו החודשית מעל סכום זה לא משלם ביטוח לאומי עבור יתרת הסכום שמעבר ל–43 אלף שקל. בצד התקרה יש רצפה - התגמול לא יהיה נמוך מסכום של 68% מהשכר הממוצע במשק - 5,800 שקל. גם מי שחווה קשיים בעסקיו והכנסתו החודשית מתחילת השנה היתה רק 4,000 שקל בממוצע, יקבל תגמול בסכום שלא יפחת מ–5,800 שקל. סכום זה זוחל כלפי מעלה ומתעדכן בהתאם לשינויים בגובה השכר הממוצע במשק".
משלמים את ההפרשים מכיסם
מטבע הדברים, 2014 תהיה שנה קשה עבור עצמאים, בעיקר הקטנים שבהם, המעסיקים עובד אחד או שניים, ושירתו במילואים. כולם ייתקלו בבעיה דומה - הפיצוי מתבסס רק על אובדן ההכנסות ואינו מביא בחשבון הוצאות קבועות שיש לעסק בתקופת ההיעדרות של בעליו עקב מילואים.
לדברי קליין, "יש מקרים שבהם העצמאים הנקראים למילואים ממש סוגרים את העסק שלהם. למשל חשמלאי, נגר, רופא שיניים ועובדים במעמד של פרילנסרים. אף שהעסק שלהם מושבת לתקופת המילואים, ההוצאות הקבועות נמשכות באותו קצב, פחות או יותר. אין הכנסות, או שהן ירדו פלאים, אבל צריך להמשיך לשלם ארנונה, שכר דירה או ביטוחים, כמו גם שכר לעובד בעסק. רופא שיניים שנעדר מהעסק צריך לשלם את שכרה של השיננית, והנגר צריך לשלם את שכרו של הפועל שעובד אתו. טכנאי מזגנים שנותן שירות, אך יצא למילואים, לא יכול לשלוח במקומו את העוזר שלו. העוזר יושב באפס מעשה במשרד, וממשיך לקבל את שכרו. נושא ההוצאות הקבועות, לא מובא בחשבון הפיצוי - ואת זה חיוני לתקן".
רואה חשבון, עמירם קליין (צילום: זום פור יו)
מהו בעצם קריטריון הפיצוי לבעלי עסקים?
קליין: "רק אובדן ההכנסה הוא קריטריון לפיצוי. למשל, אם לעצמאי שיצא למילואים יש רווח חודשי של 40 אלף שקל, ולצד זה היו לו בתקופת היעדרותו מהעסק הוצאות קבועות בסך 10,000 שקל בחודש, שהפחיתו את הרווח שלו ל–30 אלף שקל, בעל העסק יקבל פיצוי מהביטוח הלאומי בסך 30 אלף שקל בלבד. את היתרה, בסך 10,000 שקל, הוא ישלם מכיסו".
לדברי קליין, הביטוח הלאומי מספק בעניין זה לעצמאים שפונים תשובה ברוח זו: 'אתה מבוטח לפי חוק הביטוח הלאומי רק עבור ההכנסה שהיתה לך כפי שמופיעה בדו"ח שהגשת, ולא בגין ההוצאות הקבועות'. "רוב העצמאים שיוצאים למילואים לא עושים מזה עניין, למרות הפסדיהם, כי זה הטבע שלהם - לא להתבכיין. אבל יש פה עיוות שמחייב גיבוש מנגנון שידאג להחזר ההוצאות הקבועות שיש לכל עסק".
מה ההבדל בין בעל מסעדה באשקלון, שבשל הלחימה יצא למילואים, לבין עצמאי אחר באזור, שלא נקרא למילואים, נניח בעל חנות לצעצועים, אך העסק שלו לא פועל כי לקוחות לא מגיעים אליו?
קליין: "בעל המסעדה שיצא למילואים יקבל פיצוי כפול: תגמול עבור ימי המילואים שעשה, שמחושב לפי השומה שלו ל–2014, ופיצוי בגין ההפסדים שנגרמו למסעדה. בעל חנות הצעצועים שהעסק שלו לא פועל, אך לא זומן למילואים, יקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לעסק לפי מסלול הפיצויים לשעת חירום, בדומה למה שנקבע בתום מלחמת לבנון השנייה ב–2006".
מנכ"ל לשכת ארגוני העצמאים (לה"ב), מוטי שפירא, אומר שארגונו פועל כעת במסדרונות משרדי האוצר והכלכלה, כדי לתקן את חוק הביטוח הלאומי, באופן שהעצמאים היוצאים למילואים יקבלו פיצוי לא רק על אובדן ההכנסות, אלא גם עבור ההוצאות הקבועות שיש להם. "מדובר בסכומים משמעותיים שיכולים להשפיע על תפקודו של העסק, במיוחד עסקים קטנים, שגם כך מנהלים מלחמת הישרדות יומיומית".
כוח מילואים בגבול עזה (צילום: אליהו הרשקוביץ)
ח"כ איתן כבל (עבודה), יו"ר השדולה למען משרתי המילואים, אומר שהבעיה של העצמאים היוצאים למילואים היא ש"כל אחד מהם חייב לדאוג לעצמו, והמערכת לא ששה לקראתם - ומפעילה כלפיהם מנגנונים ביורוקרטיים".
לדבריו, העובדה שאין פיצוי עבור ההוצאות הקבועות, כמו דמי שכירות, ארנונה ואף התחייבויות לספקים, שאינן משתנות גם כשהעסק פועל באופן חלקי, מנחיתה מכה קשה על העצמאים שנעדרים מהעסקים שלהם בשל זימון למילואים. "אסור שבעלי העסקים, בעיקר הקטנים כמו בעל פנצ'רייה או בעל מזנון, הנמנים בדרך כלל עם העשירונים הבינוניים־נמוכים, יישארו ללא פתרון. לפני שנה תיכננתי להכניס אותם למסגרת ההסתדרות, כדי שתהיה להם עוד שכבת הגנה, אך זה לא צלח".
סגן ראש מינהל קצבאות וגמלאות בביטוח הלאומי, אבי צרפתי, אומר בתגובה שהמוסד מכיר בבעיה של אי־פיצוי העצמאים עבור ההוצאות הקבועות שיש להם ובצורך לפתור אותה. "הוצאות אלה של העצמאים, שאינן מכוסות גם בימי חירום או כשהם במילואים, לא מקבלות מענה משום משרד ממשלתי. רק ההפרשות הסוציאליות שהעצמאים מחויבים להפריש באופן קבוע לעובדים, ללא קשר למצב העסק, הם הוצאה לא מבוטלת.
"אנו דנים בנושא הכאוב הזה במסגרת ועדת משנה שקמה לעניין זה בכנסת וגם מול משרד הביטחון, שהוא זה שאמור להציג את הפתרון. בביטוח הלאומי העלנו כמה רעיונות לפתרון, בהם מתן פטור חלקי מדמי ביטוח לאותם עצמאים באיזורים הקרובים ללחימה. מדובר בעלות גבוהה של כמה מאות מיליוני שקלים, שהיא כנראה הגורם המרתיע. אין לי ספק שבסופו של יום העניין יובא לשולחן הממשלה".
אוניברסיטת בן־גוריון הקימה קרן לסיוע לסטודנטים המשרתים במילואים
עוד ב-mako לימודים וקריירה: