הסטטיסטיקה אומרת ש-25% מהאנשים המתקבלים לעבודה חדשה ייכשלו בה במהרה. כדי לא להיות חלק מהסטטיסטיקה הזאת, הנה כמה מהטעויות הנפוצות של עובדים חדשים, שמכשילות אותם זמן קצר לאחר שהם מתקבלים לתפקידם החדש.
מתפארים ביכולותיהם
הטעות: עובדים חדשים רבים מתהללים בכישוריהם וביכולותיהם, כדי שחלילה העובדים האחרים לא יחמיצו עד כמה הם מיומנים וכמה הם נחוצים לחברה. הם מנצלים כל הזדמנות כדי להכניס לשיחה פרויקטים שביצעו, תחומים שהם טובים בהם וכישורים המייחדים אותם. הם מניחים שהסובבים עדיין לא מכירים אותם, ושואפים שיכירו אותם על סמך נקודות החוזק שלהם – אותן לא גנבו מאיש, ואת חלקן השיגו במו ידיהם בעבודה קשה. אז מדוע בעצם לא לייצר רושם ראשוני מעולה וכבר בהתחלה להדגיש את מעלותיהם?
איפה פה הבעיה? הקולגות החדשים שלכם צפויים לראות בכך יהירות, בבחינת "אל יתהלל חוגר כמפתח". יתרה מזו, אינכם יודעים עדיין מה מרשים את הממונים ואת הקולגות שלכם, כך שגם אם תבחרו להתפאר ביכולותיכם – עדיף שיהיו אלה יכולות מוערכות בארגון, ולא אלה שחשבתם שיעשו רושם חיובי.
מה כן לעשות: אל תתעסקו בקישוט עצמי חיצוני יתר על המידה. במקום להשקיע אנרגיה בדיבורים על האיכות שלכם, עדיף פי כמה שתתרכזו בהבנת השטח והסביבה החברתית והמקצועית, בבניית מערכות יחסים מבוססות אמון עם עמיתיכם, בהקשבה ובלמידה. ואם אתם באמת כל כך מוכשרים, שמרו כמה קלפים לאחר כך והוכיחו את עצמכם בהדרגה.
עוד בלימודים וקריירה:
- מתלבטים היכן ללמוד? קבלו ייעוץ לימודים בחינם
- "המרצה, אפשר חתימה?" הסלבס שהפכו למורים באקדמיה
- חצי בוס וחצי סטודנט: לנהל עסק תוך כדי התואר הראשון
מרבים לדבר על העבודה הקודמת שלהם
הטעות: לעובדים חדשים יש נטייה להפליג בדיבור על עבודתם הקודמת. לעתים אלה שעבדו במשך זמן רב במקום עבודה אחד אף מתנסחים כאילו הם עדיין שייכים אליו, וכך יוצאים משפטים כמו: "אצלנו עשו את זה אחרת".
איפה פה הבעיה? כשאתם מתמקדים בדרך שבה אתם רגילים לבצע משימות, אתם מצטיירים כבלתי גמישים, וכמי שאינם קשובים ללמוד את דרך העבודה במקום החדש, ויתייחסו אליכם כמי שיתקשו להשתלב בתרבות הארגונית החדשה. אתם עלולים להיתפס גם כמי שאינם שלמים עם השינוי שעשו ושראשם במקום אחר, וכן כיהירים וביקורתיים בשלב מוקדם כל כך.
מה כן לעשות: אינכם צריכים להימנע לגמרי מלהזכיר את ניסיון העבר שלכם ממקומות העבודה הקודמים שלכם, אך נסו להמעיט בכך ועשו זאת רק אם זה אכן מועיל למשימה. וגם אם אתם חושבים שיש לכם דרך טובה יותר לעשות את הדברים – חכו. שמרו את זה לשלב מאוחר יותר, והיו פתוחים להיפרד מהרגלים ישנים שאינם רלוונטיים במקום העבודה החדש.
לא רוצים ללמוד, לא שואלים שאלות
הטעות: עובדים חדשים בדרך כלל חוששים לשאול שאלות, כדי לא להצטייר חסרי ידע, לא להטריד את הסובבים, או כדי ליצור רושם של שליטה בכל.
איפה פה הבעיה? זוהי טעות של רבים. שאילת שאלות בשלב זה היא אחת הדרכים הטובות להפגין סקרנות, מוטיבציה ללמידה ולהצלחה, עניין, אחריות וריכוז, ואם יש תקופה שבה הסביבה אמורה להיות סבלנית לשאלותיכם – זו התקופה הראשונה שלכם כעובדים בחברה.
לעומת זאת, מה שכן עלול להרגיז את הקולגות שחופפים אתכם הוא מצב שבו כעבור כמה חודשים תיזכרו לשאול שאלות שציפו מכם לשאול בתחילה, אבל התביישתם, מה שכמובן עשוי להותיר אתכם חסרי הידע הדרוש לכם. על אחת כמה וכמה יעצבן את הסובבים אם לא שאלתם את השאלות בזמן, ובשל כך ביצעתם פשלה. מבחינתם, זוהי האחריות שלכם.
מה כן לעשות: אל תתביישו. שאלו שאלות. זה הזמן. לשאילת שאלות יש ערך מוסף גם מבחינת החופפים שלכם, משום שהיא מעלה לעתים לסדר היום עניינים שגם עובדים מנוסים שכבר עובדים באוטומטיות לא חשבו עליהם לעומק, ויכולה לגרום ללמידה משותפת של רבדים חדשים בעבודה.
*היזהרו: העובדה שאתם נהנים כעת מתקופת חסד שבה אפשר לשאול שאלות, לא משתמעת לכך שאתם יכולים לבקש מהחופפים שלכם לבצע את משימותיכם במקומכם. אתם אמורים להיות מסוגלים לבצע אותן, עם הכוונה והנחייה מאחרים. בנוסף לכך, חשוב להימנע משאלות שעלולות להשתמע כביקורת כלפי החופפים אתכם. כמו כן, נסו למצוא את הזמן המתאים לשאלות - אם החופף שלכם עמוס ומוטרד בשל לחץ או משבר בעבודה, חכו לזמן נוח יותר.
נחפזים לפוליטיקה
הטעות: עובדים חדשים רבים מנסים להתקרב למנהלים, במטרה ליצור לעצמם יכולת השפעה בארגון.
איפה פה הבעיה? עקרונית, תהליך הדרגתי של צבירת כוח בארגון הוא צעד פוליטי נכון, אך העובדה שאדם כלשהו מחזיק בתפקיד ניהולי אינה אומרת בהכרח שיש לו יכולת השפעה בארגון. התחברות לאדם על סמך ה"טייטל" שלו, לא בהכרח מסייעת לקידום המטרות הפוליטיות שלך כעובד החדש.
מה כן לעשות: קחו את הזמן לצפייה ול"ספיגה". נסו לזהות מיהם באמת בעלי הכוח והיכולת שמצליחים להשפיע בארגון. לאחר שתזהו אותם, חשבו על דרכים ליצור עמם קשר, ודאגו שקשר זה לא יתבסס על חנופה אלא על סיוע הדדי באופן שמכבד ומקדם גם את שאר הסובבים.
בנוסף לכך, אל תתפתו להשתתף ברכילות משרדית, ואל תשתפו במידע אישי עליכם כאילו שאתם חברים ותיקים של הקולגות שלכם. אינכם מכירים את מערך הכוחות הפוליטי בשלב זה, אינכם מכירים לעומק את הנפשות הפועלות, ואינכם רוצים לצבור אויבים או להפוך את עצמכם לטרף קל לאויבים הפוטנציאליים שטרם זיהיתם. עשו הכול בהדרגה ותוך שיקול דעת.
מנסים לעשות שינויים בארגון
הטעות: כחלק מניסיונם להרשים את הסובבים והממונים, עובדים חדשים נוהגים לעתים ליזום הצעות לשינוי מיד בהגיעם.
איפה פה הבעיה? לעתים אלה שינויים מבורכים שיכולים לשפר ממשית את שיטות העבודה ואת הישגי החברה, אך גם כאן העצה הטובה ביותר בשבילכם היא: חכו רגע.
מה כן לעשות: אל תציעו שום שינוי מהותי בתהליכי העבודה לפני שאתם מבררים מה הנסיבות וההיסטוריה של המצב הנוכחי, ולפני שאתם מגלים כיצד רואה מנהלכם הישיר ניסיון להוביל שינויים. יתכן למשל, שתציעו למנהלכם לערוך רה-אורגניזציה לתחום שאתם מוצאים מבולגן ולא יעיל, בלי לדעת שמי שהיה אחראי עד כה לניהולו הוא אותו מנהל. במקרה כזה תהוו איום למנהלכם, ותסכנו את המשך מערכת היחסים ביניכם.
יתרה מזו, עליכם לקחת בחשבון שבשלב זה אינכם בקיאים בבעיות המרכזיות והאמיתיות שמהם סובל הארגון שזה עתה נכנסתם בשעריו. במצב כזה, כל ניסיון להשקיע בשינוי בתחום אחד, בזמן שדרושה השקעה בתחום אחר, הוא ניסיון תלוש ממציאות ונסיבות, שלא רק עלול להתקבל בעין לא יפה, אלא אף לגרום נזק ממשי לארגון. חכו מעט.
מתביישים ומסתירים
הטעות: עובדים רבים מתביישים להודות כי אינם בקיאים במשימות שמתבצעות בארגון או נדרשות כחלק מתפקידם. בתחילת הדרך בחברה הם עדיין לא יודעים אילו כישורים הם בבחינת ייהרג ובל יעבור, כאלה שעליהם להיות מנת חלקם כדי להיחשב לראוי באמת לתפקידו, ואילו פחות קריטיים ויכולים להירכש עם הזמן.
כך קורה למשל, שמישהו שואל עובד חדש: "אתה מכיר את המערכת הזאת?", "אתה יודע לעשות את זה?", ובמיוחד כשהדבר נשאל כהצהרה – "אתה מכיר את המערכת, נכון?", "אתה יודע לעשות את זה, נכון?" – והוא מתבייש לענות בשלילה. אז הוא אומר "כן", מניח שאיש לא יבדוק זאת, ומקווה להסתדר.
איפה פה הבעיה? הבעיה היא שכשהסובבים מסיקים שהעובד החדש שולט במה שהוא כלל אינו מנוסה בו, יהיה עליו להוכיח זאת במוקדם או במאוחר, ולא בטוח שידו תהיה משגת. בעבודה חדשה איש לא מצפה מכם לדעת הכול מראש, וברוב המקרים מי שמעסיק אתכם לוקח בחשבון שעליו להכשיר אתכם לעבודה. כל סילוף באשר לניסיונכם האמיתי צפוי להתנקם בכם, כשתידרשו להוכיח את יכולותיכם בשטח. כל שקר שיתגלה מאוחר יותר, גם בהקשר האישי, יהיה בעוכריכם.
מה כן לעשות: היו כנים!
מניחים שהם יודעים מה מצופה מהם
הטעות: עובדים שמגיעים למקום עבודה חדש כדי לעסוק בתפקיד זהה לתפקידם הקודם או בתחום שבו הם מנוסים עלולים לחשוב, בטעות, כי הם מכירים את התפקיד על בוריו ומודעים לכל מה שמצופה מהם.
איפה פה הבעיה? בפועל, יתכן שהציפיות בתפקיד הנוכחי שונות מהציפיות בתפקיד הקודם, גם אם מדובר בעיסוק דומה או בתחום מוכר. הדבר תלוי בנתונים רבים הקשורים לארגון ולהיסטוריה שלו, שרוב הסיכויים שאינם ידועים לכם בשלב זה. יחד עם זאת, לא תמיד מתנהלת שיחה פתוחה בנושא ציפיות והגדרת התפקיד, ועובדים חדשים נדרשים להבין מה מצופה מהם בעצמם, תוך כדי תנועה.
מה כן לעשות: במקרה כזה יתכן שעליכם ליטול את האחריות וליזום שיחה עם המנהל. זה יהיה עדיף פי כמה מהנחת הנחות שגויות שיובילו אתכם בסופו של דבר לטעויות לא רצויות בעבודתכם. בקשו להיפגש עם המנהל שלכם (לא לפני שתבררו מהו סגנון התקשורת המועדף עליו – יתכן שפגישה אישית עם עובד זוטר, למשל, אינה במקומה מבחינתו), ושאלו מה מצופה מכם, מה הגדרת התפקיד שלכם, מה קולגות אחרים מצפים מכם ועל פי אתם נמדדים.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית ומומחית לקריירה וניהול. מאמריה מיועדים להעשרה ואינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי. yaelmehoudar@gmail.com