בשבועיים האחרונים נפל דבר במדינת ישראל למודת המלחמות והאירועים החריגים מטלטלי השגרה, עם השפעה ישירה על יחסי העבודה. כתוצאה מהשפעת הנחיות והוראות המגבילות אפשרות להתרועעות ולהתקהלות, וכפועל יוצא מכך בשלב מאוחר יותר הגבלת כמות העובדים במקום העבודה, צומצמה נוכחות העובדים במקומות העבודה וחלה ירידה כללית בהיקף העבודה במשק. הדבר הוביל להוצאת עובדים רבים לחופשה ללא תשלום, תוך התערבות של המדינה בסיוע לעובדים באמצעות הקלות בקבלת דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. הפתרון הזה טוב למעסיקים ופחות-פוגעני עבור העובדים, שחרב הפיטורים מתהפכת מעל ראשיהם.
הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום היא דרך אחת, מתוך מגוון חלופות, לחיסכון ישיר בעלויות ההעסקה בתקופה שבה נאלץ המעסיק להתמודד עם ירידה זמנית ברווחים. מדובר בצעד שדורש את הסכמת העובד. למרות שצעד זה מגלם פגיעה בעובדים, מדובר בפגיעה פחותה מהפגיעה המגולמת בפיטורים, במיוחד כאשר בתקופה זו שהייה בחל"ת מאפשרת לעובדים קבלת סיוע מהמדינה, באמצעות, כאמור המוסד לביטוח לאומי.
מעסיקים יכולים בשעת דחק זו לקצץ בהוצאותיהם במגוון דרכים, כגון: באמצעות ויתור על זכויות עודפות (מעבר לחוקי המגן) כמו בונוסים, מתנות החג הקרב (תלוי בהסכמי העבודה ובהסכמת העובדים) ויום כיף שתוכנן. אפשרות נוספת היא באמצעות הפחתת עלויות ההעסקה, כמו הפסקת שכירת חניות, ויתור על הוצאות נסיעה לפגישות והעדפה לוועידות מקוונות ועוד. במקרים בהם היקף הפעילות של המעסיק צומצם בצורה משמעותית, ייתכנו גם צמצום היקפי מישרות או הפחתת שעות או הוצאת עובדים לחופשה על חשבון ימי החופשה של העובד ובכך להקטין חבות כלפי העובדים ביחס לימי החופשה שהם צברו (שהיו משולמים בלאו הכי לעובדים).
פגיעה בעובדים מוגנים
בימים האחרונים יצאו הנחיות שמקלות על הוצאה לחל"ת גם של קבוצת העובדים המוגנים ביותר - נשים בהריון ועובדים (שני המינים) בטיפולי פוריות. מדובר בעובדים, הנחשבים "מוגנים", אלה שלא ניתן לפטרם או לפגוע בהכנסתם ובהיקף משרתם אלא לאחר הליך ארוך ומעמיק, שתחקיר בצדו – ועל פי ההנחיות החדשות ניתן להוציאם לחופשה ללא תשלום, בהליך פשוט יותר. על פי הנחיות אלו על המעסיק לצרף לבקשתו להוצאת עובדת לחל"ת מידע נוסף בעת הגשת בקשה וכן טפסים ייעודיים לכך. המידע שעל המעסיק להציג, ברזולוציה של מחלקות ותפקידים וכן בפילוח לנשים וגברים, הינו:
- הצהרת המעסיק האם הפנייה מוגשת בעקבות הנחיות ספציפיות הנוגעות לתחום העיסוק (למשל האם התקבל איסור גורף לתחום העיסוק, או הנחיות לצמצום פעילות או כל הנחיה אחרת).
- פירוט סטטוס ההעסקה בחברה נכון למועד הגשת הבקשה: כמה עובדים ממשיכים לעבוד ללא שינוי, לרבות עבודה מהבית; כמה עובדים משרתם צומצמה; כמה עובדים שכרם צומצם; כמה עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום; כמה עובדים פוטרו בשל וירוס הקורונה וכמה עובדים פוטרו מסיבות אחרות.
חשוב להבהיר כי לא מדובר בהיתר גורף להוצאה לחל"ת וכי כל בקשה תיבחן לגופה ובהתאם לנסיבות הספציפיות בחברה. אולם נראה כי הכוונה היא שככל שהממונה על חוק עבודת נשים תמצא כי אכן מדובר בהחלטה רוחבית עקב המצב ולא החלטה אינדיבידואלית בהתייחס לעובדת/ עובד המוגנים על פי החוק, היא תיתן את ההיתר לפיטורים, ושיקולים נוספים שיכלה הממונה לשקול בעבר החורגים מהשאלה האם יש קשר של הפליה בין הבקשה לבין ההיריון (כגון סיכויי העובדת למצוא עבודה אחרת) לא יישקלו או יקבלו משקל נמוך מאוד.
אין ספק כי החלטה זו מכרסמת בהגנה שהעניקו המחוקק והמדינה לעובדת הרה (או בטיפולי פוריות), ונובעת ממצב של משבר שלא ידעה המדינה כמותו. המדינה שמעודדת ילודה, מסכימה לפגיעה בעובדים עליהם נהגה להגן בצורה החזקה ביותר. באופן פרדוקסלי בעוד נגיף הקורונה מאיים לצמצם את אוכלוסיית המדינה, הרי שבהחלטה כאמור נפגעת דווקא האוכלוסיה שדואגת להגדלת כמות האוכלוסין.
לא נותר אלא לקוות כי הזעזועים שחווה המשק ותחום יחסי העבודה, לא יאריכו ימים וכי עם שוך הסערה, יגיעו ימים הרמוניים ויציבים, בהם נוכל לחזור ולתמוך בעובדים הזקוקים להגנה והמצויים בתהליכים שיביאו את הדורות הבאים במדינה.