התעמרות בעבודה
יותר ויותר עובדים מדווחים בשנים האחרונות על מקרים של התעמרות בעבודה. ההתעמרות יכולה לבוא לידי ביטוי בצעקות, בקללות, בהאשמות שווא, בהפצת שמועות מזיקות, בגרימת החרמתו של אדם או בנידויו, במתן משימות משפילות, בפגיעה בדימויו, בפגיעה ביכולתו לבצע את תפקידו או בפגיעה בסיכוייו להצליח או להתקדם בעבודה ועוד. זאת כל עוד ההתנהגות הפוגענית מתרחשת באופן חוזר ונשנה, ולא במסגרת אירוע חד-פעמי וחריג. למרבה הצער, עדיין אין חוק המגן על העובד מפני התעמרות בעבודה, אך בתי הדין לעבודה פוסקים פיצויים בגין עוגמת נפש עקב התעמרות בעבודה.
עבודה מהבית ובסופי שבוע - ללא תוספת תשלום
בעידן של ימינו, עובדים רבים מצופים לשעות עבודה ארוכות ולעבודה גם בשעות המנוחה ובסופי שבוע. החוק קובע כי עובד זכאי ל-36 שעות רצופות (ולכל הפחות 25 שעות רצופות במקומות מורשים) כמנוחה שבועית. מעסיק שמונע מהעובד מנוחה שבועית עובר על החוק. עובד שעבד בשעות מנוחתו זכאי לתשלום של 150% משכרו הרגיל ולמנוחת פיצוי, אך יש לשים לב כי ישנם יוצאי דופן, למשל, עובדים בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי.
פגיעה בניסיונות התארגנות
מעסיקים רבים נוקטים בצעדים שונים כדי למנוע או לעכב את ההתארגנות של עובדיהם, מתוך תפיסה כי מדובר במהלך שנועד לחתור תחתם. בהחלטה תקדימית שניתנה בבית הדין הארצי לעבודה בפסק דין פלאפון, ואושרה על ידי בית המשפט העליון, נאסר על מעסיק להתערב ולהתבטא בצורה ישירה או עקיפה בעניין התאגדות עובדיהם. הדבר סלל עבור עובדים רבים את הדרך לממש את זכותם להתארגנות, אך מעסיקים מוצאים דרכים חדשות לנסות לפגוע בזאת.
אי העלאת שכר לאחר מספר שנות עבודה
הזכות להעלאת שכר אינה קבועה בחוק, אלא אם קיימת לכך הסכמה בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי. בחוזה עבודה מעסיקים רבים מסרבים להתחייב להעלאות קבועות בשכר ולכן על העובד לדרוש סעיף בחוזה המבטיח דיוני שכר על בסיס שנתי או לאחר תקופת עבודה מסוימת.
הרעת תנאים
עובדים רבים מסכימים בלית ברירה לשינויים בתפקיד ובשכר כדי לשמר את מקום עבודתם. חשוב לזכור כי הסכמה לשינויים אלו תמנע טענה לפגיעה בתנאי העסקה. העובד חייב להוכיח כי התקיימה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והתרעה בפני המעסיק זמן סביר מהתרחשותה, שכן שתיקה לאורך זמן משמעותה הסכמה.
קנס בגין סיום העסקה
לא מעט חוזי עבודה מציינים כי עובד שהתפטר או פוטר יאלץ לשלם קנס למקום עבודתו. חשוב להבהיר שזוהי עבירה על החוק. רק מעסיק שהשקיע בהכשרה חיצונית מקצועית של עובדו רשאי לחייבו לתקופת עבודה מסוימת, ורק במידה והעובד לא השלים את התקופה שנקבעה בחוזה - רשאי המעסיק לגבות ממנו תשלום מוסכם.
תקופת צינון
עובדים מקצועיים לעיתים מוצאים עצמם מחויבים לתקופת צינון של מספר חודשים, בה אינם יכולים להתפרנס. המעסיק יכול לאסור לעבוד בחברה מתחרה רק בתנאים מסוימים, למשל אם העובד מחזיק בסודות מסחריים או קיבל הכשרה מיוחדת. על הדבר להיות מעוגן בחוזה העבודה תחת סעיף "תניית אי תחרות". בית הדין יגביל לתקופה קצרה מאוד את חופש העיסוק של העובד.
הפחתת השי לחג מהשכר
כדאי שתשימו לב למכה הבאה: חודש לאחר תקופת החגים, עובדים רבים מגלים שבתלוש השכר שלהם מופיע ניכוי מס עבור השי שקיבלו לחג ממקום העבודה. הדבר חוקי רק במידה שהעובד נתן את הסכמתו לכך בכתב ומראש. עם זאת, כאשר העובדים מאוגדים וחלים עליהם הסכמים קיבוציים שמתירים ניכויים אלו, כמו השתתפות במתנות עובדים, לא נדרשת הסכמה פרטנית של העובד.
עובדי חברת כוח אדם
עובדי חברות כוח אדם נתפסים כעובדים חלשים ביותר, ללא כוח אמיתי. כדי להימנע מאפליה בין עובדי קבלן לבין העובדים המועסקים ישירות, קובע החוק כי יש להשוות בין כל העובדים במקום עבודה מסוים בכל הקשור לתנאי העסקתם, וכי בחלוף תקופה של 9 חודשים ממועד תחילת העסקתו של העובד במקום העבודה בו הוצב - יחשב אותו עובד כעובדו של המעסיק בפועל. על מנת להגן על זכויות עובדים אלו, נחקק חוק המטיל עיצומים כספיים על המעסיק ועל הקבלן.
פנסיה
יש מעסיקים המפצלים את שכר העובד בדרך לא הוגנת, על מנת להקטין את הסכומים שהם נדרשים להפריש עבור העובד לגיל הפרישה (פנסיה). המכה והזעזוע מגיעים כאשר העובד פורש לגמלאות, ואז מגלה לראשונה כי הפנסיה החודשית נמוכה בהרבה ממה שציפה לקבל. העובד חייב לבדוק באופן רציף את ההפרשות החודשיות, על מנת שהמעסיק לא יוכל לטעון להתיישנות.
הכותבת היא מומחית לדיני עבודה ולייצוג ועדי עובדים ואיגודים מקצועיים