כשאנחנו קוראים על יציאת מצרים בהגדה, זה נשמע כאילו בני ישראל ממש התחננו לצאת משם ולעזוב את הפירמידות ועבודת הפרך. אבל קבלו ספוילר: אם תדלגו כמה פרקים קדימה, תשמעו אותם מתלוננים על המסע המייגע במדבר ומתגעגעים לימים הטובים שהיו להם במצרים. כן, נשמע אבסורד אבל אפשר לומר שגם אנחנו די מתנהלים כך, לפחות בכל מה שקשור למעבר ממשרת שכיר לעצמאי.
אפשר לכתוב רבות על היתרונות ועל החסרונות בכל אחד ממסלולי הפרנסה השונים, אבל אם כבר מדברים על יציאה משעבוד לחירות – הנה 10 דברים שלמדתי מיציאת מצרים הפרטית שלי ומהפרידה מתלוש המשכורת ושעון הנוכחות:
לגלות את תקרת הזכוכית של המשכורת שלך - ולפרוץ גם אותה
יש משהו מאוד מפתה בתחושה שאתה יודע כמה בדיוק נכנס לך לעו"ש בסוף החודש, אבל לא משנה כמה ניסו לשכנע אותי – הקסם של שבירת תקרת המשכורת שלך כל פעם מחדש, הוא גדול הרבה יותר.
במקום לחכות לשיחת העלאה עם הבוס או לייחל לאיזה בונוס – אתם יכולים לדעת שהדרך למשכורת גבוהה יותר היא די פשוטה. בכל זאת, בהתחשב בעובדה שאתם והבוס זה אותו בן אדם, כנראה שהאינטרסים שלכם זהים ולכן גם אם "הוא" יבקש מכם לעבוד קצת יותר שעות או אם אתם תבקשו "ממנו" סכום קצת יותר גבוה עבור כל עבודה – זה יעבור חלק.
היקף משרה לפי תפוקה
כל השנים התחנכנו לקבל את המשכורת שלנו לפי שכר שעתי/חודשי: משכורת מינימום לשעה, היקף משרה לפי שעות וכו' וכו'. כעצמאים, פתאום תגלו שבסופו של דבר – היקף המשרה שלכם הוא לפי ההספק. ככל שתעבדו מהר יותר השכר לפי שעה רק יעלה (הרי אם תחלקו 100 ש"ח ל-3 שעות תקבלו כ-33 ש"ח לשעה, ואם תספיק לעשות את העבודה בשעתיים זה כבר יהפוך ל-50 ש"ח לשעה, שזה הרבה יותר סבבה). בקיצור, פתאום תגלו שיש תמורה לחריצות, והיא לא חייבת להגיע בסוף החודש אלא היא משמעותית ומידית ומאפשרת לכם להגדיל את הרווחים ולהספיק עוד עבודות.
אל תהיו בוסים קשוחים מדי
כשאתם שכירים אתם נהנים מדיני עובד-מעביד בחוק, שעומדים לשירותכם ואחראיים שיהיה לכם יום חופשי בשבוע, תנאים סוציאליים, תגמול על שעות נוספות - וגם סף שעות עבודה שאסור לכם לעבור אותו. כשאתם עצמאיים, אתם היחידים שיכולים לשים לכל העבודה הזאת סוף. אל תשכחו לתת לעצמכם ימי חופש, ימי מחלה (דבר שנשמע טריוויאלי כשכיר אבל לא כעצמאי) וגם לשים סוף ליום העבודה ולא לתת לו להימשך ולהגיע לשעות לא שעות. והלוואי שאני אקרא את השורות האלה ואצליח ליישם את זה בעצמי (מבלי לגלות לכם באיזו שעה ביממה נכתבות שורות אלה).
אל תחיו לפי הברוטו
יש משהו נורא מפתה בלראות את הכסף שמגיע אליכם נכנס לעו"ש ומקפיץ לכם אותו, אבל אל תשכחו שבניגוד לתשלומי משכורת חיצוניים כשכירים - הסכום שנכנס אליכם נחשב לברוטו. מהסכום הזה תצטרכו להפריש למס הכנסה, למע"מ, לביטוח לאומי ולעוד כל מיני עניינים שנוגסים לכם בהכנסה. כשאתם מקבלים תלוש כשכירים, אתם רואים כמה יוצא לכם אחרי כל הקיזוזים ומדי חודש – ואז זה פחות כואב.
דאגו ליום המחר
ואם כבר מדברים על תשלומים וקיזוזים, אל תשכחו את הפנסיה. כחלק מהחוק אתם מחויבים להפריש פנסיה, אלא שכעצמאים אתם צריכים לעשות זאת באופן – כמה מפתיע – עצמאי. שימו לב שכשכירים אתם מפרישים אחוז מסוים מהמשכורת עבור הפנסיה וגם המעסיק מחויב להשלים לכם אחוז מהמשכורת משלו, אבל כעצמאים כל הסכום שנצבר הוא אך ורק עליכם. דאגו שהוא יהיה משמעותי אך יחד עם זאת לא יפגע לכם בהתנהלות הכלכלית השוטפת ביומיום, סכום שתוכלו להסתדר איתו (או יותר נכון – בלעדיו) באופן קבוע. בנוסף, בדקו שקרן הפנסיה שלכם נמצאת במקום משתלם עם תנאים אטרקטיביים עבורכם. כשאתם לא חלק מארגון או חברה – יש לכם את החופש לבחור את חברת הפנסיה או את הסוכן שאתם רוצים.
פשוט אמרו לא
אחד החסרונות בלהיות עצמאי הוא בכך שאין בעצם "ביטחון כלכלי". למעשה, אין משכורת קבועה ואתם כל הזמן מסתמכים על עבודות שאולי ייכנסו. יכול לקרות מצב שחודש אחד תהיו עמוסים בעבודה, ובחודש השני תתחננו שתהיה לכם איזו תעסוקה. אז מה עושים? בדרך כלל העובדה הזאת גורמת לכם לקחת כל עבודה שנקרית בדרככם, כי מי יודע מה יהיה בחודשים הבאים וצריך לחסוך ולאגור ליתר ביטחון.
זה גם מה שאני עשיתי, אלא שראיתי שתודה לאל הפרנסה זורמת ואני רק הולכת וקורסת תחת הנטל. מסתבר שאם אתם עובדים נכון ויעיל, אין שום סיבה שלא תגיע אליכם פרנסה, אבל אם תיקחו יותר ויותר עבודות בלי להתחשב בכוח האדם שלכם – זה יכול להיגמר לא טוב. סננו עבודות שנראות לכם פחות משתלמות, פחות מעניינות או פחות מתאימות. אל תפחדו לסרב, היקום יזמן לכם אחרות.
לכל דבר יש מחיר
אם אפשר לחזור אחורה בזמן אל ניצני העצמאות התעסוקתית שלי, אני חושבת שזה היה באיזה יום אחד שישבנו אני וחברתי לעבודה במשרד. השעה הייתה שעת לילה מאוחר וערב לפני מכרז חשוב, שאילץ אותנו להישאר מעבר לשעות העבודה הרגילות - כדי לסיים את כל ההכנות לפרזנטציה למחרת. הסתכלתי עליה בעיניים האדומות מעייפות ואמרתי לה "אני לא מאמינה שבכל כך מעט כסף אפשר לקנות את כל הזמן שלנו בעולם הזה". עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם כמה הרווחתי אז, אבל זה ממש לא משנה - כי כל סכום שהייתם מעלים בדעתכם לא היה שווה את הערך של החופש.
ואכן, אם בתור שכירים יש לכם מגבלת שעות של היקף המשרה, בתור עצמאים אתם צריכים לתמחר את הדברים אחרת ופתאום תמצאו את עצמכם לוקחים בחשבון דברים שלא העליתם על דעתכם, כמו זמן של שיחות טלפון, ייעוץ ורעיונות, זמן נסיעות, זירוז דד-ליין ועוד כל מיני סעיפים שמאלצים אתכם לצאת מאזור הנוחות שלכם. תזכרו שהכל אפשרי ולגיטימי (בכל זאת – זה העסק שלכם), אבל לא חשוב מזה, זכרו גם שלכל דבר יש מחיר.
שווקו את עצמכם
כשאתם חלק מחברה גדולה או ארגון מוכר ומשמעותי, מן הסתם יש אצלכם אנשים שיהיו אחראיים על השיווק ועל הפרסום של המוצר אותו אתם מציעים. אבל כשאתם הופכים להיות עצמאיים אתם צריכים להיות אחראיים גם על הקטע הזה, או לפחות להעסיק מישהו שיהיה אחראי עליו. אני יודעת, זה לא הכי נעים, די מביך וגם לא ממש מסתדר עם כל ערכי הצניעות והענווה שגדלנו עליהם, אבל איך אמרו חכמים? "אם אין אני לי – מי יחמיא לי".
זכרו שכמוכם יש בשוק עוד המון שמציעים את אותו מוצר שאתם מציעים (בין אם מוצר גשמי ובין אם שירות), לאותו קהל יעד שאתם מחפשים. מצאו במה אתם שונים ומיוחדים, אספו כמה דוגמאות ועבודות מהעבר שיוכיחו זאת ולכו לספר לעולם כמה אתם טובים. אל תפחדו מזה, זה חלק מהחיים התעסוקתיים שלכם וזה בסדר גמור להשוויץ קצת.
אל תפחדו להיות מורשים
כל עסק עצמאי מתחיל כעוסק פטור (למעט מקצועות המחייבים להיות עוסק מורשה כבר מההתחלה כמו פסיכולוג, מהנדס, שמאי, רואה חשבון ועוד). מה שזה אומר זה בעיקר פטור מתשלום מע"מ על ההכנסות ועוד כל מיני תנאים נוחים לניהול העסק בתחילתו. ברגע שהמחזור השני שלכם מגיע לכ-100,000 ש"ח בשנה, אתם צריכים להפוך להיות עוסק מורשה ולהתחיל לשלם מיסים.
כעצמאים הרבה חוששים להגיע למדרגה הזאת, כדי לא לשלם את כל התוספות, אבל למעשה מדובר בכלוב של זהב - שכן אתם בעצמכם מגבילים את המשכורת שלכם ולא נותנים לעצמכם לגדול ולשגשג. אם אתם מגיעים למצב שאתם על הגבול, אל תחששו לעשות את הצעד. אמנם בהתחלה זה ייראה כמו צעד לא משתלם, אבל בהמשך תגלו שזה יביא לכם הטבות והקלות בתחומים אחרים של ניהול העסק.
אולי זה לא מתאים לכם
עד כאן הכל טוב ויפה. ראיתם וקראתם שאפשר ללמוד הרבה דברים בעקבות הפרידה מתלוש המשכורת ושעון הנוכחות, אבל מבחינתי השיעור המשמעותי ביותר הוא גם הלמידה שזה לא בהכרח מתאים לכם. חלמתם? ניסיתם? השקעתם? ובסוף לא ממש הצלחתם או גיליתם שזה גדול עליכם? גם זה תהליך שחוב לעבור. הרי אף פעם לא מאוחר מדי לעשות פרסה ולחזור לשוק השכירים הרגיל. לפחות לא תצטרכו לחיות בתחושת החמצה של מה היה קורה אילו או כמה הפסדתם בגלל שלא ניסיתם.
אגב, אפשר לשלב בין עבודה כשכירים לבין לקיחת תיקים עצמאיים (ויש לא מעט אנשים שעושים זאת). מצד אחד תוכלו לקבל את כל היתרונות של הכנסה בטוחה וגם להוסיף לעצמכם עניין ואקשן לקריירה. לשילוב הזה יש כל מיני תקנות והנחיות משלו – אבל זה ממש לא משהו שרואה החשבון שלכם לא יוכל להסביר לכם. בקיצור, הכי חשוב זה להקשיב לעצמכם, אין ספק שזה יהיה הרווח הכי גדול שלכם.