אחת החידות הגדולות בחיי כל עובד הוא פענוח תלוש המשכורת שלו. מילים לא ברורות כמו "גילום", לצד מונחים לא מובנים כמו "הכנסה לא מבוטחת" ו"הכנסה חייבת במס", הופכים את קריאת תלוש השכר לאתגר רציני שרובנו פשוט מוותרים ובוחרים שלא להתמודד איתו. זה בסדר גמור להסתכל על השורה התחתונה בלבד, אבל חשוב שתדעו שאת תלוש השכר שלכם עושים אנשים "בשר ודם" בדיוק כמוכם, ויש בהם לא מעט טעויות שעלולות להיות משמעותיות.
אגב, מעסיק שלא מוסר תלוש לעובד (או שמוסר תלוש פיקטיבי או חלקי בעיני המחוקק) הוא למעשה עבריין בעיני החוק. אם לא קיבלתם תלוש כדין על עבודתכם, אתם זכאים לפנות לבית המשפט ולזכות בפיצויים של אלפי שקלים על כל תלוש חסר.
פנינו אל עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, סמנכ"ל חשבונתון (המרכז לחשבי שכר ומנהלי חשבונות) כדי שיסייע לנו להבין קצת יותר את התלוש, ובעיקר – כדי שנבין מה חסר בו ומתי יש לפנות לחשב השכר בעבודה. שנתחיל?
איך בנוי תלוש השכר?
תלוש השכר מחולק למספר חלקים; לעומת הנתונים הטכניים והפורמליים, כמו למשל שם המעסיק, שם העובד, מצב אישי, מס' ת.ז., פרטי חשבון הבנק, מועד תחילת העבודה אצל המעסיק ועוד, יש לא מעט פרטים שיכולים להיות שווים לנו הרבה כסף וחשוב לבדוק אותם.
בגדול, החלק שבו מפורטים התשלומים הינו החלק המהותי בתלוש וממנו נגזר המס לתשלום, ההפקדות לפנסיה ולקרן השתלמות. ישנה חשיבות לתיאור של סוג התשלום ולאופי התשלום. מרבית התלושים יהיו מורכבים משכר יסוד, ימי מחלה, ימי חופשה, עמלות ובונוסים. סיכום כל התשלומים יהווה את סכום התשלום לעובד וממנו יחושב מס הכנסה וביטוח לאומי. ישנה חשיבות רבה לבדוק כיצד הוגדר רכיב השכר ומה אופיו - כיוון שטעות לא נכונה יכולה לגרום לנזק משמעותי לעובד.
למה חשוב במיוחד לשים לב בתלוש השכר?
חשוב לבדוק האם המרכיבים העיקריים בתלוש השכר נכללו לצורך פנסיה ופיצויי פיטורים. לאחרונה פנה אלי עובד מכירות, ששכרו היה מחולק לשכר יסוד (שכר בסיס) ולעמלות. בשיחה שערכנו הוא הופתע לגלות שהפנסיה שלו מופרשת בהתאם לשכר הבסיס שלו, שהוא נמוך יחסית אך נחשב לשכר היסוד שלו, ואילו העמלות - שמהוות את המרכיב המרכזי בשכרו - אינן נחשבות בחישוב ההפרשה לפנסיה.
בהתאם לסעיף 6 בצו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה 2011, השכר המבוטח של העובד לצורך ביצוע ההפרשות, הוא שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק ובתקנות פיצויי פיטורים, עד לממוצע השכר במשק.
נורות אדומות: איך נזהה אם משהו לא בסדר?
כאשר אתם מקבלים לידיכם את התלוש החודשי, קודם כל, בדקו את שני הסעיפים הללו (כן, הקפידו לעשות זאת בכל תלוש מחדש – גם אם אתם עובדים באותו מקום עבודה כבר שנים):
1. האם מה שכתוב בשורה "משכורת מבוטחת" בתלוש זהה לתנאים שסגרתם מול המעסיק.
2. האם ההפקדות לקופת הגמל ו/או קרן הפנסיה בוצעו בפועל לפי הסכום הזה.
מה הם רכיבי השכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים?
בדיוק כפי שלא כל השכר שלכם מחושב לצרכי פנסיה, כך הוא גם לא מחושב במלואו כאשר תבקשו פיצויי פיטורים. מה נכלל לצורך פנסיה ופיצויי פיטורים? שכר יסוד, תוספת וותק, תוספת יוקר מחייה ותוספת משפחה. רכיבים נוספים אשר יובאו בחשבון הם תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית (לדוגמה: תוספת מהנדסים במפעל מסוים). לגבי כל תוספת נוספת יש לבחון האם היא מהווה חלק מהשכר שהעובד מקבל כל חודש (אותו הסכום באופן קבוע), ואז היא נחשבת בחישוב לפיצויי פיטורים או הפרשה לפנסיה. אגב, גם תשלום בגין ימי מילואים ודמי מחלה נחשבים במקרים הללו.
ועכשיו לסינית – מה אומרת כל שורה בתלוש?
ברוטו רגיל: שכר הברוטו מבטא את התשלומים ששולמו לעובד בתקופה מסוימת (חודש, בדרך כלל), לפני ההפרשות לפנסיה, קרן השתלמות, תשלום מס הכנסה וביטוח לאומי. למעשה, זהו שכר היסוד שלכם והסכום ממנו מופחתים כלל ההורדות, התשלומים והמיסים.
רכיב שווי למס: רכיב שווי למס הינו רכיב "וירטואלי" לצורכי מס הכנסה וביטוח לאומי בלבד, והעובד אינו מקבל עליו תשלום. עם זאת, זה רכיב שיוריד לכם את שכר הנטו. כמו לדוגמא בסוגיית שווי שימוש ברכב; החוק מחייב לזקוף לעובד המקבל רכב מעבודה שווי שימוש עבור הרכב שלו. שווי השימוש הינו רכיב שווי למס והעובד אינו מקבל עבורו תשלום נוסף. כיוון שהרכיב הוא לצורכי מיסוי בלבד, דה פקטו הרכיב מוריד לעובד את שכר הנטו שלו.
שווי כסף נטו: לא מופיע בתלושים של כל העובדים, ולא בכל חודש. מדובר בסעיף המופיע אצל עובדים שמקבלים שכר בצורה אחרת (לא בכסף), לדוגמא מתנה לחג.
גילום (כאשר המעסיק נושא בנטל המס): כאשר מופיע סעיף "גילום" או "פיצוי שווי" בתלוש השכר, המשמעות היא שהמעסיק הגדיל לעובד את השכר על מנת שהעובד לא יצטרך לשלם את המס בשל הרכיב לשווי מס, וכך השכר נטו שלו לא פוחת.
או במילים אחרות: המעסיק נושא בנטל המס של העובד, כדי שהשכר של העובד לא ייפגע ולא יושפע מאותו מס. דוגמאות למקרים בהם המעסיק נוטה לגלם מס לעובד: מתנות לחגים, תווי ביגוד ועוד. הגילום הבולט ביותר הוא בסוגיית רכב עבודה; לא אחת, מעסיקים מגלמים לעובדיהם את שווי הרכב בתלוש השכר, בעיקר כאשר הרכב הוא כלי עבודה עבורם, כדי שהעובד לא ייאלץ לשאת בעול המס הכבד.
הכנסה לא מבוטחת: רכיב זה מציג את הפרש בין "הברוטו" לבין השכר שבגינו המעסיק הפריש לקופת גמל ולפיצויים.
ככל שרכיב זה גבוה - לעובד הופרש סכום נמוך באופן מהותי מהשכר שלו, דבר שיהיה משמעותי בגיל הפרישה. לכן יש לשאוף שהשכר הלא מבוטח יהיה נמוך או לא יהיה כלל.
ניכוי לסעיף 45א 35%: המחוקק העניק זיכוי ממס בעד דמי ביטוח ותגמולים, על מנת לעודד את הציבור להפקיד לקופת גמל ולחסוך כמה שיותר (כלומר מתוך דאגה לעתיד הציבור). עמית שכיר - עובד אשר מפקיד לקופת גמל במקביל להפקדות המעסיק בעבורו (אלה אינן נחשבות כהכנסת עבודה), זכאי לזיכוי על פי סעיף 45א לפקודה מהכנסתו המזכה.
ערך נקודות הזיכוי: סעיף זה מרכז את ערך נקודות הזיכוי שעובד זכאי לקבל. ערך נקודות הזיכוי מפחית עד לאיפוס את המס שיש לשלם למס הכנסה בלבד.
כלומר: החוק במדינת ישראל מעניק נקודות זיכוי – הקלות מס בסיסיות להן זכאים כל אישה וגבר תושבי ישראל - לפיהן נקבע גובה המס שמנוכה מהמשכורת שלכם.
ישנם מספר סוגים: נקודות זיכוי לפי מעמד (עולה חדש, חייל/ת משוחררים), נקודות זיכוי המתייחסות למצב משפחתי (ילדים, גרוש/פרוד, משפחה חד הורית וכדומה), נקודות זיכוי ספציפיות (למשל: עבור ילד נטול יכולת מתחת לגיל 19) ועוד. חשוב להדגיש כי סך נקודות הזיכוי משתנה מעובד לעובד ונגזר ממה שמילא בטופס 101 או כתוצאה משינויים שאירעו לעובד במהלך השנה (לידת ילד/ה, חתונה, גירושין). לכן, חשוב להקפיד ליידע את מקום העבודה על כל שינוי רלוונטי, שעשוי להיות בעל ערך כלכלי לא מבוטל.
הכנסה חייבת למס: הינה סיכום הכנסה לתשלום ורכיבי שווי למס לצורך חישוב מס הכנסה. יש לשים לב שלא תמיד הכנסה החייבת לתשלום תהיה זהה לשכר לתשלום ולשכר המבוטח לצורכי פנסיה.
הכנסה חייבת לביטוח לאומי: הינה סיכום הכנסה לתשלום ורכיבי שווי למס לצורך חישוב המס לדמי ביטוח לאומי. יש לשים לב שלא תמיד הכנסה החייבת לתשלום למס הכנסה תהיה זהה להכנסה החייבת לביטוח לאומי. לדוגמה, ישנן הכנסות הפטורות לצורכי מס הכנסה אך לא פטורות לצורכי ביטוח לאומי.