אחריות חברתית-תאגידית היא לא דבר חדש, הנושא נכנס לאופנה באמצע המאה הקודמת, אך החידוש בתחום הוא המחויבות האמיתית לצדק חברתי שאנשי דור ה-Y (המילניאלס) הביאו לעולם העבודה. דור זה, שעל מאפייניו כבר הוקדשו לא מעט מאמרים, גם אצלנו ב-mako, מונע על ידי הרצון לעבוד בעבודות המאפשרות להשפיע באופן חיובי על העולם, ולכן מצפה מהמעסיקים לפעול ולהוביל אחריות חברתית. בכך הופכת האחריות התאגידית ממשהו נחמד לארגון (nice-to-have) לדבר שהארגון חייב (must-have).
מנתונים שהתפרסמו בנובמבר האחרון בדוח של אמריקן אקספרס וקאנטר פיוטצרס, עולה כי יותר משליש מבני דור ה-Y מגדירים הצלחה כעשייה בעלת השפעה, 68% מהם מבקשים להשפיע באופן חיובי על העולם, 81% חושבים שארגון מצליח צריך להיות בעל מטרה חברתית ו-78% חושבים שהערכים של המעסיק שלהם צריכים להתאים לאלו שלהם. נוסף על כך, 8 מתוך 10 מבני דור ה-Y מצפים מהחברות לפרסם הצהרות פומביות בנוגע ל"מחויבות התאגידית לאזרח", ולאחרונה דיון ציבורי בנושא אפליה מגדרית וחוסר שוויון חברתי הביאו אותם להתמקד גם באופן בו חברות משלבות מודעות חברתית, ופועלות בנושא בתוך התרבות הארגונית שלהן.
על פי מחקר של Cone Communications CSR לשנת 2017, 78% מהאמריקאים רוצים לראות את החברות והתאגידים פועלים בתחומים של צדק חברתי, ו-87% אמרו שיעדיפו לעשות עסקים עם חברה המציגה את הנושאים החברתיים שהיא אחראית עליהם. עוד עולה במחקר שעובדים בחברות המקדמות אחריות חברתית, עשויים להיות בעלי תחושה טובה יותר של הגשמה עצמית בעבודה, בשל הידיעה שהציבור הרחב מעריך את מחויבות החברה לפעילות חברתית.
אין להקל ראש בהצהרות החברתיות האלו, לפי מכון ברוקינגס, בני דור ה-Y יהוו יותר משליש מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב עד 2020 ו–75% מכוח העבודה עד שנת 2025. מה שהופך אותם לפלח חשוב באוכלוסייה שיש להתחשב ברצונותיו. החברות והתאגידים מבינים את הסטטוס קוו החדש ומתאימים את עצמם לאור דרישותיהם. בעוד שפעילות הכוללת אחריות חברתית-תאגידית, מקדמת לעתים קרובות נושאים החשובים להנהלת החברה ולקהל היעד שלה, היא יכולה לשרת גם מטרה אחרת תוך כדי עשיית הטוב: הזדמנות לצבירת נקודות זכות בתחרות על גיוס ושימור טאלנטים, שכאמור מחפשים גם את הערך החברתי המוסף במקום העבודה, מה שהופך את אותן חברות לאטרקטיביות עבור עובדים מיומנים.
כיצד זה בא לידי ביטוי?
לא רק בארה"ב ניכרת ההשפעה של בני דור ה-Y על המנהלים, שבוחרים למקד את האג'נדה הארגונית למקומות חברתיים יותר. בחודש שעבר למשל, חברת מובפוקס הישראלית קיימה האקתון (אירוע אליו מתכנסים אנשי תוכן וטכנולוגיה לטובת פרויקט משותף), שמטרתו הייתה לסייע לעמותת SOS חיות בישראל. האירוע לא רק הציג את החברה כבעלת תכנית אחריות חברתית פעילה ומעורבת בקרב העובדים הנוכחיים והפוטנציאליים, אלא גם כארגון מוכוון מטרה המציע פתרונות לבעיות אמיתיות.
לפני האקתון, התקיים דיאלוג במובפוקס עם SOS חיות על מנת להגדיר את האתגרים שאיתם העמותה מתמודדת בעבודה היומיומית ולסייע להם לצמצם אותם "לנקודות כאב" בפועל. הדבר סייע למשתתפי האקתון למקסם את הפתרונות שהציעו על מנת להביא פתרונות מדויקים ויעילים לעמותה, אשר ישפיעו על עבודתה השוטפת.
המשתתפים, שפעלו כמובן ללא כוונת רווח, הציעו פתרונות טכנולוגיים מותאמים לעמותה, ובעיקר היו נרגשים מההזדמנות להשתמש בכישורים שלהם באופן יצירתי ולתרום אותם למען מטרה טובה. הדבר מחזק שני עקרונות פשוטים בו זמנית: ראשית, חברות מחויבות לתרום את חלקן בהתמודדות עם אתגרים חברתיים, החל משינויי אקלים עולמיים, דרך רעב בעולם ועד רווחה לבעלי חיים. שנית, עובדים מעורבים בעבודה, מאושרים יותר ויעילים יותר. יצירת תרבות עבודה אשר מחזקת נתינה לקהילה היא דרך בטוחה לשיפור מעורבות העובדים ושביעות הרצון שלהן.
ככל שכוח העבודה גדל מצד אחד והאתגרים החברתיים דורשים את התייחסותנו מהצד השני, חברות לא יכולות לעשות קיצורי דרך בתחום האחריות חברתית-תאגידית שלהן. זה הזמן עבור חברות הטכנולוגיה להיעזר ביכולות העומדים לרשותן כדי להחזיר לקהילה ולהשפיע. לא רק שהדבר ממריץ את הצוות, מגביר את היצירתיות ואת הפרודוקטיביות בעבודה, אלא זה גם גורם לכולם להרגיש טוב יותר.
הכותבת, היא סמנכ"ל שיווק גלובלי במובפוקס - פלטפורמת פרסום למובייל