הסיבות שבגללן אנשים חשים צורך לעשות שינוי מהותי בקריירה שלהם הן רבות ומגוונות. התסריט הנפוץ ביותר שבגללו עובדים בוחרים לקום ולעזוב הוא בעקבות תחושה שהם עשו את הבחירה הלא נכונה בקריירה, מה שגורם עם הזמן לתחושת החמצה ובזבוז, המובילה להתנגשות בין מה שתמיד חלמתם שתעשו לבין מה שקורה בפועל.

הנה מספר דוגמאות לאנשים שהיו שם, ושמחים על הרגע שבו החליטו לשנות. אולי גם אתם מצויים במבוי סתום בנסיבות דומות וכל מה שאתם צריכים זה להשאיר הכל מאחור ולשנות קריירה?


לבחור בגיל 21 את הקריירה לכל החיים

תקופת בחירת המקצוע לחיים עשויה להיות מוקדמת יחסית בחייו של אדם. הרבה פעמים אנו בוחרים את תחום העיסוק שלנו לפי פרמטרים שרלוונטיים לתקופה בה היינו צעירים.

"אחרי הצבא בחרתי בלימודי פסיכולוגיה ותקשורת לתואר ראשון, כי חשבתי שזה יהיה מעניין וקליל", מספרת ש' בת 35, "לא חשבתי על זה לעומק, אני מודה. רציתי לעשות תואר כי ידעתי שצריך, ושזה מצופה ממני. כשסיימתי את הלימודים ידעתי שאני לא רוצה ללמוד לימודי המשך בתחומים האלה, ורציתי כבר 'להתחיל בחיים האמיתיים', אז חיפשתי עבודה שאוכל להתקבל אליה עם תואר ראשון די אמורפי, שלא נחשב להתמחות ספציפית".

ואז חולפות שנים, ובמבט לאחור אנחנו מבינים שהסיבות שבגללן בחרנו בתחום זה כבר אינן רלוונטיות עוד למי שאנחנו. במקרה של ש', זה התהליך שחוותה:

"...די במקרה התגלגלתי לתחום הפרסום. קיבלו אותי לעבודה במשרד פרסום, ומאז אני בתחום, אבל תמיד הרגשתי בתוך תוכי תחושה שלא עזבה אותי: תחושה של החמצה, של בזבוז. תחושה שבחרתי בפאסיביות תחום עיסוק בלי להבין בכלל שמדובר ממש בגזירת גורל לעצמי. תחום הפרסום נחמד, אבל זה לא זה. זה לא החלום. החלום היה ונשאר עיצוב, וזה ניקר בתוכי כל השנים".

בחור לחוץ מול מחשב נייד (צילום: jupiter images)
שום כסף שבעולם לא שווה אם העבודה גורמת לכם ללחץ תמידי|צילום: jupiter images

תחושת החמצה ובזבוז

תחושת ההחמצה הזו מוכרת לאנשים רבים מכפי שניתן לתאר, ובמקרים רבים היא נפתרת כאשר אדם מתפתח, משתנה, מתבגר ומתפכח, וחש אומץ להודות באמת בפני עצמו שהגיע הזמן לשנות. 

"בגיל 32 החלטתי לעשות מעשה: להפסיק לפחד", מעידה ש', "הגשתי מועמדות ללימודי ארכיטקטורה בטכניון, ולהפתעתי הצלחתי להתקבל. בשלוש השנים האחרונות אני לומדת, לראשונה בחיי, בתחושה שלא הכרתי מעולם. תחושת חדווה אמיתית, עניין, סקרנות, אושר יומיומי ללמוד ולדעת, וציפייה להתחיל לעסוק בזה. לראשונה בחיי יש לי חזון. אני מצטיינת בלימודים, יצרתי קשרים, ואני פשוט יודעת שאצליח בתחום הזה ושהוא יעשה אותי מאושרת באמת".

הדבר עשוי לקרות גם לעובדים שבחרו בעבודתם רק בגלל הכסף. הם אולי מחזיקים בעבודה רווחית ומתגמלת, אך לבם מצוי בתחום אחר לגמרי, והדבר לא מרפה.

אולי אתם לא אוהבים את הסגנון שבו התחום מתנהל

במקרים אחרים, תחום העיסוק דווקא מעניין מבחינת התוכן, אך העיסוק בו בפועל מביא עמו תסכול רב בגלל ההתנהלות המאפיינת אותו.

תסכול כזה, הנובע ממאפיינים שיטתיים שפוגעים בתחושת הרווחה שלכם, יכול להתרחש בנסיבות שונות ומגוונות. למשל, כשאתם מצויים בתחום שהעבודה בו מתאפיינת בדרמות ובסערות רגשיות (כתחום המטבח למשל); כשאתם עובדים בתחום תובעני שמקובל לעבוד בו עד שעות מאוחרות ואין מקום לאיזון בין החיים הפרטיים לחיי העבודה (כתחום הפרסום למשל); כשאתם עוסקים בעבודה מעניינת אך לא מתגמלת כלכלית, בלי שום אופק לשיפור, והדבר קריטי לכם (כהוראה או עבודה סוציאלית); כשאתם נדרשים לעבודה מול לקוחות קשים וכעוסים וחשים שהדבר מתיש אתכם וגובה מכם מחיר יקר מדי ביומיום.

במקרים כאלה אתם עלולים להרגיש שזה לא מה שחשבתם או מה שייחלתם לו כשבחרתם בתחום העיסוק שלכם. יתכן שהשנים שבהם עסקתם בתחום הזה הן שנים שעברו בלא שינוי רק משום שקיוויתם להתבדות וחשבתם שזה ישתנה, או מפני שחשתם צורך להישאר עקביים ולהצדיק את בחירתכם.

אם נסיבות אלה ואחרות הן חלק בלתי נפרד מההתנהלות בתחום שבו בחרתם, והדבר לא עתיד להשתנות, ואם אתם חשים תסכול וחרטה ברמה יומיומית, זה עשוי להיות סימן לכך שנחוצה מחשבה על שינוי.

סוחב ארגזים (צילום: Angelika Schwarz, Istock)
רק אתם יודעים אם נכון עבורכם לעזוב את העבודה | צילום: istockphoto|צילום: Angelika Schwarz, Istock

אולי אתם חשים ניגוד ערכים ואינטרסים

כללי המשחק יכולים להיות גם מערכת הערכים של תחום העיסוק, שמתנגשת עם מערכת הערכים האישית שלכם.  
"סבא שלי היה עורך דין חשוב וידוע, והערצתי אותו כילדה", מעידה ב', בת 45 מרעננה. "כבר אז ידעתי שאהיה עורכת דין, והכרזתי על כך בקול. אבל סבא שלי היה לוחם צדק. ואני, שחלמתי על צדק, גיליתי כבוגרת שמדובר בעולם אחר, עולם של תככים, לכלוכים, שנאה וריב. עולם שבו החזק, זה עם הקשרים או הכסף, כמעט תמיד מנצח. והיה לי רע בנשמה. אחרי 13 שנה שבהן נגעלתי מהקולגות שלי, והכי גרוע – מעצמי, הבנתי שדי. עזבתי את התחום ועברתי לתחום אחר לגמרי: ייבוא. זה אולי לא היה חלום גדול שלי, אבל אני נהנית מכל רגע. זה רגוע, זה נעים, זה מעניין, והכי חשוב: זה לא מתנגש לי עם עצמי".

ב' יכולה הייתה לפתור את הדיסונאנס שחשה גם בדרכים אחרות. למשל, לעבוד כעורכת דין בפרקליטות ולייצג דווקא את החלשים, או ללמוד עבודה סוציאלית, אך לטענתה גם שיקול השכר הכריע, ולכן בחרה בתחום אחר, מתגמל כרצונה, ובלבד שיפטור אותה מתחושת הקונפליקט הערכי שחשה.

כך או אחרת, אם אתם חשים שעבודתכם גורמת לכם להרגיש רע עם עצמכם כבני אדם, דעו שלעבור חיים שלמים בתחושת דיסונאנס פנימי זו לא דרך מובטחת למציאת אושר או שקט נפשי, וודאי שלא המסלול להצלחה בקריירה. ברוב המקרים הדבר גורם לפגיעה בתחושת הערך העצמי והביטחון, לעתים עד כדי שנאה עצמית (או כמו שאמרה ב' – "נגעלתי מעצמי"), ואין סיבה שתחיו כך.

הקשיבו לגוף ולנפש שלכם

נתקלתי באנשים רבים שהחליטו לעשות שינוי בקריירה וסיפרו כי סבלו לפני כן, פיזית ונפשית. הם היו מותשים תמיד, נאבקו בעצמם כדי להתרכז, סבלו מכאבי פרקים, מהתקפי חרדה, מכאבי ראש כרוניים, שנאו את בוקר יום ראשון.

הם חשו רגשות כמו קנאה (בחברים ומכרים שעוסקים בתחומים אחרים), תסכול, חוסר כנות וניתוק מעצמם (בשל עיסוק בתחום שלא סיפק אותם באמת), דכדוך, חוסר מוטיבציה, חוסר עניין, ערך עצמי ירוד בשילוב תחושת אין-תקווה.

בשורה התחתונה, תהא הסיבה אשר תהא – אם אתם חשים שהעבודה שלכם פוגעת בשמחת החיים שלכם ובאיכותם, וגורמת לכם ללחץ ולתחושה פיזית ירודה עד כדי כך שגם הפרודוקטיביות והביצועים שלכם נפגעים, יתכן מאוד שהגיע הזמן לשקול שינוי בקריירה.

אל תהיו לבד

יעל מהודר (צילום: ינאי רובחה)
יעל מהודר|צילום: ינאי רובחה
 לבסוף, גם אם נדמה לכם שאכן הגיע הזמן לגישוש, אל תחליטו לבד. היעזרו באדם מנוסה שעבר זאת לפניכם, ולא פחות חשוב – בחבר שמכיר אתכם או באיש מקצוע. נקודת מבט חיצונית עלולה לשפוך אור על הנסיבות האמיתיות שבגללן רע לכם במקום שבו אתם נמצאים, ואלה יכולות להיות נסיבות שקשורות אליכם ולא לתחום העיסוק או למקום העבודה שלכם. לכם יהיה קשה לראות זאת בעצמכם.

רוצים לעשות שינוי? רגע לפני – גישוש זהיר

  • אל תמהרו להסיק מסקנות פזיזות. סכמו לעצמכם יתרונות וחסרונות בעבודתכם. התייחסו לתחום העיסוק ולתפקיד שלכם, למשימות שהוא מכיל, לתחושות שהמשימות הללו גורמות לכם להרגיש, ולמה שחסר או מפריע לכם בעבודה ונראה שיכול היה לשפר משמעותית את תחושתכם הכללית.
  • הדגישו בטוש זוהר את החסרונות שברור לכם שניתנים לשליטה ולשינוי, ונסחו כיצד תוכלו לעשות שינוי כזה. למשל: חיסרון כגון "לא סובל את שותפי לחדר" הוא חיסרון נקודתי שניתן לשינוי בעזרת בקשה לעבור לחדר אחר.
  • הקיפו בעיגול את החסרונות הרחבים והכלליים, אלה שאינם תלויים בכם, ונעוצים במאפיינים שיטתיים של המקצוע ולכן לא תוכלו לשנותם. בדקו שהם אכן כאלה!
  • פעלו כדי לשנות את החסרונות הניתנים לשינוי, והטמינו את הרשימה שלכם לתקופת מה. לאחר כמה חודשים, בדקו אם השינוי הנקודתי שערכתם שינה את מצבכם, והפך את החסרונות הכלליים לפחות רלוונטיים ומהותיים לטובת יצירת תחושה נעימה בחייכם.
  • המשיכו במחקר האורך העצמי שלכם, ובדקו אם התחושות הקשות שחשתם בעבר בעבודתכם פחות מוכרות לכם כעת. אם כך הדבר – כל הכבוד שלא נחפזתם לשינוי כולל שמצריך משאבים רבים ועלול להיות פתרון לא מתאים (לבעיה הלא נכונה).
  • אם אחרי מספיק זמן אתם מבינים שדבר לא השתנה, ואתם עדיין חשים תקועים או מיוסרים, באותו מצב בדיוק, התחילו לבדוק בחוץ: האם תחומים אחרים שמעניינים אתכם לא מכילים את אותם חסרונות בדיוק? האם מעבר לתחום אחר שחלמתם עליו באמת יעשה לכם טוב? חפשו אנשים מנוסים מתחום זה ושוחחו עמם על כך, קראו כמה שאפשר על "מה זה אומר לעבוד כ...", והתייעצו באנשי מקצוע.
  • בדקו פרמטרים פרקטיים כגון סיכוייכם להתקבל לעבודה בגילכם ובלי ניסיון מקצועי, מצבכם הכלכלי (האם מאפשר לימודים? האם מאפשר תקופה בלא עבודה? האם מאפשר תקופה של עבודה בשכר התחלתי נמוך יותר?).

יעל מהודר היא יועצת ארגונית ומומחית לקריירה ולניהול. מוזמנים לדבר עם יעל במייל yaelmehoudar@gmail.com או בפייסבוק