ההערכות הן כי מדי שנה, כ-18,000 ישראלים בוחרים לקנות כרטיס טיסה בכיוון אחד, לטובת לימודים אקדמיים בחו"ל. בימים אלה, כשנפתחת ההרשמה ללימודים ברחבי העולם, ובתקווה שעד שנת הלימודים הבאה משבר הקורונה יהיה לא יותר מזיכרון רחוק, רבים מתלבטים באיזו מדינה ובאיזה מוסד אקדמי ללמוד.

גם אם החלטתם שאתם הולכים ללמוד בחו"ל ויהי מה, אין למעט בחשיבותה של הבחירה היכן לעשות זאת,  שעתידה להשפיע לא רק על עתידכם האקדמי, כי אם גם על החיים הסטודנטיאלית שאתם צפויים לחוות לפחות בשלוש השנים הבאות לחייכם. אם כן, עבור כל המתלבטים - הנה מה שחייבים להביא בחשבון בבחירה החשובה:

עלות שכר הלימוד והמחייה

לימודים בחו"ל לרוב יהיו יקרים מלימודים בארץ, שכן שכר הלימוד אינו בהכרח מסובסד, ולעיתים, עלויות המחייה גבוהות. לצד זאת, העלויות משתנות בין מדינות, ולעיתים אף בין מוסדות שונים באותה מדינה - ולכן חשוב לבדוק את הדברים היטב.

"בחלק מהאוניברסיטאות בחו"ל, שכר הלימוד השנתי עומד על כ-2,000 יורו, בדומה לשכר הלימוד האוניברסיטאי בישראל, למשל באוניברסיטאות הציבוריות באיטליה. מנגד, יש אוניברסיטאות שבהן שכר הלימוד עשוי לעמוד על כ-20,000 יורו, כמו האוניברסיטאות הפרטיות באיטליה. בין שני הקצוות האלה, נמצאות, למשל, אוניברסיטאות בצ'כיה, קרואטיה וליטא, שבהן שכר הלימוד עומד על כ-15,000-12,000 יורו", אומר ד"ר משה כהן, בעלים ומנכ״ל של ״מדיקל דוקטור״, מכינה ללימודי רפואה בחו״ל, שלמד בעצמו בהונגריה.

דניאל קליין, אוניברסיטת FIT בניו-יורק (צילום: צילום פרטי, באדיבות המצולמת)
דניאל קליין, אוניברסיטת FIT בניו-יורק|צילום: צילום פרטי, באדיבות המצולמת

"השיקול הכלכלי הוא קריטי", מאשרת דניאל קליין (29), שסיימה בסמסטר האחרון לימודי תואר ראשון במסחר בינלאומי ושיווק, באוניברסיטת FIT בניו-יורק. "במקרה שלי, ידעתי שהלימודים מחוץ לישראל יהיו יקרים, מפני שהאוניברסיטאות המציעות לימודים בנושאים שמעניינים אותי הן לרוב פרטיות. מבחינת שכר הלימוד, דווקא בארצות-הברית מצאתי אפשרויות נגישות יותר, בהשוואה לאירופה, אבל עלות המחייה הייתה גבוהה. בכל אופן, הכנתי את עצמי לכך, עבדתי במקביל ללימודים והסתדרתי".

לעומת זאת, יאיר לוינגר (26), סטודנט לרפואה באוניברסיטה הפרטית "יומניטס" במילאנו, איטליה, מציג עמדה מעט שונה: "שכר הלימוד לא היה שיקול מכריע מבחינתי - אני מאמין שהשכלה היא השקעה לטווח ארוך, ולכן אני מקבל את זה שאאלץ להחזיר הלוואות עבור שכר הלימוד לאורך מספר שנים. באוניברסיטה שבה אני לומד, שכר הלימוד השנתי עומד על 19 אלף יורו - זה אולי נשמע הרבה ביחס לישראל, אבל במדינות שאינן מסבסדות את הלימודים האקדמיים, זה נחשב סטנדרטי. בנוסף, עלות המחייה כאן הרבה יותר נמוכה בהשוואה לישראל - הקניות בסופר עולות בדיוק חצי ממה שהיו עולות בארץ, ושכירות בדירת שני שותפים במרכז מילאנו עולה כ-650-450 יורו בלבד".

יאיר לוינגר, סטודנט לרפואה במילאנו (צילום: צילום פרטי, דניאל יחזקאל)
יאיר לוינגר, סטודנט לרפואה באוניברסיטה "יומניטס" במילאנו|צילום: צילום פרטי, דניאל יחזקאל

שפה

רבים מהמוסדות האקדמיים באירופה מציעים תוכניות לימודים בינלאומיות, המתנהלות באנגלית - אך לא כולן. ואולי תופתעו לגלות שיש מי שמעדיפים ללמוד שפה זרה, כדי לא לוותר על החלום ללמוד במוסד מסוים. למשל, בהקשר של לימודי הרפואה, ד"ר כהן מספר כי בעוד שרוב מדינות מזרח אירופה מציעות לימודים באנגלית, הרי שמדינות מערביות יותר, כדוגמת גרמניה, ספרד והולנד - מציעות לימודים בשפה המקומית בלבד, שיקול שאין להקל בו ראש: "בסופו של דבר, כשהתלבטתי בין כמה מוסדות לימוד ברחבי העולם, שפת הלימודים הייתה שיקול מכריע לטובת לימודים בארצות-הברית".

ד
ד"ר משה כהן, בעלים ומנכ״ל של ״מדיקל דוקטור״|צילום: אלעד רן, דניאל יחזקאל

המוניטין של מוסד הלימודים

לשם של מוסד הלימודים עשויה להיות השפעה על אפשרויות התעסוקה שייפתחו בפניכם לאחר סיום התואר, ולכן כדאי להביא זאת בחשבון. "אחד הדברים שהנחו אותי בבחירה ללמוד באוניברסיטת FIT, היה שהיא נחשבת בין הטובות בעולם בתחומה. מעבר לכך, חשוב לציין שמי שחושב על קריירה בארצות-הברית חייב לקחת בחשבון את המוניטין של מוסד הלימודים, כי מעסיקים אמריקאים מסתכלים על זה", אומרת קליין. לוינגר מסכים, ומסביר כי כשמדובר בסטודנטים לרפואה, ישנה חשיבות מיוחדת למוניטין מוסד הלימודים: "מבחינתי היה מדובר בשיקול מכריע, שכן בשלב חיפוש ההתמחות, מנהלי המחלקות בבתי החולים יחליטו אם לקבל מועמדים, בין היתר לפי המוסד שבו למדו".

תוכנית הלימודים

שני מוסדות אקדמיים עשויים להציע תוכניות שונות לחלוטין עבור אותו התואר, ולכן חשוב להתעמק ולבחון את מבנה הלימודים ואת הקורסים השונים הכלולים בתוכנית. כך, לדוגמה, קליין מספרת שבתוכנית הלימודים שבה בחרה ישנו מבחר בין קטלוג של מאות קורסים - דבר שלא הייתה לו מקבילה בתוכניות לימודים אחרות שבחנה. מעבר לכך, לדבריו של ד"ר כהן, כשמדובר בלימודי רפואה בחו"ל תוכנית הלימודים חשובה במיוחד, מפני שחלק מהאוניברסיטאות מאפשרות לישראלים לעבור רוטציות קליניות בארץ כבר מהשנה הרביעית ללימודים - ואילו באחרות הסטודנטים נאלצים לחכות עד השנה השישית כדי לשוב לישראל.

קיומה של קהילה יהודית

קיומה של קהילה יהודית בעיר עשוי לסייע לחלק מהסטודנטים "להרגיש בבית", ויש מי שמתחשבים בכך בין יתר שיקוליהם. "בפראג למשל ישנה קהילה יהודית גדולה, ובזאגרב, בירת קרואטיה, ישנו רב מקומי שנמצא בקשר עם הסטודנטים הישראלים ומארח אותם בשבתות ובחגים", מספר ד"ר כהן.  גם לוינגר מעיד כי בהחלט יש יתרון ללימודים בעיר שבה יש קהילה יהודית גדולה: "במילאנו ישנה קהילה יהודית חזקה, ואני חייב לספר על הרב צמח מזרחי, שמפעיל את בית חב"ד בעיר, והפך לאגדה בקרב הסטודנטים הישראלים. בכל ערב שבת, הוא מארח סטודנטים רבים, ותמיד מקבל את כולם בידיים פתוחות, עם זמירות שבת ואוכל שמזכיר את הבית. זאת הזדמנות לומר לו תודה ענקית".

היקף הסטודנטים הישראלים

"יש מי שמעדיפים ללמוד במוסדות שבהם לומדים ישראלים רבים. למשל, בלימודי רפואה, ניתן למצוא מסלולים בינ"ל שבהם כ-30%-40% מהסטודנטים הם ישראלים, כך למשל בזאגרב. לעומת זאת, ישנם סטודנטים שחשוב להם במיוחד להכיר אנשים מכל העולם, והם פונים לרוב למוסדות לימוד שבהם שיעור הישראלים נמוך", מסביר ד"ר כהן ולוינגר מחזק: "באוניברסיטה שבה אני לומד יש כ-30 סטודנטים ישראלים, ואין קבוצה מגובשת מאיתנו - תמיד ניתן למצוא אותנו יחד בהפסקות, אנו מארגנים ארוחות שישי, יוצאים לבלות ועוזרים אחד לשני עם חומרי לימוד, עם בירוקרטיה איטלקית וכל דבר אחר".

עיר בירה מול עיר קטנה

"באירופה במיוחד, יש הבדל משמעותי בין לימודים בעיר בירה לבין לימודים בעיר מרוחקת וקטנה יותר. סטודנטים רבים מעדיפים ללמוד בעיר בירה, שמטבעה היא לרוב גדולה ושוקקת יותר, אך יש גם מי שמעדיפים ללמוד בעיר מרוחקת, שהחוויה בה לרוב תהיה יותר אינטימית. בצ'כיה, למשל, יש ישראלים גם בבירה פראג, וגם בפאלאסקי, שהיא עיר ירוקה, נעימה ורגועה יותר", אומר ד"ר כהן. לוינגר, שבחר ללמוד במילאנו, היא העיר השנייה בגודלה באיטליה, מאשר שאכן מדובר בשיקול חשוב: "כירושלמי שגדל במרכזה של עיר גדולה ורועשת ונהנה מכל רגע, היה לי חשוב ללמוד בעיר גדולה. תחילה חשבתי על רומא, אבל לא התחברתי לחום וללחות, או להמוני התיירים, שהזכירו לי את תל-אביב. לעומת זאת, מילאנו הייתה אהבה ממבט ראשון - התרבות וסגנון החיים, האקלים הנוח והאנשים הרגועים הזכירו לי את הבית".

רמת הקושי של הלימודים

"חשוב לברר מראש מה רמת הקושי של הלימודים, שכן במוסדות אקדמיים בחו"ל, בשונה ממוסדות ישראליים, מקובל יותר לסנן סטודנטים במהלך התואר", אומר ד"ר כהן. "מי שבוחר באוניברסיטה שידועה כיוקרתית וקשה, נדרש להבין שהוא עומד לפני לימודים שיחייבו אותו להשקעה מרובה".

אטרקטיביות תיירותית

יש משהו מפתה בללמוד במקומות כמו מנהטן, רומא או פריז, ועבור רבים מדובר בחלום של ממש. אולם, יש מי שממליצים לא להתייחס לאטרקטיביות התיירותית של יעד, כשיקול בבחירת מוסד הלימודים. "אמנם, יש הבדלים בין ערים שונות, אבל לימודים בחו"ל הם תמיד חוויה מיוחדת - עוזבים את הבית, מגלים מקומות חדשים ומכירים סטודנטים מרחבי העולם", מסביר ד"ר כהן.

"יש לי חברות שלמדו במקומות שונים בעולם, מתויירים יותר ופחות, ודווקא מי שלמדו במקומות מתויירים פחות - סיפרו על חוויות יוצאות דופן", מספרת דווקא קליין, מי שבעצמה למדה במרכז מנהטן. לוינגר חושב אחרת: "לימודי רפואה נמשכים שש שנים, לכן היה לי חשוב לבחור ביעד שאיהנה בו, ואיזה מקום טוב יותר מאיטליה? התרבות, הקולינריה, האופנה, המוזיקה, הנופים - כל אלה הופכים את החוויה למדהימה".