קווין צ׳יני (35), מירושלים, נשוי לשירה ואב לשניים, עובד כיום ככתב טכני בסטארטאפ ישראלי. אבל בתחילת הדרך, הוא נטש את הלימודים כדי להרוויח סכומי עתק בעולם הפוקר. וכן, היו גם פעמים שהפסיד עשרות אלפי דולרים בערב אחד.
צ'יני נולד וגדל בקליפורניה, סנטה רוזה - צפונית לסן פרנסיסקו. "קצת מקום של היפים", הוא מספר בהומור. אמו הייתה כתבת טכנית ומורה למוזיקה, אביו היה מתכנת. יש לו אחות צעירה אחת ביולוגית, ועוד שני אחים חורגים - אחד מבוגר ואחד צעיר יותר (ההורים התגרשו). הוא מספר שהיה קצת ילד חנון, אבל לא חנון שהקפיד על לימודים בבית הספר, פשוט ילד שאהב את תחום הגיימינג. עד כאן נשמע כמו מסלול ישיר לעבודה בעמק הסיליקון, עד שבאמצע הלימודים הוא החליט לשנות כיוון.
ערב אחד במהלך לימודיו בקולג' לתואר באסטרונומיה, חבר אמר לו בכדרך אגב שהוא יכול להיות שחקן פוקר מעולה. העצה הזו לא חלפה מעל צ'יני שהחליט לבדוק במה מדובר. הוא החל ללמוד באופן אינטנסיבי (ואולי אף אובססיבי) את רזי המשחק והתלהב מההצלחות שבאו בקלות. מפה לשם, חלפו כמה חודשים וצ'יני החל לשחק בטורנירים - פיזיים ואונליין - על סכומים נכבדים, עד שהבין שהוא מרוויח מהעיסוק בפוקר יותר מאשר כל דבר אחר שעשה, ולכן החליט לנטוש את הלימודים.
כעבור עוד כמה חודשים בלבד, צ'יני כבר החל להשתלב במשחקים יוקרתיים עם אנשי עסקים עשירים ושלל מפורסמים ב-L.A ובווגאס. וככה בלי לתכנן, הוא הבין שהפך למעשה לשחקן פוקר מקצועי לכל דבר ועניין. ״היו לי בקריירה כמה הפסדים גדולים, זה חלק מלהיות שחקן פוקר", מצנן צ'יני את ההתלהבות, "הפסדתי פעם 70 אלף דולר בערב אחד, וזה היה נורא. להפסיד זה חלק מהמשחק, גם לטובים ביותר זה קורה, אבל זה עדיין מבאס וכואב״.
בשלב מסוים נסע צ'יני לבקר את אחותו ואת אימו ששהו אז בישראל. זאת הייתה רק תחנה בדרך, מכאן היה לו כבר כרטיס טיסה לאיים הקאריביים להשתתף באליפות פוקר בינלאומית. אבל באותו הביקור בארץ הוא הכיר בחורה ישראלית, שירה, התאהב בה והחליט לבטל את הכרטיסים.
אחרי תקופת חיזורים לא ארוכה השניים התחתנו. לאחר שנולדה בתם הבכורה, הבין צ'יני כי אורח החיים של שחקן פוקר לא מתאים לו כאיש משפחה: ״זו הייתה נקודת המפנה בנוגע לפוקר. חשוב להבין שבמשחק פוקר צריך להיות מאוד מרוכזים, ולא ישנתי מספיק בשביל זה. מעבר לזה, פתאום כשיש ילדים הסיכון שכרוך בכך הרבה יותר מאיים – הרבה Ups and downs - וגם הלב שלי לא היה במשחק".
"אמא שלי בהחלט שמחה שיש לי סוף סוף עבודה נורמלית"
"חשבתי להפוך להיות מתכנת, כמו אבא. למדתי בעצמי כיצד לתכנת, והתחלתי לחפש עבודה. באותה תקופה השכנים שלנו סיפרו לי שהם עובדים ככתבים טכניים, והם המליצו לי לנסות – ככה מצאתי את עצמי במקצוע. תפקיד אותו אני ממלא עד היום בגלאסבוקס (Glassbox) סטארטאפ ישראלי בתחום ניתוח השימוש באפליקציות, המונה מאות עובדים ושוויו נאמד ב-400 מיליון דולר".
איך המשפחה הגיבה לשינוי בקריירה?
"אמא שלי בהחלט שמחה שיש לי סוף סוף עבודה נורמלית", הוא משחזר, "כששיחקתי פוקר, הייתי מספר לה כמה אני מצליח ובכמה כסף זכיתי, והיא הייתה אומרת לי תמיד 'יאללה, זמן לפרוש'. למען האמת, מצד אשתי המעבר לעבודה יציבה - שבה אתה יודע כמה תרוויח בכל חודש - הייתה מאוד מרגיעה, אז היא לגמרי שמחה בשבילי".
יש רגעים שאתה מתחרט? מתגעגע לאקשן שבפוקר?
"אני לא מתחרט בכלל, ולמען האמת אני גם לא מתגעגע. אם יהיה משחק נחמד אז אולי אצטרף, אבל היה יש לי מספיק לחץ מעבודה ומהילדים גם בלי משחק פוקר. ממש הפסקתי לשחק, אפילו לא עם חברים״, הוא מספר ומיד מוסיף פרט מעניין: "הייתה תקופה שהייתי יוצא לעבודה מירושלים ב-05:30 בבוקר להרצליה, כדי לא לעמוד בפקקים. הייתי מגיע ממש מוקדם, אז עד שהמשרד נפתח הייתי מבלה בארומה ומשחק פוקר אונליין בנייד, אבל זה נחלת העבר״.
אתה מרגיש שהרקע בתחום המשחקים עוזר לך היום בקריירה?
"כמובן. לפעמים אפילו יותר מדי. זה ממש חלק ממני להיות שחקן פוקר. בפוקר יש דרכים מאוד יעילות ומועילות לחשוב על דברים. כל מיני שיטות שיכולות ללמד אותך מה לעשות במגוון סיטואציות".