יוצאים לצהריים במהלך העבודה? סקר שערכה חברת דיאטות בריטית בשם Forza והתפרסם בשבוע שעבר מעלה כי רובנו לא ממש עושים את זה. 40% מהנשאלים הבריטים העידו כי הם אוכלים את ארוחת הצהריים מול המחשב ו-20% נוספים סיפרו כי הם נוהגים לאכול כך רוב הזמן. אלה שכן יוצאים להפסקה העידו, כי הם יוצאים להפסקה של חצי שעה או פחות. חמישית מהמשיבים ענו שהם נוהגים לצאת להפסקת אוכל של פחות מ-15 דקות ואילו רק 21% העידו שאף פעם לא אכלו צהריים מול המחשב.
אז מה רע בלהיות חרוצים? מסתבר שלאכילה מול המחשב יש חסרונות בולטים, בהם גם הניסיון שלנו לפצות את עצמנו על העבודה הקשה. לפי הסקר, 58 אחוזים מהעובדים מעידים כי למרות שהם זקוקים להפסקה, הם חשים לחץ לעבוד תוך כדי אכילת ארוחת הצהריים. כמעט מחצית מהנשאלים העידו כי הם יעדיפו בדרך כלל מזון מהיר כשהם אוכלים על שולחן העבודה שלהם. שישים אחוז העידו כי הם אוכלים בדרך כלל שוקולד, חטיפים או משקאות ממכונות הממוקמות ליד המשרד או מקום העבודה ומרגישים אשמה לאחר מכן.
הסקר אומנם נעשה בבריטניה, אבל אם נדמה לכם שמצבנו בישראל טוב יותר, תאלצו להיווכח אחרת. לפי נתוני ה-OECD לשנת 2012, בעוד שממוצע שעות העבודה בבריטניה עומד על 1,654, בישראל, אחת ממדינות הארגון עם שעות העבודה הארוכות ביותר, עובדים 1,910 שעות בשנה בממוצע. ממוצע שעות העבודה לאדם במדינות ה-OECD אגב עומד על 1,765. וכשעובדים יותר, אוכלים יותר ובעיקר יושבים יותר.
אז כמה שעות אתם יושבים מדי יום? כשמונה שעות עבודה, עוד שעה על ספת הטלוויזיה בבית, חצי שעה של ישיבה בשולחן האוכל לארוחת ערב, לפחות חצי שעה של נסיעה הלוך-חזור לעבודה ושעה נוספת על המחשב בערב? סך הכל 11 שעות לפחות מדי יום, כ-70% משעות הערות שלנו אנחנו מבלים בישיבה. נשמע נעים ונוח? אז זהו שלא, מחקרים מגדירים את הישיבה הממושכת כאחת הסכנות הבריאותיות של העידן המודרני וקובעים כי אנשים היושבים ממושכות נמצאים בסיכון גבוה יותר למוות מוקדם.
השפעות הישיבה הממושכת: סכרת, מחלות לב לחץ דם ואפילו סרטן
במחקר נרחב שנערך בשנה שעברה באוניברסיטת "ווסט סידני" למשל ובדק את הקשר בין זמן ישיבה ומחלות נמצא קשר לינארי בין מספר שעות הישיבה של עשרות אלפי גברים אוסטרלים ובין סיכוייהם לחלות במחלות כרוניות כמו סכרת, מחלות לב, לחץ דם גבוה ואפילו סרטן. אחוז הסובלים ממחלות כרוניות עלה משמעותית בקרב אלה שיושבים מעל ארבע שעות והמשיך לעלות ככל שאנשים שישבו יותר, וזאת למרות שה-BMI שלהם היה זהה לאלה שישבו פחות מהם.
חודשים לאחר מכך, מחקר נוסף מאוניברסיטת לסטר, הוסיף לרשימת ההשפעות המפוקפקות של ישיבה ממושכת גם את סכרת מסוג 2. לפי המחקר שעות רבות של ישיבה גורמות לגופנו לצבור רמות סוכרים ושומנים גבוהות באופן מסוכן בדם, כך מעלות את הסיכון לסוכרת מהסוג 2 משמעותית. מומחים אחרים מסבירים, כי הישיבה הממושכת, שמונעת מגופנו פעילות גופנית או תזוזה כלשהי למשך שעות ארוכות, מונעת גם את חיזוק העצמות ובכך מותירה פתח רחב יותר לאוסטאופורוזיס.
"כיום יש יותר ויותר נתונים המצביעים על כך שאי תנועה במשך היום או מיעוט תנועה גורמת לתחלואים שונים וככל שאנחנו עושים פעילות גופנית רבה יותר, כך אנחנו מאטים תהליכים של התדרדרות גיל ובריאות", מסביר פרופ' פיני הלפרין, מנהל יחידת המיון של בית החולים "איכילוב" בתל אביב, "הסיבות לכך נובעות מכמה היבטים: תצרוכת הקלוריות בזמן ישיבה היא הנמוכה ביותר האפשרית מלבד מצב של שכיבה או שינה. כמו כן, הישיבה יוצרת לחץ על הישבן והירכיים, מה שמקטין את קצב זרימת הדם מהרגליים ומאט את קצב זרימת הדם. בנוסף, כשיושבים ממושכות לא עושים פעילות נמרצת שבונה שרירים, מפחיתה סימני דלקת, מחזקת את הלב ואפילו את המוח. לכן, אפשר למצוא היגיון פשוט מדוע אנשים שיושבים שעות ארוכות מאוד ללא פעילות גופנית נמצאים בסיכון גבוה יותר לסכרת או לחץ דם גבוה".
"בין הנזקים של התנוחה הסטטית של עמוד השדרה הוא לחץ גדול מאוד שנוצר על החוליות התחתונות של עמוד השדרה המותני ועמוד השדרה הצווארי. כתוצאה מהתנוחות האלה עלולות להתפתח מחלה ניוונית של המפרקים ופגיעות בדיסק הבין חולייתי. בנוסף, רובנו לא יושבים בצורה נכונה מול המחשב בעבודה. ברוב הכיסאות אין בולמי זעזועים, ובעוד שהמסך צריך להיות ממוקם שמרכז המסך בגובה מרכז האף, לרוב המסכים יושבים נמוך מדי ומאלצים אותנו להטות את הראש קדימה, דבר שיוצר חלוקת עומס לא שווה על הגולגולת. כל אלה יוצרים בהמשך בעיות ברכיים, גב תחתון ובעיות צוואר. תוסיפו להם העדר פעילות גופנית ועבודה ממושכת שבמהלכה אנשים צורכים יותר מזון, מפעילים פחות את הגוף וצורכים פחות אנרגיה ותגיעו למסקנה שהמצב לא טוב. ואם לא די בכך, אחד הדרכים למניעת אוסטאופורוזיס היא הפעלה של הגוף ומעבר כוח דרך עצמות ומפרקים. ברגע שזה לא קורה העצם מדלדלת".
מתיחות ותרגילי ספורט במהלך העבודה
אז מה הפתרון? בארה"ב כבר החלו למצוא לבעיה החדשה פתרונות יצירתיים כמו: שולחנות עבודה שמתאימים לעמידה ואפילו הליכון שולחני כמו שאימצו לעצמם אמריקאים בודדים תמורת מחיר של 800-3,000 דולרים, המאפשר לעובדים לבצע פעילות גופנית תוך כדי עבודה. אבל סביר שרובנו לא נאמץ אותם בקרוב. אבל בואו נודה, רובנו לא מתכוונים לאמץ את אחד הפתרונות הללו בזמן הקרוב.
"אלה פתרונות נהדרים, אבל הם כמובן פתרונות נישה", אומר פרופ' הלפרין, "פתרון סביר יותר הוא לבצע במהלך יום העבודה הפסקות סבירות – לקום כל שעה-שעתיים ולהפעיל קצת את השרירים, תוך הקפדה על פעילות גופנית מדי יום או יומיים ואכילה בריאה ונכונה. פתרון כזה מספיק כדי לשמור על מצב בריאותי תקין. בנוסף, גם כסאות עיסוי לגב ולרגליים שממריצים את הדם והדרכות במקומות העבודה לאורח חיים בריא יכולים לעזור.
פרופ' רוזן לא מסתפק בזה, מסביר שספורט לא מפצה על שעות הישיבה הארוכות וממליץ לאמץ את הדפוסים ההתעמלות הנהוגים בכמה מדינות אחרות. "אם במקום העבודה הייתה יוזמה שבכל כמה שעות עבודה בבוקר כולם קמים ועושים מתיחות ותרגילים, כמו שנהוג ביפן ובשוודיה, התחלואה שלנו, כמו שם, גם הייתה קטנה משמעותי, אבל זה לא קורה כי נכנסו לשגרת ה'קיוביקלס'". בינתיים, הוא אומר, כדאי לנו לקום מהכיסא לעיתים תכופות יותר - מדי 30-40 דקות ולהתמתח קצת.