סקר חדש של מכון גיאוקרטוגרפיה שפורסם לאחרונה ובחן את היקפי האלימות שחווים תושבי ישראל, הציג נתונים מדאיגים על היקף תופעת האלימות במקום העבודה. כך לדוגמא, 54% ממשתתפי הסקר דיווחו כי סבלו מאלימות מילולית, 58% דיווחו על זלזול מצד הבוס ו- 40% דיווחו על אי נוחות בעקבות הערות מיניות. מדובר בנתונים קשים ששמים זרקור על אזלת היד של המדינה בטיפול בתופעת ההתעמרות בעבודה, והיעדר התייחסות רצינית לנושא.
בשנת 2015 היה נדמה שאנו עומדים בפני פריצת דרך, כאשר עברה בקריאה טרומית הצעת חוק מהפכנית שהגדירה לראשונה מהי התעמרות בעבודה. למרבה הצער, מאז עברה בקריאה טרומית הצעת החוק אינה מקודמת, ומי שמשלם את המחיר הם העובדים, שממשיכים לסבול.
בהיעדר חוק, כיצד יכול עובד לדעת האם יש לו עילה להגשת תביעה בגין התעמרות בעבודה? אספנו לכם מדריך עם כל מה שחשוב לדעת בנושא:
מהי התעמרות בעבודה?
התעמרות בעבודה היא התנכלות תעסוקתית חוזרת ונשנית כלפי עובד. ההתנכלות יכולה להיות פיזית ו/או נפשית והיא מתאפיינת לרוב ביחס משפיל או מבזה, אווירה של פחד ואיומים, בידוד מקצועי, פגיעה בשגרת עבודתו של העובד, הצרת צעדיו באופן לא סביר, הערות משפילות ומטרידות הגורמות לאדם סבל רגשי ומצוקה נפשית, זלזול והמעטה בערכו של העובד וכדומה.
האם אפשר לחוות התעמרות בעבודה גם מהקולגות או שההגדרה כוללת רק את הממונים?
נכון להיום, מאחר שהצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה טרם אושרה, לא קיימת עילת תביעה עצמאית ונפרדת המעניקה פיצוי בגין התנכלות לעבודה של עמיתים ו/או ממונים בעבודה. בתי הדין פוסקים מעת לעת פיצוי לעובדים לאחר שהוכיחו כי עברו התנכלות או בריונות בעבודה.
על כן, כאשר עמית לעבודה או ממונה מתנכל לעובד, על העובד לדווח על כך למעסיק. במידה והמעסיק לא עשה מספיק כדי למגר את התופעה, יכול העובד להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בעילה של הפרת חוזה וחוסר תום לב של המעסיק, וכן דרישה לפיצוי בגין עוגמת הנפש והנזקים הבריאותיים שנגרמו לו.
יש לציין כי הצעת החוק שהוגשה קובעת איסור על כל אדם לבצע התעמרות כלפי אדם אחר במסגרת יחסי העבודה. במילים אחרות: הצעת החוק מכירה בכך שהמתעמר יכול להיות הממונה בעבודה, עובד אחר, ספק, לקוח ועוד. יתרה מכך, גם כשמדובר ב"עובד קבלן", הצעת החוק מטילה את אחריות למנוע ולטפל בהתעמרות בעבודה על מקום העבודה בו מוצב העובד.
אילו הוכחות על העובד להציג כדי להוכיח שהתעמרו בו?
תביעה בעניין התעמרות בעבודה היא תביעה בבית הדין לעבודה. הנטל להוכחתה מוטל על התובע, ולכן עליו להציג ראיות שיתמכו בגרסתו. ראיות אלו עשויות להיות מגוונות ולכלול עדויות, מסמכים, קבצי וידיאו ואודיו, חפצים ועוד, כל עוד הושגו כחוק והצגתן אושרה על ידי בית הדין במידת הצורך.
האם עובד יכול לתבוע בגין התעמרות?
ניתן להגיש תביעה אך ורק במסגרת עילות חוקים קיימים ויש לבחון כמובן כל מקרה לגופו, על פי העובדות.
כך למשל, תביעה בעניין התעמרות במסגרת חוק איסור לשון הרע, תוגש כאשר נאמרו לעובד דברים העלולים לבזות אותו ובתנאי שדברים אלו נאמרו בנוכחות אנשים נוספים.
תביעה במסגרת החוק למניעת הטרדה מינית תוגש כאשר ההתנהגות המתעמרת בעובד בוצעה תוך כדי הטרדה מינית.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה עשוי להתאים במקרים בהם מתעמרים בעובד על רקע הפליה מחמת מין, גזע, דת או כל קריטריון אחר הקבוע בחוק.
האם התעמרות מצד מעסיק יכולה להתקיים גם מחוץ לשעות העבודה?
האם עובד שמתפטר בעקבות התעמרות בעבודה יכול לדרוש פיצויים?
לפי חוק פיצויי פיטורין ישנה רשימה של מקרים בהם עובד שהתפטר מעבודתו יהיה זכאי לפיצויי פיטורין. אחד מהמקרים הוא הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות בהן אין לדרוש מהעובד להמשיך לעבוד. במקרים שונים בית הדין כבר קבע כי אין לדרוש מעובד לעבוד כשהוא נתון ליחס משפיל ומבזה או נאלץ לספוג התבטאויות מעליבות ומזלזלות ממעסיקו.
האם עובד שלקה בבעיה בריאותיות בעקבות לחץ שנבע מהתעמרות בעבודה יכול לתבוע פיצויים, בנוסף לתביעה כנגד המעסיק?
עובד שנפגע פיזית עקב התנכלות תעסוקתית יפנה אל המוסד לביטוח לאומי להכרה בו כנכה.
הכותבת היא מומחית לדיני עבודה, עומדת בראש משרד נעמי לנדאו ושות'