עובד הודיע שהוא לא מתכוון להגיע היום לעבודה, בשל השביתה במגזר הערבי. האם אוכל להפעיל סנקציות כנגדו? להזמין לשימוע? להוריד לו יום חופש?
עובד אינו רשאי להעדר מעבודתו ללא תאום עם המעסיק והסכמתו. עובד שלא מגיע לעבודתו מבלי שהעניין תואם מראש ומבלי שקיבל את הסכמת המעסיק להיעדרות, ניתן לזמנו לשימוע. אם בשימוע הוא לא מציג סיבה מוצדקת להיעדרות ללא תאום ניתן לסיים את העסקה.
חשוב לציין שאין דומה מקרה של עובד עם ותק של 20 שנה שלא היו עמו בעיות משמעת, לעומת עובד חדש יחסית - כאשר את האחרון ניתן יהיה לפטר ולגבי הראשון כנראה שיצטרכו להסתפק באזהרה, ורק אם תחזורנה הפרות משמעת ניתן יהיה לפטרו.
האם עובד ששבת יקבל תשלום עבור היום הזה?
עובד אינו זכאי לתשלום שכר עבודה על יום שבו נעדר - אם לא תואם חופש מראש. לכן, אין להוריד לו יום חופש, אבל מנגד אין לשלם שכר עבודה בגין יום היעדרות בו לא בוצעה עבודה.
סיבה מוצדקת להיעדרות שלא תואמה מראש יכולה להיות מחלה או ככל ואין אפשרות לצאת מישוב שבו מתגורר העובד, לדוגמה בשל ההפגנות או סכנת חיים חלילה וחס. במקרים אלו לא ניתן יהיה לפטר את העובד. יחד עם זאת כאמור אין זכאות לשכר עבודה עבור יום היעדרות כזה.
בכל מקרה, הפרקטיקה בה עובד מודיע שהוא לא יגיע בשל השביתה - והמעביד בעצם מפטר אותו בטלפון ואומר "אם אינך מגיע אין לך עבור מה להגיע יותר", אינה חוקית והיא מהווה "פיטורים שלא כדין".
מה לגבי עבודה מהבית, מה הדין במקרה שהעובד אמור לעבוד מהבית ובכל זאת בוחר לשבות?
עובד שלא עובד ושובת אינו זכאי לשכר עבודה מהמעסיק ביום בו שבת מהעבודה. שכר עבודה משולם עבור עבודה.
אם העובד ששובת עדיין בתקופת החל"ת. מה הדין?
עובד המצוי בחל"ת ממילא לא עובד ולכן יום השביתה לא יפגע בתשלום אותו הוא מקבל מהביטוח הלאומי.
האם המעסיק יכול להפחית את הזכויות הסוציאליות שלו בעקבות השביתה?
לא.
מה לגבי התבטאות עובדים ברשתות החברתיות. בין אם יהודים שמדברים על קריאה לאלימות נגד ערבים ובין אם ערבים שמדברים בשבח המלחמה?
כעקרון יש חופש ביטוי במדינת ישראל ומותר לעובד שאיננו עובד מדינה או חייל צה"ל להביע עמדות פוליטיות כרצונו. אולם חופש ביטוי אינו חופש להסתה לאלימות או חופש לומר דברים שהם בבחינת לשון הרע, או לעלוב או לפגוע בחבריו לעבודה. התבטאויות העולות כדי הסתה או העלבה, יכולות להצדיק הליכים משמעתיים ולעיתים גם פיטורים.
הבחינה האם המהלך של המעביד מוצדק תיעשה על פי העובדות. אין דומה תפקיד חינוכי לתפקיד של איש טכני, אין דומה עבודה בגוף ציבורי כמו עירייה לעבודה בחברה פרטית ואין דומה שיתוף של דעה של גורם אחר (כמו מאמר בעיתון) להתבטאות אישית של העובד. כך בעניין שעלה במהלך מבצע עופרת יצוקה, בית הדין לעבודה הצדיק פיטוריה של פסיכולוגית חינוכית בעיריית לוד, שהתבטאה בפייסבוק ביחס לנפילתם של חיילי צהל וציינה "כן ירבו". התבטאות כזו של עובדת ציבור העוסקת בחינוך היא סיבה מוצדקת לפיטוריה.