המעבר לעבודה מהבית שינה את עולם האופנה?

אפשר להכריז שהחוקים שהכרנו של "מה נלבש למשרד" כבר לא תקפים. כעת, עובדים, מנהלים וקמעונאים מנסים לפענח את קוד הלבוש החדש בעולם שבו הלבוש המשרדי המסורתי - כבר לא קיים.

ולא מדובר בהצהרות ריקות. כך לדוגמה בחברת הענק שמייצרת מזרונים ViscoSoft, אשר לפני הקורונה קוד הלבוש בה היה מכנסיים מחויטות וחולצת כפתורים, מאפשרת היום לעובדים לבוא עם מכנסי "טייטס", מכנסי טרנינג ופוטרים. המנכ"ל הציב חוק אחד בלבד: "נא לא להגיע בפיג'מה".

אחרי יותר משנה וחצי בה התרגלנו להתלבש ביתי ונוח, גילינו שאפשר להיות פרודוקטיביים גם בחולצת טי וטייטס. וכעת, כשהגיע הזמן לחזור למשרד, השיח בין מעצבי הבגדים ויצרני הבגדים השתנה. הרבה מותגים החליטו להמעיט בייצור חליפות והוסיפו לקולקציה פריטים יותר קאז'ואל כמו מכנסיים גמישים, מכנסי יוגה, חולצות טי משודרגות אותן ניתן ללבוש למשרד, והכל תחת המושג החדש "עבודה-פנאי" (workleisure).

לפני חודשיים ביקרתי בארה"ב, נכנסתי לחנויות לגאפ, בננה רפובליק, קלוין קליין ועוד, וגיליתי שבחלונות הראווה לא הציגו חצאיות, בלייזרים וחליפות. במקום, ראיתי הרבה חולצות פסים, חולצות בדגמי צבא, מכנסי כותנה עם חגורת גומי, וסווטשירטים צבעוניים. כששאלתי את המנהל של אחת החנויות לאן נעלמו כל בגדי "הביזנס קז'ואל", הוא כינה את האופנה החדשה "לבוש היברידי".

אף אחד לא מכניס את החולצה לתוך המכנסיים – No one is tucking in their shirts”"

הקו האופנתי החדש הוא לא גחמה של רגע. כך למשל חברת האחים ברוקס, שבמשך 100 השנים האחרונות מייצרת חליפות שהפכו לסמל סטטוס, הודיעה על ליין חדש שכולל בגדים פחות מחויטים וקונסרבטיביים, ויותר בגדי "ספורט-אלגנט". זאת עקב ירידה של כ-60% במכירות החליפות שלהם. והחברה הזאת לא לבד.

מדד הקניות של חברת קלמה ממאי 2021, בה סקרו 1,140 אמריקאים בין הגילים 18 עד 45, מצא ש-49% רוצים לקנות בגדים נוחים יותר. בקניות מקוונות בין ינואר למאי 2021 המדד הוכיח שיש עלייה של 138% בשמלות ג'רזי (שמלות שיש בהן יותר סטרץ''), 127% עלייה בביקוש לבלייזרים עם גומי, וכן 27% עלייה בקניית סרבלים. סקר נוסף של Clarna Bank AB, שנערך במאי 2021, מציג נתונים דומים: 1,000 עובדים מתעשיות שנהגו להתלבש באופן שמרני, כגון חברות פיננסיות ומשרדי עורכי דין, נשאלו אודות העדפות הלבוש שלהם לעבודה, וכמעט חצי מהנסקרים אמרו שיעדיפו ללבוש בגדים נוחים יותר, והיו נשים שאף הצהירו שהן השליכו את כל הגרביונים שברשותן לפח.

ואולי דווקא עכשיו צריך לזנוח את הטרנינג – כדי לחזור באמת לשגרה?

כעת נדרש גם מארגונים להחליט היכן עובר הגבול בין מותר לאסור. ארגונים היום הולכים על חבל דק בין לאפשר לעובדים להתלבש בבגדים "נוחים" לבין הצורך לוודא שהם נראים ייצוגיים. יצירתיות מחוץ לגבול המותר. מנהלת משאבי אנוש של חברה גדולה בישראל, סיפרה שהיא מנהלת הרבה שיחות עם העובדים לגבי הלבוש שלהם, דבר שלפני המגפה כלל לא עלה כסוגיה לשיחה.

ישנן חברות שדווקא מתעקשות על כך שהעובדים יחזרו לקוד הלבוש שהיה נהוג לפני שנשלחו לעבוד מהבית. עורכת דין במשרד גלובלי, מספרת שההנהלה מאמינה שחזרה להרגלי עבודה של לפני המגפה תורמת לתחושת נורמליזציה - וזה כולל חזרה ללבוש מחויט.

מנהלת אחרת בחברה תעשייתית שחזרה לא מזמן לעבודה במשרד, סיפרה שלפגישה הפרונטלית הראשונה מאז תחילת המגפה היא החליפה את נעלי הספורט, שאיתן התנהלה בשנה וחצי האחרונות בנעליים שטוחות, ומכנסי הפוטר נשארו בבית לטובת ג'ינס לבן. היא מודה שהבחירה שלה הייתה פשרה בין "בגדי הקורונה" לבין העקבים והחליפות שנהגה ללבוש לפני תחילת המגפה.

 האם בישראל יונהג קוד לבוש שונה מבשאר העולם?

מהי תחזית האופנה בישראל? אופנת "המשרד" בישראל בהגדרתה היא יותר קז'ואל מאשר בארה"ב, אבל גם אצלנו בולט טרנד "הנוחות", וכל מה שלא נוח - כנראה אאוט. אנחנו התרגלנו ללבוש של מגישי החדשות בטלוויזיה: חלק עליון ייצוגי ומתחת מכנסי פיג'מה. העקבים שמורים לחתונות וכל דבר צמוד מדי (אחרי הקילוגרמים שהעלינו בשנה האחרונה) יישאר כנראה בארון. 

אם נוסיף לכל האמור את העבודה במודל ההיברידי, בו חלק מהשבוע עובדים מהבית, עושה רושם שיהיה קשה לעשות את המעבר החד מכפכפים לעקבים.

בשורה התחתונה, אפשר לקבוע שהארגונים אינם יכולים להתעלם מהמציאות שהשתנתה, ומקולם של העובדים שאומר באופן ברור – בגדים נוחים, בלי כפתורים מיותרים ועם הרבה סטרץ'.