מכירים את המשפט של קונפוציוס: "בחר עבודה שאתה אוהב ולא תצטרך לעבוד יותר אפילו יום אחד בחייך"?. אז סורי, אבל אני לא מאמינה בו. השגרה וההרגל לא יכולים לשמר את ההתלהבות של ההתחלה. ובכל זאת, לכל אדם יש את הפעולות, האינטראקציות, הסיטואציות או המעשים שמלהיבים אותו, שגורמים לו להרגיש טוב עם עצמו, שמטעינים אותו בכוחות ובאנרגיה.
אחד יכול להרגיש בוסט של אנרגיה לאחר שפתר תרגיל מתמטי מסובך, שנייה לאחר שניהלה ישיבה מרובת משתתפים, שלישית לאחר שסיפקה פתרונות תחת לחץ ורביעי לאחר שנתן שירות והתחבב על מישהו אחר.
החוכמה היא למצוא את המקומות האלה – בהם אתם מרגישים שאתם בשיאכם, לאו דווקא בשיא ההצלחה כמו בשיא ההנאה ובשיא האנרגיות, והחוכמה העוד יותר גדולה היא למקסם את העשייה שלכם בהם. כלומר גם למקסם את הסיטואציות בהם אנחנו מרגישים ככה, ובמקביל למקסם את השימוש באנרגיות שאנחנו מקבלים בעקבות העשייה הזו.
לדוגמה, אם אני יודעת שלאחר פתרון בעיה בשעת לחץ, האדרנלין והסיפוק שלי בשיאם - אני אחפש תפקידים או משימות בהם הסיכוי שאתקל בבעיות שיש לפתור באופן מידי, הוא גבוה יותר.
בנוסף, לאחר שאפתור בעיה כזו, אנסה להשתמש ברמת האנרגיות הגבוהות בהן אני טעונה להמשך היום או השבוע. אני אולי אבחר להישאר בעבודה יותר שעות ביום הזה, אקבע פגישות עם אנשים שאני צריכה לשכנע במשהו, אשתמש במוטיבציה שלי כדי להשלים משימות שאולי דחיתי עד עכשיו או במילים אחרות: אמריא על כנפי האדרנלין ואסחט את ענן המוטיבציה הזה עד תום.
אבל איך מזהים את המקומות האלה?
יש אנשים שיכולים להעיד בקלות מה הם הרגעים או הפעולות שנותנים להם את זריקת האנרגיה והמוטיבציה, אבל למי שלא הייתי ממליצה לערוך מעקב, כן ממש באופן טכני, אפשר אפילו בטבלת אקסל לחובבי הז'אנר, ובמשך כמה ימים לכתוב רשימה של המשימות שביצעתי בעבודה.
פגישה אחד על אחד, ישיבת צוות, מעבר על מיילים, משימה בלתי צפויה שנכנסה וכו' וכו'. מומלץ לעשות זאת בפירוט רב ככל האפשר, כי פגישה עם עמית שונה מפגישה עם מנהל, פגישת עבודה שונה משיחה חברית במטבחון, פתרון בעיה שעבדתי עליה בחצי שנה האחרונה, שונה מפתרון בעיה שצצה לפני שעה. לאחר שמיפיתם באופן מפורט את המשימות, תנו לכל משימה ציון בזמן אמת של רמת הסיפוק, ההנאה והחיות שהרגשתם בזמן הזה.
לאחר כמה ימים כאלה, הביטו על הרשימה ונסו לזהות מגמות: האם יש מצבים שבאופן קבוע מעוררים בכם יותר סיפוק ואנרגיה? האם יש מצבים שתרצו לחזור אליהם? שאתם זוכרים לטובה? שעוררו אתכם פיזית או מנטלית? אלה המצבים שעליכם לחתור אליהם באופן אקטיבי ולנצל את האנרגיות שהם מייצרים.
אין אדם שלא ימצא שום סיטואציה כזו. כן יהיו אנשים שעשויים להתקשות בשינוי הפרספקטיבה שלהם ויצטרכו לאמן את היכולת שלהם לפרק את העבודה למרכיבים שונים. מי שרגיל לראות את העבודה שלו כמשעממת, קשה או מתסכלת, יתקשה בתחילה לזהות סיטואציות מהן הוא שואב סיפוק. אבל כידוע, אנחנו נמצאים בעבודה שעות רבות ואין אף עובד, אפילו בעבודות המונוטוניות ביותר, שעושה בדיוק את אותה המשימה במשך כל היום.
היכולת לפרק את העבודה למשימות שונות שמעוררות בנו תחושות שונות, זו בהחלט יכולת שניתן ומומלץ לעבוד עליה על מנת לשפר את תחושת המסוגלות, הסיפוק וכפועל יוצא - גם את ההצלחה בעבודה.
הכותבת היא פסיכולוגית תעסוקתית, מייעצת ומטפלת בצמתי החלטה בקריירה, במצבי שינוי ומשבר, ומכינה לראיונות עבודה