יש אנשים שטוענים ששולחן מבולגן הוא סימן לגאונות, והאגדה מספרת שאלברט אינשטיין וסטיב ג'ובס יעידו שזה נכון. עם זאת, רוב האנשים (בדגש על אלו שחולקים איתכם חלל עבודה), עלולים לא לחבב בלשון המעטה את הכאוס ששורר על שולחן העבודה שלכם, וכאשר מדובר במנהלים שלכם - אולי תתפלאו לשמוע, אבל גם הם נוטים להציץ לכם על השולחן כדי ללמוד עוד רבדים עליכם.
ביקשנו מאנשי משאבי אנוש להגדיר את הפריטים הכי חמורים בעיניהם שיכולים להימצא על שולחן העבודה של העובדים. אם בטעות אתם חוטאים ומחזיקים אחד מהם, זאת ההזדמנות להיפטר ממנו – ומהר.
1. הר של כלי פלסטיק עם שארי מזון וכוסות קפה לא שטופות
להביא ארוחת צהרים מהבית זה דבר שבהחלט ראוי לשבח. זה מעיד על בגרות, על יכולת להיערך מראש, על חשיבה כלכלית והפנמת החשיבות של תזונה נכונה ובריאה. כל זה טוב ויפה, בהנחה שאתם דואגים גם להיגיינה ומקפידים לשטוף את הכלים לאחר השימוש. או אם אתם פחות אקולוגים וחובבי החד-פעמי – אז הקפידו להשליך את הפסולת לפח.
עד כמה שזה נשמע דוחה, יש עובדים (ולצערנו לא מעט) שפשוט לא שוטפים את הכלים שלהם לעולם, משאירים אותם להסריח על השולחן עד שהגמדים הקטנים יעשו עימם חסד. שזה במילים יפות יותר: עד שלמישהו מהקולגות כבר יעלה הסעיף. ביחס הפוך לכל מה שכתבנו בשורה הראשונה – אם הבאתם אוכל מהבית אבל לא טרחתם לטפל בכלים המלוכלכים, זה מעיד על חוסר בגרות, ניהול זמן לקוי והיעדר כבוד לעמיתים לעבודה.
2. יותר מדי סטיקי נוטס (פתקים דביקים)
בסקר שנערך ב-2017 על-ידי חברת כוח האדם OfficeTeam, יותר ממחצית מהמנהלים הבכירים שרואיינו אמרו כי "מרחב עבודה מבולגן או לא מאורגן, הוא הדבר המסיח ביותר או המטריד ביותר בחלל העבודה". ואחת הדרכים הקלות ביותר ליצור אי שפיות חזותית, היא לצבור הרבה פתקים דביקים, עד שאתם בקושי יכולים לראות את פני השטח של שולחן העבודה.
פתקים דביקים נועדו כדי לתזכר אתכם על משהו שאסור שיפרח לכם מהראש בזמן הקרוב. הם ארעיים ונידפים ברוח בדיוק מכיוון שלא נועדו להפוך לטפט קבוע. אם אתם שכחנים שזקוקים לתזכורות, אסטרטגיה טובה יותר היא להשקיע במחברת ולרכז את כל המחשבות והמשימות שלכם במקום אחד. השאירו את הפתקים הדביקים לתזכורות עם זמן קצוב והשליכו אותם לפח לאחר שאין בהם יותר צורך.
3. תמונות או ציורים לא הולמים – לא רק עירום מפורש הוא פוגעני
אתם לא צריכים לקשט את הקיוביקל שלכם בתמונות בוטות באופן מפורש (תודה לאל שנגמר עידן לוחות השנה עם תמונות העירום), כדי שייחשבו בלתי הולמות בעייני הממונים או העמיתים שלכם. גם קריקטורות שמעבירות מסר אלים או חריף מדי, יכולות להסב אי נוחות לקולגות שלכם כשהן תקועות להם מול הפרצוף כל היום, ולפעמים אפילו תמונה שלכם בבגד ים מהחופשה בתאילנד עלולה לחבל במסר שאתם רוצים להעביר – ושלא נדבר על סטיקרים או כרזות שנועדו מלכתחילה להעביר אג'נדה פוליטית.
4. להשאיר את התיק פתוח עם הארנק מציץ מתוכו
אנחנו חלילה לא עושים האשמת הקורבן ומצדיקים גנבים ש"הארנק קרץ להם", ובאופן כללי זה ממש טוב שאתם מרגישים מספיק בטוחים להשאיר את הארנק שלכם במשרד ללא השגחה.
העניין הוא לא אם יגנבו לכם כסף, אלא הדגש הוא המסר שזה משדר: זה מתפרש כמעשה רשלני וחסר אחריות, ויש תרבויות שיגידו גם שתיק פתוח על שולחן העבודה הוא לא פחות מזלזול במקום שמספק לך פרנסה. אם אין לכם מגירה או ארון לתלות את התיק שלכם, לכל הפחות דאגו לתלות וו מתחת לשולחן כדי לתלות אותו בבטחה.
5. כל דבר שאתם משתמשים בו כדי להגביה את המסך – שלא נועד לכך
ספרים, חבילות נייר למדפסת, קלטות, קופסאות קרטון ואפילו שמענו על פחיות קולה – לאנשים יש נטייה להשתמש בשלל חפצים ביזאריים (יותר או פחות), כדי להרים את מסך המחשב לגובה האידיאלי עבורם.
ובכן, חוץ מהעובדה שזה די ריסקי וברגע של היסח דעת המסך עלול פשוט ליפול, זה גם נורא מבולגן בעיניים ומעיד על נטייה לעשות דברים באופן קפריזי בלי להגיע לפתרונות ארוכי טווח. במקום לצפות מהמנהל או ממחלקת משאבי אנוש שיחמיאו לכם על האילתור, פשוט בקשו מהם שירכשו מתקנים ייעודיים להגבהה. ועכשיו רק צריך לקוות שהעומד במחלקת הרכש מבין שעדיף להשקיע בזה מאשר בקניית מסכים חדשים במקום אלו שישברו.
6. צעצועים מוגזמים. וחמור מכך: קנאות לגבי הצעצועים
אז אתם מעריצי מארוול או DC מושבעים, ומבלים את הזמן הפנוי שלכם בחיפוש מבצעים בחנויות קומיקס אונליין. בסדר. זה גם לגיטימי להביא בובת POP קטנה למשרד של הדמות האהובה עליכם. יודעים מה? אפילו 3 דמויות זה בסדר. אבל מכאן ועד לקשט את השולחן בכל המרצ'נדייז האפשריים של הסרטים שגדלתם עליהם, זה כבר מוגזם ותסכימו איתנו שזה ילדותי להחריד.
גרועים מכך הם אלו שמביאים את הצעצועים למשרד, ואז מתפלאים למה אחרים רוצים לגעת בהם ובתגובה הם הופכים לרכושניים כמו ילדים בני שנתיים שנלחמים על הבימבה שלהם. חשבתם שזה מגניב להשוויץ בהם? קחו בחשבון שאם הם באמת כאלה מעוררי השתאות, אנשים ירצו להתרשם מהם – וזה כולל גם מגע.
**אם ככה נראה שולחן העבודה שלכם – אל תתפלאו אם כולם רוצים לשחק לכם בצעצועים.
7. מוצרי טיפוח והיגיינה מפוזרים – במקום פשוט להחביא במגירה
נתחיל מהבהרה: בקיץ הישראלי - שתכל'ס מתפרש על פני 10 חודשים - זה רצוי ואפילו מבורך להקפיד על היגיינה ולרענן אותה מחדש באמצע היום, במידת הצורך. אם אתם מהסוג שצריך לתחזק את הדיאודורנט יותר מפעם אחת ביום, זה סופר מוצדק להחזיק במשרד עוד שפורפרת. אם אתם מקפידים על צחצוח שיניים אחרי ארוחת הצהרים או על רפרוש האיפור באמצע היום – זה בהחלט ראוי ומעיד על אסתטיקה ומודעות עצמית.
עם זאת, עדיף להצניע את תכשירי ההיגיינה במגירה מאשר להציב אותם בגאווה על השולחן או להניח אותם ברישול – זה לא חדר האמבטיה בבית שלכם. אל תטשטשו את הגבול שבין היותכם אנשים פרטיים ומטופחים לבין המרחב הציבורי, כאן כבר איבדתם את ההיגיינה ששיבחנו אתכם עליה.
אותו כנ"ל לגבי תרופות באשר הן – זה שאתם באים לעבודה חולים (טעות חמורה מסוג אחר), אין זה סיבה להציג בפני כל דכפין את התיק הרפואי שלכם.
8. חפיסת סיגריות על השולחן, מאפרה מלאה או סיגריה מוכנה בשלוף מאחורי האוזן
צאו מזה, אנחנו לא באייטיז ולמזלנו הקונספט המחליא (תרתי משמע) של עישון במקומות ציבוריים כמעט פס מן העולם לחלוטין. לא נטיף לכם על נזקי העישון, כי מה לעשות – אנחנו מודעים היטב לעובדה שציבור המעשנים עוד רחוק מלהיכחד. עם זאת, כמו שלהדליק סיגריה במקומות ציבוריים הפך לטאבו, כך גם להשוויץ בה זה כבר לא לעניין.
חוץ מהריח שלרוב לא נעים לסביבה, גם הצגת הסיגריות לראווה יכולה לגרום לכם להיתפס כטיפוסים ניירוטים שחיים משאכטה לשאכטה ורק מחכים לצאת כבר להפסקה, או כאלו שפספסו את הטרנד הבריא ונתקעו מאוחר – כך או כך אתם לא יוצאים טוב.
אם בכל זאת טרם נגמלתם ואתם מעדיפים לזפת את הריאות שלכם, לפחות אל תתגאו בזה.
