האם למקום העבודה ולמנהלים שלכם יש זכות לקבוע איך תתלבשו? הרחוב הישראלי בקיץ חשוף לגמרי: מהזרועות, דרך הבטן ועד הבהונות. מה קורה כשהחשיפה הזו נכנסת למשרד?
לדברי אפרת קרין סלטון, יועצת ארגונית ומרצה במסלול האקדמי המכללה למינהל, "הלבוש הוא תוצר חיצוני של תרבות ושל ארגון. לבוש יכול לבטא סוגים שונים של ערכים: ליברליות לעומת שמרנות; צניעות לעומת רהבתנות; הסתרת הפיזי (חליפות) לעומת חשיפה (מדריכים במכון כושר); פורמלי ובלתי פורמלי; וכן אינדיבידואליות לעומת שייכות לארגון.
"שני הקצוות הם לובשי המדים, המבטאים היררכיה ונוקשות, לעומת הלבוש בהיי-טק - שם קוד הלבוש משדר בלתי פורמליות, חופש חשיבתי, זהות אישית, גמישות חשיבתית. זה קוד לבוש של 'אל תהיה פורמלי'. אם תבוא להיי-טק בחליפה - לא יקבלו את זה".
והנה דוגמה לכך שלסטארט-אפים יש חוקים משלהם: לדברי יואב צוראל, 27, מנכ"ל ומייסד FEEX, שירות חינמי המסייע לצרכן להקטין את העמלות הפיננסיות שלו, "את קוד הלבוש אצלנו למדתי משני מקורות: אחד זה החום של ת"א, והשני זה אורי לוין, אחד מהמייסדים של ווייז והמנטור שלנו. כשהוא מלווה אותך לפגישה, הוא מגיע במכנסי רכיבת אופניים כי הוא בדיוק סיים לרכוב. מצחיק שאורי לוין, שהיה המנטור העסקי שלי - הוא המנטור גם בלבוש. המסר הוא שחשוב מה שיש לנו להגיד".
- אז מה אתה לובש למשרד?
"אני עכשיו יחף, אני מגיע בכפכפים. כשאני יוצא לפגישה אני מתלבש בג'ינס, חולצה שחורה ונעליים סגורות. בפגישה עם אמריקאים אני לובש ז'קט. אין לי חליפה בארון. במשרד חלקנו לובשים טי-שירט עם הכיתוב 'רובין הוד'. זו גאוות יחידה".
- אתם עוסקים בעולם הפיננסים. איך מקבלים את ההופעה שלכם?
"כשהיינו מדברים עם משקיעים בתחילת הדרך, היינו יותר מכופתרים. אמנם בעולם הפיננסים יש חליפות, אבל אנחנו 'רובין הוד', אנשי מחשבים שהולכים בבגדים קצרים וכפכפים. גם מי שמראיין מועמדים לעבודה יהיה במכנסיים קצרים ולא מגולח, ואפילו אולי יהיה כלב במשרד. מה שחשוב זה הביצועים ולא איך שנראים. בנאדם יכול להגיע איך שבא לו".
- אז יש בעצם קוד לבוש אצלכם - לבוש מרושל.
"'רובין הוד' רוצים להישמר כחיה מוזרה בעולם הפיננסים וזה חלק מהעניין. וזה בכל התעשייה ככה".
"למעביד זכות לקבוע קוד לבוש"
הקיץ הישראלי מחדד את שאלת הלבוש במשרד עוד יותר, ומכתיב קוד לבוש "סלחני" יותר בחברות לעומת קוד הלבוש בחורף בפרט - ולעומת קוד הלבוש הרשמי הנהוג בעולם בכלל. בארץ יש מקומות עבודה בעלי קוד לבוש רשמי, כמו בנקים, שבהם בקיץ מוותרים על הז'קט והעניבה ונשארים רק עם החולצה המכופתרת.
הגעה למשרד בלבוש חושפני והתייחסות של המנהלים לעניין מעלות את השאלה האם מותר להעיר לעובדים? האם למנהל יש בכלל סמכות לקבוע איך להתלבש בתוך המשרד? לדברי עו"ד דפנה שמואלביץ', שותפה במשרד רובין-שמואלביץ' המייצג את המעסיקים הגדולים במשק, על-פי פסיקת ביהמ"ש העליון, זכותו של מעביד לקבוע קוד לבוש שתואם את התדמית העסקית שהוא מעוניין לשדר.
שמואלביץ' מביאה כדוגמה תביעה של שליח פיצה, שביקש לעבוד רק עם הקסדה האישית שלו, בגלל "ערך רגשי ובטיחותי". המעביד התעקש כי השליח יחבוש קסדה בצבעי החברה. העובד סירב, התפטר ותבע פיצויי פיטורים, בטענה של 'הרעת תנאים'. התביעה נדחתה, ובית הדין פסק כי באיזון בין הערך הרגשי לבין שמירה על אחידות במקום העבודה - גוברת זכותו של המעביד.
לדברי שמואלביץ', "אם כללי הלבוש מובהרים מראש, על העובד לעמוד בהם. בעניין זה למשל, נפסק פיצוי כספי לעובדת שהוצבה לעבודה בסניף של חברת מזון גדולה בבני ברק, משום שלא הוסבר לה מראש כי חובתה ללבוש חצאית".
- האם הערות לגבי לבוש חושפני של העובד יכולות בעצמן להוות הטרדה מינית?
שמואלביץ': "תלוי במקרה: לדוגמה, פקידה הגישה תביעה נגד מקום עבודתה ונגד עובדת בכירה, בטענה כי העובדת הטרידה אותה מינית בכך שהעירה לה על הלבוש. מאחר שהובהר לתובעת בשיחה בארבע עיניים שלא להגיע לעבודה בחולצות בטן, במכנסים צמודים ובכפכפים, פסק בית הדין כי בקשה של מעביד מעובדת שלא להתייצב במקום העבודה בלבוש בלתי הולם, אינה בגדר הטרדה מינית. מנגד, מחמאות לא הולמות לעובדת על לבושה, במיוחד אם הן מגיעות מממונה לכפיפה, עלולות להתפרש כהטרדה מינית".
אז איך אפשר להעיר לעובדים? לדברי סלטון, מילת המפתח היא רגישות. "אם הבעיה נוגעת למספר עובדים, אפשר להעביר מסר כללי ברמה קבוצתית, באמירות שמתייחסות לחשיבות הלבוש למקצועיות ולמסר של הארגון. לא מתוך מקום אישי ולא מתוך טעם של מנהל, אלא מתוך תפיסה שהארגון מבליט את הערכים שלו.
"עוד דרך להעביר את המסר הוא באמצעות נתינת דוגמה. הבוס הופך מודל לעובדים שלו - מה שהוא דורש לעצמו או לחלופין מאפשר לעצמו - יעשו עובדיו. אם יש צוות הנהלה והרוב באים בלבוש מחויט ואחד בא במכנסיים קצרים וכפכפים, העובדים יבחרו בין שתי האפשרויות. חשוב מאוד שמנהלים בארגונים שאין בהם הנחיות ברורות יידעו שהם מהווים דוגמה אישית.
"אם עובד ספציפי עבר על הכללים - לוקחים אותו לשיחה אישית, שבה יודגש הקשר של הלבוש למקצועיות ולעבודה ולא לפן האישי". בכל מקרה, כדאי לארגון לפרסם תקנון לבוש ברור, שמובא לידיעת עובדים חדשים כישנים, כדי שיהיה לו קל יותר להעיר להם במידת הצורך.
"לא קיבלנו לעבודה מועמד שבא לראיון במכנסיים קצרים"
אלון רייטר, סמנכ"ל בקבוצת אמן לפתרונות תוכנה, לא שוכח מועמד שהגיע לפני מספר שנים לראיון בחברה. "המנכ"ל ואני ראיינו אותו לתפקיד די בכיר, שכלל הקמה של תחום וניהול. הרזומה של המועמד כלל את כל מה שרצינו מבחינת המקצועיות, אבל הוא לבש טי-שירט ומכנסיים קצרים. לא יכולנו להתעלם מההופעה שלו, ולמרות המקצועיות שלו החלטנו לא לקבל אותו".
אבל המקרה הזה אינו שכיח. לדברי חני יעקב, מנכ"לית מנפאואר פרופשנל, זרוע ההשמה של ניהול בדרגי ביניים וניהול בכיר של מנפאואר, רוב העובדים מתיישרים לפי קוד הלבוש בארגון ומפנימים אותו אפילו בשלב ראיון העבודה - אף-על-פי שגם לה זכור מקרה שבו נאלצה לשלוח עובדת הביתה בגלל לבוש לא הולם.
"לקראת ראיון עבודה אנחנו ממליצים למועמדים להתאים את קוד הלבוש למה שנהוג בארגון, ולהגיע בלבוש שמרני יותר מהלבוש הרגיל שלהם. יש ארגונים שאפשר להגיע אליהם בג'ינס כהה, ללא קרעים כמובן, וחולצה מכופתרת, אך מגוהצת - הופעה אלגנטית עסקית מוקפדת. חשוב לדעת מה הנורמה בארגון שאליו אתם מגיעים. לחברת סטארט-אפ, למשל, לא מגיעים בחליפת שלושה חלקים".
