ראש השנה, החג המשפחתי הזה בו אוכלים יחד עם כל הקרובים (ולפעמים גם רבים איתם), מרימים כוסית של יין, טובלים תפוח בדבש ומאחלים לעצמנו שבשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות.
אלא שבעוד לרובנו ברור כי בערב החג אנחנו בחופש מהעבודה, ישנם ארגונים שמפאת העיסוק שלהם חייבים לעבוד בכל ימות השנה – כן, זה כולל שבתות וחגים. לעיתים מדובר בחברות גדולות ובינלאומיות, לעיתים במוסדות ובגופים שמשגיחים ומטפלים בבני אדם אחרים שנזקקים, לכך כמו בתי חולים או בתי אבות. כך יוצא שיש לא מעט עובדים בישראל הנאלצים לעבוד בחגים כמו ראש השנה, פסח, סוכות ועוד. מיותר לציין שמציאות כזו עבור העובדים בוודאי לא עוברת בקלות, ויכולה להוביל גם ללא מעט תסכול.
אחד הפתרונות היצירתיים להפוך את הלימון ללימונדה, הוא ארגון סעודת חג חווייתית לעובדים שנשארים במקום העבודה בזמנים אלו, מה שהוביל חברות שונות כמו אינטל, בית החולים אסותא, משטרת ישראל, דיון מוגן משען ועוד לפנות לחברות הסעדה חיצוניות שמארגנות אצלם ארוחה מושקעת וחגיגית שמנחמת, ולו במעט, את העובדים בחג.
"המטרה המרכזית והכי חשובה שלנו", מספר עוז רדומסקי, מנכ"ל ISS הסעדה, "היא לתת לעובד הרגשה שהוא נמצא בבית עם המשפחה שלו ולא בעבודה. לכן, אנחנו מתחילים להיערך כחודש לפני ראש השנה עם תפריט מתאים לחג שכולל מגוון רחב של מנות בהתאם לכל העדות, כך שכל עובד שייקח חלק בארוחה יימצא את האוכל שהוא אוהב ושככל הנראה היה אוכל בביתו".
מצד אחד - טעם של בית, מצד שני – פרזנטציה חדשנית
כשאני שואלת את רדומסקי אם יש הבדל בין המקומות השונים, הוא מוסיף כי השוני הוא בעיקר במספר הסועדים. "יש הבדל בין להכין ארוחה ל-3,000 סועדים לבין להכין ארוחה ל-500 סועדים", הוא מסביר, "ולכן אנחנו משתדלים להכין כמה שיותר אוכל בעבודת יד ולתת את הלב והנשמה. אם לפני עשור האוכל בארוחות חג שערכנו היה מוגש בכלים מרכזיים וגדולים, היום יש דגש רב על הגשת האוכל והצורה שלו".
כשרדומסקי מדבר על דגשים בהגשת האוכל הוא מתכוון לטרנדים הקולינריים שלא פוסחים גם על סעודות החג שלו, כמו המעבר לטאפסים ולמנות שהנראות שלהן על הצלחת מושקעת מאוד. כמו כן דואגים בחברה להכניס לחדר האוכל אווירת חג עם פרחים וקישוטי שולחן מיוחדים, כוסות זכוכית שמושכרות במיוחד לאירוע ומחליפות את החד פעמי או הפלסטיק, כלי הגשה מיוחדים ועוד. גם מספר העובדים המגישים שנותנים שירות לסועדים מחושב בהתאם, כדי שלא ייחסר דבר לאף אחד.
אז האם מדובר בפתרון אידיאלי? לא בטוח. סביר להניח שמרבית העובדים היו מעדיפים תיאורטית לחזור הביתה לחג ולאכול עם קרוביהם את הסעודה המסורתית. ועדיין, אין ספק כי יש פה צ'ופר נחמד ומתחשב, שמעלה חיוך אצל עובדים רבים הנאלצים להישאר בעבודה בימים אלה.
דודו רווח, מנהל משמרת באינטל, אשר מקיימת גם היא סעודה כיד המלך לעובדיה בחגים, נוהג להישאר בערב החג במקום העבודה יחד עם העובדים. "מה שחשוב לי בחגים בהם אני נמצא במשמרת זו האווירה הביתית והמשפחתית. הסידור של השולחנות והעריכה החגיגית יחד עם כל העובדים מסביב לשולחן - מהווים הזדמנות נהדרת להרים כוסית עם כולם ולברך אותם ואת בני משפחותיהם לשנה טובה, מתוקה ומלאת הצלחות. כיף לראות שאפילו בדבר קטן הצלחנו להעלות חיוך על הפנים של העובדים ולראות אותם מרוצים", הוא משתף.
"אם אחרי ארוחת חג שאנחנו מקיימים", מוסיף רדומסקי, "הלקוח אומר לי שהוא שמע מאחד העובדים שהוא הרגיש בבית והאוכל היה כמו של אמא שלו, זה מחמם לי את הלב ואני מבין שהצלחנו במשימה".
ומה לגבי החוק?
אז נגיד שהשתכנענו שהשד לא כזה נורא (ואפילו התחלנו לרייר על התפריטים המפנקים), בכל זאת אנשי חוק אנחנו, מה שעורר אצלנו תהייה האם בכלל מדובר בדבר קביל מבחינת דיני העבודה במדינת ישראל.
"ערב חג ראש השנה מהווה על פי החוק כמנוחה שבועית", מסבירה עו"ד נעמה שבתאי-בכר, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד בכר-שבתאי, "בדיוק כמו ערב יום שישי, ולכן חל איסור להעסיק יהודים ביום זה, אלא אם ניתן היתר להעסיקם. בשנת 1951 פרסמה שרת העבודה דאז, גולדה מאיר, שורה של היתרים שמאפשרים להעסיק יהודים במנוחה השבועית בשורה של תפקידים, ובמרוצת השנים פורסמו היתרים נוספים. כמו כן, ישנם מקומות עבודה שקיבלו היתרים ספציפיים להעסיק עובדים יהודים במנוחה השבועית ולכן מותר לאותם מקומות להעסיק עובדים יהודים גם בערב החג (וכן ביומיים של החג עצמו)".
לגבי הקיום של הסעודה לעובדים, מסבירה שבתאי-בכר כי מלכתחילה אין חובה על פי חוק לספק ארוחה כזו לעובדים, אולם הדבר ראוי מטעמים של אחווה, מסורת, סולידריות ועוד. "מה שכן", היא מוסיפה, "במקומות עבודה מסוימים הזכות הזו מוסדרת בהסכמי עבודה קיבוציים או אישיים, ולכן צריך לפעול על פי אותן הוראות, ככל שקיימות".
"אין גם כל ספק, שמתן ארוחה בערב החג תתרום ליחסי העבודה במקום העבודה, כך שגם למעסיק יש אינטרס לעשות זאת, מעבר לטעמים ולערכים חברתיים. ככל שמדובר בעובדים שאינם יהודים - הרי שערב החג וגם ימי החג מהווים בעבורם יום עבודה 'רגיל', ולכן אין כל מגבלה בהעסקתם. עם זאת, ככל שהמעסיק במקום העבודה סיכם עם העובדים שאינם יהודים כי המנוחה השבועית שלהם תהא על פי הדת היהודית (שבתות וחגים) - עליו להתייחס גם לעובדים אלו כפי שהסברתי לעיל ביחס לעובדים יהודים", היא מסכמת.