"אם לשפוט לפי מודעת הדרושים, זה נראה כמו עבודה החלומות שלי. הרבה חברות מחפשות תכניתן, אבל לי חשוב למצוא מקום שבו לא רק התפקיד יהיה נחמד, אלא שיהיה לי טוב להיות שם. אני נמצא כל כך הרבה שעות במשרד – אז חשוב לי שההרגשה שלי במקום הזה תהיה בהתאם. המראיינת קיבלה אותי בחמימות, הקירות היו מעוטרים בתמונות של עובדים מחוייכים, והמשפט 'כולנו משפחה אחת' חזר על עצמו גם בתמונות וגם בשיחה עם המראיינת", סיפר ראובן, תכניתן בן 35 שחשב שמצא את משרת החלומות ואז הבין שכנראה מכרו לו חתול בשק: "כשהתחלתי לעבוד שם גיליתי שהכל היה רק בגדר סיסמה. בפועל, האווירה במקום העבודה הייתה קרה, המנהלים מתייחסים לעובדים כמו לעבדים, העובדים ממש לא מתנהגים זה לזה כבני משפחה, אין פידבקים כמעט – רק ביקורת שלילית, ואף אחד לא באמת שמח כפי שנראה בתמונות".
כמעט כולנו יכולים להזדהות עם הסיפור הזה. כשאנחנו מחפשים עבודה חדשה מוכרים לנו אוטופיה מושלמת שמתאימה בדיוק לצרכים שלנו ולאופי שלנו, אבל כשמתחילים תכל'ס לעבוד מגלים שפנטזיה לחוד ומציאות לחוד.
האם אפשר לדעת מראש אם מקום העבודה מתאים לנו או לא?
ראשית, בדקו עם עצמכם: האם אתם יודעים מה אתם רוצים? האם ברור לכם איזו אווירה אתם מחפשים? כדאי שתגדירו לעצמכם איזו סביבת עבודה תגרום לכם להיות רגועים ומרוצים, ואיזו סביבת עבודה אינה נסבלת מבחינתכם.
תוכלו להיעזר בניסיונכם הקודם לצורך זיהוי הקריטריונים שחשובים לכם. למשל, מה אהבתם בחברה הקודמת שעבדתם בה ומה לא? הכוונה היא למה שגרם לכם להיות מרוצים ומה פגע בתחושותיכם. האם אלו דברים שלמדתם להתמודד איתם? ומה ייהרג ובל יעבור מבחינתכם? לדוגמה, אם אתם יודעים בוודאות שאינכם מסוגלים להתמודד עם יחס קר ומנוכר מצד ההנהלה. כך תוכלו לדעת טוב יותר מה אתם מחפשים.
אחרי שיש לכם פרופיל מגובש לסגנון החברה שמתאימה לכם, עליכם להוסיף את הפרופיל הזה למערך השיקולים שלכם בעת חיפוש העבודה הבאה שלכם. כמובן, במודעות הדרושים ובשאר הערוצים המקובלים עליכם לחפש לפני הכול התאמה מקצועית – בין צרכי המעסיק ודרישות המשרה לבין היכולת המקצועית, הרקע והניסיון שלכם. אולם לאחר שמצאתם משרה שמתאימה לכם, וגם המגייס ראה כי טוב וזימן אתכם לראיון, הגיע הזמן להתחיל לבלוש.
בִּלְשׁוּ אחר רמזים
אז איך תכירו את החברה מבפנים, עוד לפני שנכנסתם אליה? התחילו ברשת. הקלידו את שם החברה בגוגל, ונסו לאתר כל מידע לא רשמי שפורסם לגביה. הביאו בחשבון כי הטקסטים הרשמיים שהחברה מפרסמת (למשל באתר החברה, ובפרופילים החברתיים שלה) אינם מצביעים דווקא על המתרחש בחברה, ולכן לא כדאי להסיק לאורם מסקנות נחרצות.
מקור מידע לא רשמי יכול להיות, למשל, בלוג של עובד לשעבר שעוקב אחר המתרחש בחברה, או פורום שבו עובדים מתייעצים עם איש מקצוע לגבי התנהלות במקומות עבודה. בערוצים הללו נסו לשים לב לפרטים פחות רשמיים ובדקו אם פריטי מידע מסוימים חוזרים על עצמם ועשויים לרמז על אופייה של החברה. בנוסף קראו את הטוקבקים שבסוף ידיעה חדשותית על החברה או עדכון כלשהו שיצא מטעם החברה, בדקו אם חוזרות בהם אמירות משמיצות.
גם אתרים המפרסמים משובים ודירוגים למקומות עבודה יכולים לשמש לכם מקור מידע חשוב, וכך גם כתבות שונות שעוסקות בדירוגים כאלו ואחרים. ממש כמו שהתפרסמה לאחרונה אצלנו ב-mako הכתבה על "החברות הישראליות שהכי טוב לעבוד בהן". באתרים ובכתבות הללו כדאי להתעכב דווקא על התגובות והטוקבקים ולבדוק מה חושבים העובדים או העובדים לשעבר.
הקפידו לבחון כל ממצא שעלה בחיפושכם באמצעות מספר מקורות מידע שונים. הסקת מסקנות לאור ממצא אחד, או דרך מקור מידע אחד, עלולה להיות פזיזה ולחטוא לאמת. כמו למשל, הסקה מסקנה שלילית לגבי החברה רק מתוך דעתו של עובד מתוסכל שפוטר מהחברה ומביע את זעמו ברשת.
ראיינו מכרים
נסו לאתר מכרים וקרובים שמצאתם קשורים, בעקיפין או במישרין, לחברה שעליה אתם חוקרים. לאחר שתמצאו כאלה (וזה לא קשה בעולם וירטואלי), פנו למכרים הללו, ובקשו לנהל עמם שיחה, תוך הדגשה כי שיחה עמם תסייע לכם רבות בתהליך קבלת ההחלטה.
שיחה כזאת יכולה לנדב לכם מידע רב - אתם יכולים לשאול אותו ישירות על סגנון החברה, אפילו כשאלה פתוחה ("אשמח לשמוע קצת על החברה ועל סגנון העבודה בה"), ואתם יכולים לשאול זאת גם כשאלה יותר אישית ("אתה נהנה לעבוד כאן?"). תופתעו לגלות כמה שאלה פתוחה עשויה להוביל לתשובות ספציפיות ומעניינות ביותר.
תוכלו אף לרדת לרזולוציה גבוהה יותר, ולשאול שאלות ספציפיות על דברים שמעניינים אתכם, ובמיוחד אלה שסימנתם מלכתחילה כמהותיים מבחינתכם. למשל, אם אתם רוצים לבדוק אם החברה מתפקדת כ"שוק עבדים", תוכלו לשאול: איך מתנהל יום עבודה טיפוסי בחברה? האם בדרך כלל עובד מסיים את יומו בשעה מסוימת, או כאשר הוא משלים את כל משימותיו? כיצד מתייחסים בחברה לעובדים? מה רמת עומס העבודה? האם העובדים שמחים לעבוד בחברה? ואם לא – מדוע לא? מה הם הקריטריונים שלפיהם נבחרים עובדים לעובדים מצטיינים? אילו תכונות מוערכות בחברה, ואילו פחות? ומה הן הסיבות שככל הנראה הובילו לפיטורי עובדים מסוימים?
הביאו בחשבון ששותפכם לשיחה עדיין מחובר לחברה, ושתגובותיכם יכולות להתגלגל גם לאנשים שעובדים בחברה ואולי אפילו למנהלים הבאים שלכם. כמו כן, נסו להבין מה עומד מאחורי התשובות שתקבלו ואם צריך בקשו דוגמאות או הסברים. למשל, אם המכר ששאלתם אומר לכם "אנחנו עובדים כמו חמורים", שאלו לכוונתו, ובקשו לתאר כיצד הדבר בא לידי ביטוי. יתכן שלאחר שיתאר ויפרט, אתם עצמכם לא תראו בכך "שוק עבדים" כלל.
נוסף על כך, הימנעו משאילת שאלות אלה את המגייס עצמו. חלק מתפקידו של המגייס הוא לשווק את התפקיד ואת החברה, והבעת חשש בצורת שאלות, מצדכם, עלולה לפגוע בסיכוייכם להתקבל לעבודה.
פקחו עיניים
טיילו במסדרון, הטו אוזן ונסו להבין מהו אופיו של המקום. מה היא האווירה במשרדים? האם העובדים נראים שמחים ונינוחים? האם יש שקט מתוח או קולות צחוק ו"חיים"? האם העובדים נראים עסוקים ומתעניינים או משועממים ועייפים?
רמזים אלה יכולים לספק לכם מידע רב לגבי סגנון החברה, והתחושות שיעלו בכם יוכלו לרמז לכם אם הדברים שאתם רואים עולים בקנה אחד עם סגנונכם הטבעי.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. אפשר ליצור קשר עם יעל בפייסבוק או באתר.