במרוצת השנים ברנע הלך והתמקצע, הוא היה שחיין תחרותי במסגרת הפועל שחייני הנגב, בהדרכתו של המאמן עדי ולפמן, וכשהגיע לכיתה י"א עבר לפנימייה של מכון וינגייט, ואומן בידי לאוניד קאופמן. במקביל, ייצג את קבוצת הפועל ירושלים בתחרויות. ב-2005 הצליח להעפיל לגמר אליפות אירופה לנוער, מה שהקנה לו בהמשך מעמד של ספורטאי מצטיין בצה"ל. הוא עזב את ישראל כדי להתמקצע בארה"ב, עבר ללמוד ולהתאמן באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, בארצות הברית.
במהלך הקריירה שלו כשחיין הצליח ברנע לזכות בלא מעט פרסים והגיע להישגים, ביניהם: אלוף ישראל ושיאן ישראל, שתי מדליות ארד מאליפות אירופה בשחייה (בודפשט 2010 ודברצן 2012) ושתי מדליות מהאוניברסיאדה בבלגרד, מדליית כסף בשנג'ן 2011 ומדליית ארד בבלגרד 2009. ברנע ייצג את ישראל באולימפיאדת בייג'ינג (2008) וב-6 אליפויות עולם והוא אלוף ושיאן המכביה במשחה ל-100 מטר גב.
טנקיו, נקסט
בשנה שעברה, לאחר כ-24 שנים של שחייה גיא החליט שהספיק לו. "הרגשתי שבגיל 30 אני מאוד מסופק מכל מה שכבר השגתי, מהמון חלומות שהיו לי והגשמתי אותם", הוא מספר. "עם הגיל הגיעה גם ההבנה שזה לא ימשך לנצח, אתה מתחיל לדאוג לעתיד מבחינה כלכלית - הרווחתי טוב בשחייה אבל ידעתי שזה יסתיים בשלב מסוים".
לצד הדאגה לעתיד, הגיעה גם תחושת המיצוי ואיתה הירידה במוטיבציה: "באיזשהו שלב הרגשתי שחלבתי את זה, ושכבר אין לי את אותו הדרייב לקום בבוקר ולהיכנס למים לשחות". הדרייב להצליח, הוא מספר, נשאר - אך לאו דווקא בשחייה; וכך לצד הסיפוק הגדול מהגשמת חלום הילדות, החל לבעור בגיא חלום חדש – להקים מותג בגדי ים משלו: "רציתי לעשות משהו חדש ולהצטיין בו, אבל הבנתי שאי אפשר גם להיות שחיין בפול טיים וגם להצליח בזה. זה הרגיש לי הזמן המושלם להגיד תודה רבה לכולם ולעבור לדבר הבא".
המעבר בין שחייה לעסקים הוא לא קל, מספר ברנע, אך הוא השתדל להכין את הקרקע היטב: "למדתי בבית הספר לעסקים בברקלי וזה קצת כיוון והכין אותי, חוץ מזה תמיד אהבתי יוזמות והדליק אותי להתחיל דברים חדשים ולעשות אותם חווייתיים". ולמרות זאת, הוא מעיד, המעבר לעסקי האופנה לא ממש הולך חלק "עם כל התהליכים של הייצור והשיווק, עקומת הלמידה היא קשוחה. יצאתי מהעולם הספורטיבי, שבו אני מוערך ומוכר והשם וההישגים שלי הולכים לפני - ופתאום אני מתחיל כמעט מאפס. אף אחד בעולם האופנה ובעולם ההעסקים לא עושה לי הנחות כי אני אני. צריך מרפקים בתחום הזה".
מה שעוזר לברנע לצלוח את המעבר ולהתגבר על הקשיים הם דווקא הכלים שסיגל לעצמו כשחיין: "הצורה שבה אני מציב מטרות והמשמעת שאני דורש מעצמי עוזרים לי לדחוף את עצמי קדימה. השחייה גם לימדה אותי איך לצאת מכישלונות ולצמוח מהם יותר חזק ויותר חכם", הוא מספר. ברנע גם מעביר הרצאות בנושא הצבת מטרות והגשמה שלהן, אך הוא מעיד שגם אם הוא יודע לדבר על זה מעולה, ליישם זה לא תמיד קל.
"רציתי להישאר קרוב לבריכה"
ההחלטה של ברנע לפרוש משחייה לא היתה פתאומית כאמור, הוא מספר איך בהדרגה הוריד הילוך תוך כדי עבודה על הקמת המותג, אך בכל זאת יש רגע בתהליך הזה שהוא זוכר היטב: "זה היה באליפות ישראל בקיץ 2016, התחלתי להריץ בראש את הרעיון שזו האליפות האחרונה. דחפתי את עצמי להעריך כל דקה וליהנות מכל שנייה בבריכה ולהוקיר תודה על הדבר הזה".
את מסיבת העיתונאים שבה הודיע על פרישתו הוא ערך כשכבר היה עם רגל בחוץ, ואחרי שעבר תהליך ארוך עם עצמו, ועדיין הוא לא ציפה לעוצמת הרגשות: "לא יכולתי להפסיק לבכות, הרגשתי שאני מוקף בחום ובאהבה והייתי גאה בעצמי, שהצלחתי להגשים את החלומות של אותו ילד בן 6. זו היתה סגירת מעגל מדהימה".
אם תשאלו אותו היום, ברנע ללא ספק שלם עם ההחלטה, אך בכל זאת יש גם לא מעט דברים בעולם הספורטיבי והתחרותי של השחייה שהוא מתגעגע אליהם: "בא לי להתחרות, אני מת על תחרות ועל האדרנלין, ההכנות והדיוק של הביצוע. אני מתגעגע לאקשן הזה מאוד, וגם לכל הנסיעות. עוד חודש יש אליפות עולם וזה פתאום מחזיר אותי לכל התחושות שהיו לי לפני תחרויות כאלו. אבל אני משתדל לתעל את האנרגיה למקומות אחרים".
אולי זו הסיבה שברנע אמנם ביצע מעבר מקצועי חד מעולם הספורט האולימפי לתחום האופנה, אבל במובנים מסוימים הוא נשאר מאוד קרוב: "רציתי להישאר קרוב לבריכה. החיבור היה לי מאוד טבעי - אני יודע כמה כיף להיות במים ואני מבין איך בגד ים טוב יכול לגרום לך להרגיש. זה המון דברים שאני מתחבר אליהם, חוץ מזה - כל החיים אני רק לובש בגדי ים", הוא מתלוצץ. אבל לאט לאט העסק שלו Weekend's at, הלך והתרחב והיום הוא בכלל מתעסק בעיקר בשורטים שממש לא מיועדים רק לביקור בבריכה. "זו אופנה, ומבחינתי הביזנס שלנו הוא לעשות לאנשים את היום יותר טוב דרך הבגדים שלנו".
לדמיין את הגשמת המטרה
למרות שאפשר לומר שגיא ברנע פרש מהקריירה הראשונה שלו עם מטרה ברורה, הוא מודה בכנות שההחלטה לוותה בלא מעט פחדים: "הייתי פורש בשלב הזה בכל מקרה, אבל כן סיימתי תואר במנהל עסקים בברקלי ומבחינת ההורים שלי היה ברור שהבן שלהם הולך להיכנס עכשיו לאיזו חברה עם עבודה מסודרת, ולא לוקח את כל החסכונות שלו ויוצא לאיזו הרפתקה שרוב האנשים לא מצליחים בה".
מעבר לחששות הכלכליים, ברנע לא מסתיר גם את החסרונות של הפרישה ובעיקר של השינוי הקיצוני באורח החיים שמתלווה אליה: "מצד אחד יש הקלה פיזית - הגוף שלי לא תפוס וכואב כל הזמן. מצד שני - אני לא בכושר טוב, אני אוכל פחות טוב וישן פחות טוב". בשחייה, הוא מסביר היה יותר קל: "יש מאמן שאומר לך מה לעשות, יש מסגרת של שעות מסודרות, ברמה שאני חייב ללכת לישון בצהריים כחלק מהמקצוע שלי. עכשיו לעומת זאת אין לעבודה שלי שעות, אני יכול ללכת לישון ב-2 בלילה ולקום ב7 בבוקר".
לצד האינטנסיביות הרבה של העבודה כיזם, הדורשת לא מעט וויתורים ומטשטשת את הגבולות שבין העבודה לזמן פנוי, גיא מצליח לתחזק בשנה וחצי האחרונות גם זוגיות יציבה ומאושרת. "היה לי ברור שבת הזוג שלי צריכה לאהוב את אורח החיים שלי, היזמות באה עם הרבה ויתורים וחשוב לי שהיא תהיה onboard", הוא אומר.
למי שרוצה להיות יזם בעצמו יש לגיא מסר מעודד, בערך: "זה הדבר הכי קשה שעשיתי, אפילו יותר מהשחייה. אבל אני נורא מאמין בזה - הדרך היא פשוט להתחיל, אפילו בקטנה, תוך כדי העבודה". הטיפ הכי טוב שלו הוא לראות את המטרה: "לא מספיק להציב לעצמנו מטרה שמרגשת אותנו, צריך לכתוב אותה וממש לדעת לדמיין אותה ואת ההשלכות שלה. לקום למטרה שלי גם בימים שאין לי כוח ולדמיין מה יקרה כשאגיע אליה. כששחיתי הייתי מדמיין את התגובה של ההורים שלי כשאני עולה לגמר אליפות העולם, רק לדמיין את זה נתן לי את הכוח ואת הרצון להצליח. עכשיו אני עושה את זה עם המותג".