טבעו של השוק החופשי הוא להתפתח ולהתייעל, גם על חשבון העובדים, וכך נוצרת כמו בימי המהפכה התעשייתית אבטלה טכנולוגית. כ-250 שנה אחרי שהנול הממוכן גזל מאות אלפי מקומות עבודה מתעשיית הטקסטיל, והמעבר לייצור המוני הותיר מיליוני בעלי מלאכה ללא תעסוקה, אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה תעשייתית נוספת - מהפכה שבה השינויים יקרו דווקא במקצועות הוותיקים והיציבים, אלה שחשבנו שלעולם יתערערו.
האם האפליקציה תחליף את עורכי הדין?
אפילו במקצוע שנחשב אנושי במיוחד, צפויה כניסה נרחבת של מערכות אוטומטיות. "איפה שיש הרבה כסף וסיכון גבוה, לא תראה אוטומציה", מסביר עידו גולדברג, ראש מחלקת ליגל טק בחברת רובוס, העוסקת בטכנולוגיות וחדשנות בתחום המשפט, אך מסתבר שחלק ניכר מעבודת עורכי הדין איננו כזה, אלא רפטטיבי וטכני – כזה שניתן ללמד מכונה לבצע.
את הפתרונות הקיימים והמתפתחים מחלק גולדברג לשניים – כאלה שנועדו לעזור לעורכי דין וכאלה שנועדו להחליפם, אך מי שחרד למשרתו מבין מהר מאוד שעזרה משמעותה ייעול ומכאן הדרך לקיצוצים קצרה מאוד. מערכות לניהול מידע משפטי, מחקר או הפקת מסמכים, צפויות להקל על נפח העבודה אך בהחלט עשויה לייתר את מי שנמצאים ב"תחתית שרשרת המזון", כמו מתמחים ועורכי דין צעירים. מה הם יעשו? "סביר להניח שהעבודה תהפוך ליותר איכותנית ופחות טכנית, ותדרוש כישורים חדשים".
"מערכת פתרון הסכסוכים של Ebay, שדרשה העסקה של המוני משפטנים כבוררים בין קונים ומוכרים, הוחלפה במערכת אוטומטית שבוחנת את הפרטים ופותרת כ-90% מהסכסוכים ללא מגע יד אדם". יחד עם מערכות לבחינת מסמכים, שיחסכו לכם שכר טרחה מנופח ישנם גם חוזים חכמים, שמקודדים ומיושמים באופן אוטומטי ולא מצריכים הליך ארוך ומייגע שנגמר אצל שופט. בהחלט, איום על מעמד עורך הדין, אך ללא ספק הקלה אפשרית בעומס למערכת המשפט. שינויים גדולים יותר, כמו החלפת עורכי דין בבינה מלאכותית, כבר מציצים מעבר למשרד הפינתי, אולם התנגדותם של מוסדות שונים שנועדו להגן על המקצוע, כמו לשכת עורכי הדין, מונעת את הטמעתם.
האם תפקיד המורה הולך להיעלם מהעולם?
מערכת החינוך ואיתה תפיסות הלימוד ומרחבי הלימוד, עומדות בפני שינויים מרחיקי לכת. לא, רובוטים לא הולכים להחליף מחר את המורים, אך העולם שמחוץ לבית הספר ישנה אותם. ד"ר אתי כוכבי, מנהלת תחום הפיתוח המקצועי ופיתוח התוכן ב"קדימה מדע" (WorldORT), שוללת את האפשרות שכיתות יתנהלו ללא מורים: "הוראה היא בבסיס הצורך האנושי, ויחד עם זאת ברור שתפקיד המורה משתנה - ממעביר ידע למעביר מיומנויות, מכווין ומנחה".
הארגון, שמטרתו פיתוח וטיוב דרכי הוראה בעולם המתחדש, נתקל לעתים בהתנגדות מצד מורים: "הם לא למדו ככה, והם לא רגילים ללמד ככה", מבהירה כוכבי את היחס להפחתה בשיעורים הפרונטליים ולשינוי המהותי בתפקידו של המורה, "התפקיד הופך לקשה יותר, משום שכדי להפוך מידע לידע, יש צורך בתיווך אנושי שמבוסס על רגישות והבנה של תהליכי למידה – לא חומרי לימוד".
אם הכיתות של היום הן השתקפות של שוק העבודה של מחר, יש חשיבות גדולה יותר לעבודת צוות וללמידה עצמאית מאשר לריכוז ולהקשבה לדברי המורה, ואכן שיעורים רבים מנוהלים בצורה של מרחבי למידה קבוצתיים, בפיקוח ובהכוונה של מורים. אפשר לומר שמנקודת מבטם של המורים, הלמידה מתבצעת "אוטומטית", או לפחות אוטונומית, במעורבות נמוכה שלהם. קצת כמו מכוניות שבינה מלאכותית מתריעה ומאתרת בהן תקלות, בפיקוחו של מכונאי הרכב.
"בעתיד 80% מעבודת הרופאים תוחלף על ידי מחשב"
מידיים רובוטיות, שהופכות יותר ויותר מדויקות בניתוחים, ועד רובוטים שמתניידים בבתי חולים ומחליפים את צוותי הסיעוד בשינוע מזון, כביסה ותרופות בין החדרים והמחלקות - מערכת הבריאות הופכת יותר ויותר מבוססת טכנולוגיה. משקיע העל ההודי-אמריקאי וינוד קושלה הצהיר כי בעתיד הלא רחוק 80% מעבודת הרופאים תוחלף על ידי מכשור ומחשוב. המשמעות איננה איבוד המשרה בקרב אותו אחוז של רופאים, אלא פינוי משמעותי של זמן לטיפול ולתכנון, כאשר דיאגנוזה, כתיבת מרשמים וניטור של מצב החולה יבוצעו על ידי תוכנה.
"מערכת הבריאות תמציא עצמה מחדש", טוען קושלה, שרואה עתיד ורוד ברפואה מדויקת יותר, מעמיקה יותר ומבוססת מדע. "20% האחוזים הנותרים בנפח העבודה לא יישארו כפי שהם, אלא יתעצמו עד לכדי מצב שבו גם רופא ממוצע או אחות יוכלו להעניק טיפול כמו המומחים הטובים ביותר".
תיפרדו לשלום ממנהל החשבונות, הטייס והמוסכניק
למעשה, ככל שאינטליגנציה מלאכותית תתקדם ותפותח בכל התחומים, כך תשתנה ותפחת העבודה המוטלת על בני אדם. הדוגמאות עד כאן אולי צובטות בלב משום שמדובר במקצועות "קלאסיים", אך שלל תפקידים אחרים עומדים גם הם לפני שנים של מהפך אמתי. ענף הנהלת החשבונות, אחד מעמודי התווך של הכלכלה, יעביר 97% מהעבודה למערכות אוטומטיות בשנים הקרובות, כך עולה ממחקרי שוק שנערכו בפירמת הייעוץ וראיית החשבון "בייקר טילי". יקי ברנס, שותף וראש חטיבת האסטרטגיה בפירמה, מסביר כי בענפים בהם סך התרחישים האפשריים סופי, אין סיבה לא ללמד מכונה את המלאכה: "אם הרגולציה תתיר זאת, הנהלת חשבונות תתבצע עם התערבות אנושית מינימלית".
בניסיון למתוח חוט מקשר בין הענפים והמשרות שיספגו את המכה הכבדה ביותר, ברנס מתמקד באופי העבודה, ופחות במגזרים ובשווקים. מנתוני המחקר ניתן להבין שתפקידי הנדסה, עיצוב ופתרון בעיות לא ייעלמו בקרוב, בעוד שתפקידי ייצור ועיבוד מידע כבר הולכים ומתמעטים. "השלב הבא בטיסות לואו-קוסט עשוי להיות מטוסים אוטונומיים וחיסכון בכל ההוצאות הקשורות לטייסים, בעוד שמשרות של מהנדסי תעופה צפויות להיפגע בשיעור של כ-27% בלבד". במכונאות רכב, חקלאות ותעשייה מסורתית, התחזית היא לירידה של 60% בעבודה אנושית, בענף השירותים הפיננסיים כ-40% ובענף הבנייה קרוב ל-50%.
ברנס מזהיר שמקצועות כמו עיתונאים, קלדנים, מזכירות ופקידים יעברו תהליך דומה לזה שעבר על סוכני הנסיעות. עם הקלות שבה ניתן כיום לרכוש שירותי תיירות, ניתן לשרוד רק בתוך נישות ספציפיות ובמתן שירותים מורכבים, או אקסקלוסיביים: "רק מי שיצליח לייחד את עצמו ולמצוא לעצמו דרך להיבדל, יצליח לשמור על רלוונטיות במקצוע הישן שלו".
הדיון בנושא אבטלה טכנולוגית נעשה יותר ויותר חשוב ותכוף בקרב כלכלנים, אך נראה שלא ניתן למצוא הסכמה בנוגע להשלכות העתידיות שלה. בעוד שהרוב המוחלט סבור שבעשור הקרוב משרות רבות יאבדו לטובת מערכות אוטומטיות, כחצי מהכלכלנים רואים זאת כשינוי זמני בלבד. הדעה הרווחת כיום, היא שאין להילחם בחדשנות כדי לשמור על שיעורי תעסוקה גבוהים, אלא לאפשר הטמעה של טכנולוגיות חדשות ולטפל באבטלה בכלים שונים, כמו רווחה, הגדלת המגזר הציבורי, הכנסה בסיסית לכל אזרח ועוד.