לא מי שחשבתם: אלו האנשים שמפחדים מטכנולוגיה בעבודה

עד לפני תקופת הקורונה ריחף מעל שוק העבודה החשש מפני אוטומציה ומפני האפשרות שלא רחוק היום שבו מכונות ישתלטו על תפקידים המאוישים על ידי בני אדם. השנה האחרונה, בה עובדים רבים נאלצו להיעדר בשל סגרים, בידודים, ביטול מסגרות לילדים וכו', הביאה ארגונים בעולם ובישראל למצוא אלטרנטיבות לכוח האדם החסר – מה שהוביל לזירוז תהליכי האוטומציה.

לפי הערכות שונות, כ-25% מהמשרות חשופות לאוטומציה שתוביל להתייתרות עובדים. אין כל דבר חדש בתהליך של אובדן משרות לרובוטים או מחשבים - כבר בתחילת המאה ה-19 נאבקו עובדים בתעשיית התפירה בהקמה של מפעלים עם מכונות טוויה אוטומטיות - אך קצב השינוי, ובהתאם קצב ההתייתרות, הופך להיות מואץ יותר ויותר.

לא מעט מחקרים עוסקים בשאלה אילו תפקידים יתייתרו ואילו תפקידים חדשים יתפתחו בעקבות התפתחות הטכנולוגיה. עם זאת, אין כמעט מחקרים המתייחסים לרגשות ולתפיסות של העובדים את התהליך שבו רובוטים או מחשבים משפיעים על עבודתם. 

מחקר חדש, שהתפרסם לאחרונה במגזין המדעי “Personnel Review” תחת הכותרת "עובדי האתמול בעולם המחר", עוסק בשאלה כיצד עובדים בסוגי משרות שונים מתייחסים לחדירה המואצת של הטכנולוגיה לעולם העבודה. במחקר השתתפו 539 עובדים מסוגי תפקיד שונים: עובדי צווארון כחול (תברואנים, אנשי גינון ופקחי חניה), עובדי צווארון לבן (מנהלים ועובדי משרד בעבודות ידע) ועובדי צווארון וורוד (שנקראים כך מכיוון שעובדים בתפקידים אלה עוסקים בתפקידים שבאופן מסורתי עסקו בהן נשים בעיקר: הוראה מזכירות ושירות).

המחקר שנערך על ידי החוקרות ד״ר נירית תושב-אייכנר ו-ד"ר ליעד ברקת-בוימל מהמרכז האקדמי פרס, ושילב מתודולוגיות מחקר שונות, איכותניות וכמותיות, בחן כיצד מתייחסים עובדים במשרות שונות להתגברות הטכנולוגיה בעבודתם. 

ייחודיות המחקר טמונה בניסיון להבין את תפיסת העובדים, בעוד שמרבית המחקרים עוסקים בשאלת החלפת העובד על ידי טכנולוגיה ברמת המאקרו של שוק העבודה או ברמת הארגון, פחות בזווית של תפיסת העובדים את תהליכי האוטומיזציה.

בעלי התפקידים השונים תפסו את חדירת הטכנולוגיה בצורה שונה

במחקר זוהו שתי תפיסות שונות של תהליך התעצמות הטכנולוגיה: חלק מהעובדים תופסים את הטכנולוגיה כ"מייתרת" – ובכך כמצמצמת ואף מאיימת לייתר לחלוטין את העבודה האנושית. חלק אחר של העובדים תופסים את הטכנולוגיה כ"מאפשרת" – ובכך מפנה את העובדים לעיסוק במשימות מרכזיות יותר בעבודתם, או כמאפשרות אופציות הנוגעות להרחבה של התפקיד והעניין בעבודה.

עוד עלה כי בעלי התפקידים השונים תפסו את חדירת הטכנולוגיה בצורה שונה. 74% מעובדי הצווארון הכחול תיארו את חדירת הטכנולוגיה לעבודתם כ"מייתרת", ורק 3% מהם תיארו את הטכנולוגיה כ"מאפשרת". 53% מעובדי הצווארון הלבן תיארו את חדירת הטכנולוגיה לעבודתם כ"מייתרת" ו-36% חוו אותה כ"מאפשרת". בקרב עובדי הצווארון הוורוד 51% חוו את חדירת הטכנולוגיה כמאפשרת - ורק 17% כ"מייתרת". 

בנוסף, נבחנו היחסים בין רמת האוטומיזציה בתפקיד לבין תפיסה של הגשמה עצמית. במחקר נמצא כי בקרב עובדי הצווארון הוורוד והלבן נמצא קשר חיובי בין אוטומיזציה בתפקיד לבין תחושה של הגשמה עצמית. כלומר, ככל שהעובדים דיווחו על רמה גבוהה יותר של כניסת טכנולוגיה לעבודתם, כך הם גם דיווחו על תפיסה של הגשמה עצמית בעבודתם. לעומת זאת, בקרב עובדי הצווארון הכחול הגברת האוטומיזציה בתפקיד לא התקשרה לתחושה של הגשמה עצמית. נראה כי עובדים אלה תופסים את הטכנולוגיה כגורם "מאיים".

ארגונים רבים עוברים תהליכים מתמשכים של אוטומיזציה ושל טרנספורמציה דיגיטלית, הכוללים גם שינוי במערך התפקידים. כדי להצליח בשינוי הארגוני הקשור בהכנסת הטכנולוגיה, מציעות החוקרות מספר המלצות לארגונים ולעובדים:

1. חשוב שארגונים יבינו לעומק את תפיסת העובדים את השתלבות הטכנולוגיה בעבודתם. האם הם חשים מאוימים או, לחלופין, מועצמים?
2. יש לפתח תוכניות רי-סקילינג (למידה מחדש) על מנת לתעל עובדים לתפקידים מתפתחים בארגון. מהלך מתוכנן של הכשרות פנימיות יוכל למנוע צורך משמעותי בפיטורין ויתרום לתדמית המעסיק של הארגון ולתחושת הבטחון של העובדים.
3. על ארגונים לפעול בשקיפות בתהליכי כניסת טכנולוגיה, ולמצוא את נקודת האיזון שבה הטכנולוגיה מאפשרת. יש לרתום את העובדים לכניסת הטכנולוגיה ולאפשר התפתחות בתפקיד לאפיקים נוספים באמצעות תהליך של עיצוב תפקידים.
4. האדם והמחשב משלימים זה את זה ואין תחליף לאנושיות. ארגונים שונים מאמצים תפיסה "ביונית" של שילוב בין תהליכים אנושיים לתהליכים ממוחשבים. ארגונים אלה, פועלים מתוך תפיסה של win-win ולא מתוך תפיסה של תחרות בין האדם למחשב.
5. חשוב להפנים שהטכנולוגיה תכנס במוקדם או במאוחר. לא ניתן להתנגד לשינוי. על העובדים יש לנסות להיות הראשונים להבין וללמוד את מגמות השינוי, ואת הטכנולוגיות החדשות בתחומם, וכך יצברו ניסיון רלוונטי שיכין אותם לעולם העבודה החדש.