אחרי שנה, שבמהלכה נדמה כי הקרע בין חרדים לחילונים רק העמיק, מחקר חדש וראשון מסוגו חושף ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי השפעתה של המגיפה על יחסי חילונים-חרדים בשוק התעסוקה בישראל. המחקר, המתפרסם בזמן אחת התקופות הסוערות ביותר בתחום, בחן את עמדותיו של כל אחד מהצדדים כלפי הצד השני, וגילה שלמרות שהכעס החילוני על החרדים גדל והחרדים מרגישים מאוימים - שני הצדדים עוינים פחות את הצד השני מכפי שמקובל לחשוב.

המחקר נערך על ידי ד"ר נחומי יפה, שימרית ברדה ו"מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי", באוניברסיטה העברית ובתמיכת קרן ראסל ברי. השתתפו בו 505 חילונים ו-500 חרדים מרחבי הארץ ומכל הדעות והזרמים, אשר השיבו על שאלוני סקר במהלך חודש נובמבר 2020.

לפי הממצאים, באופן לא מפתיע, הרגשות השליליים מצד חילונים כלפי חרדים בזמן הקורונה חזקים יותר מאלה שבצד ההפוך - בקרב חרדים כלפי חילונים: 85% מהחילונים חשים כעס ו-69% סלידה כלפי חרדים. ומנגד, תחושות הכעס והסלידה כלפי חילונים בקרב החרדים נמוכות משמעותית ועומדות על 33% ו-31% בהתאמה. עם זאת, לא פחות מ-86% מהמשיבים החרדים דיווחו כי הם חשים מאוימים מהחילונים.

95% מהחילונים חושבים שחרדים חשים כלפיהם סלידה

בניגוד לתמונה הקודרת העולה בימים אלה בדיווחי התקשורת לגבי היעדר אופק ליחסי חילונים – חרדים, המחקר העלה ממצאים מורכבים יותר ואף מעוררי תקווה: בעוד ש-95% מהחילונים ו-71% מהחרדים נחשפו בתקשורת למידע שלילי אודות הצד השני לפחות פעם אחת בשבוע, 85% מהחילונים ו-86% מהחרדים דיווחו דווקא על רגש של תקווה לגבי עתיד היחסים. נתון משמעותי ביותר וחשוב לשיקום היחסים.

מעודד במיוחד לגלות כי חרדים תופסים חילונים באופן חיובי יותר מכפי שחילונים נוטים לחשוב. בעוד ש-67% מהחילונים חושבים שחרדים לא חשים כלפיהם אמפתיה, 95% מהחילונים חושבים שחרדים חשים כלפיהם סלידה ו-93% מהם טענו שחרדים מרגישים כלפיהם כעס, 71% מהחרדים העידו על רגשות אמפטיה ו-86% מהם אף הביעו תקווה לגבי עתיד היחסים.

כאשר המשתתפים נשאלו לגבי שילוב של חרדים וחילונים בשוק התעסוקה, נדמה היה תחילה כי מדובר במשבר שקשה יהיה לגשר עליו, כאשר 87% מהחרדים ו-70% מהחילונים העידו כי הם מזהים קושי בשילוב חרדים במקום עבודה חילוני. עם זאת, שני הצדדים הביעו נכונות לביצוע התאמות כדי לגרום לשילוב להצליח: מהמחקר עלה כי חרדים פתוחים יותר משחושבים לעבודה עם חילונים ו-17% מהם חושבים שחרדים כמוהם לא יתנגדו לכך באופן עקרוני. כאשר נשאלו לגבי נכונותם האישית לעבוד עם חילונים - זינק הנתון הזה ל-40%. רק 43% מקרב החרדים חוששים שהם עצמם, באופן אישי, יאלצו להסתיר חלק מאורח חייהם אם יעבדו עם חילונים - הרבה פחות מהשיעור הנוטה לדמיין שכך מרגישים חרדים כמוהם (66%).

דפוס דומה התגלה גם בקרב חילונים: 45% מהחילונים חושבים שמרבית החילונים כמוהם לא מתנגדים לעבוד עם חרדים, כאשר שיעור גבוה עוד יותר (65%) ענו כי אינם מתנגדים ברמה האישית לעבוד עם חרדים. באשר להחצנת הזהות, 60% מהחילונים מניחים כי מרבית החילונים כמוהם חוששים שיאלצו להסתיר חלק מאורח החיים שלהם, אם הם יעבדו עם חרדים. אך בפועל, רק 37% הביעו חשש שיאלצו להסתיר באופן אישי חלק מאורח חייהם אם יעבדו עם חרדים, כאשר 63% ענו שהם כלל לא חוששים.

 תוצאות המחקר מעידות על רצון גבוה של שני הצדדים לשילוב חרדים

רפאל הבר, מוביל פרויקט תעסוקת חרדים במרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי, מדגיש שמדובר בנתון משמעותי במיוחד וחשוב ששני הצדדים יכירו בממצאים הללו: "כשחרדי מגיע למקום עבודה כשהוא החרדי היחידי, זה קשה במיוחד. זה כמו לשחק במגרש הביתי של קבוצה יריבה בכדורגל, אין לו שום אוהדים בקבוצה ואין לו מושג מה חושבים עליו. כך גם במציאות, החרדי יודע רק ממה שהוא ניזון מהתקשורת - שכועסים על חרדים. אם הוא היה יודע שקיים רגש של תקווה ואמפטיה בקרב המעסיק שלו והצוות, זה היה נותן לו רוגע וביטחון."

הבר מסביר שגם עבור הצד השני, כשמדובר בדו קיום, יש חשיבות למודעות לרגשות החיוביים הללו: "זה כמו ששני אנשים רבים וצריכים מישהו לגשר ביניהם. הדרך הטובה להשלים זה להגיע לצד אחד ולספר לו שהצד השני רוצה להשלים אותי. גם בראיון עבודה, כשמעסיק מראיין אדם חרדי, חשוב שיהיה מודע לכך שהאדם שיושב מולו בעד יחסים טובים בין הקבוצות. עצם הידיעה מאפשרת פתיחות ורוגע".

גם מבחינה תעסוקתית, תוצאות המחקר מעידות על רצון גבוה של שני הצדדים לשילוב חרדים; בעוד ששיעור האבטלה הממוצע בארץ עמד בחודש אוקטובר האחרון על 18%, שיעור האבטלה באוכלוסייה החרדית היה גבוה במיוחד 26% לגברים ו-24% לנשים. לצד ההסברים הדמוגרפים המוכרים על שילובם באופן כללי של חרדים בשוק העבודה, הבר מציין כי יש לקחת בחשבון גם את החשש מ"פגיעה תדמיתית" בקרב מעסיקים, שלאור התקופה פחות רוצים שחרדים יהיו "הפנים של העסק", "בין אם זה כשליח או נותן תמיכה טכנית, ברגע שמדובר בחרדי זה יכול להיתפס כ'נראה לא טוב ומרתיע', בייחוד בתקופה הנוכחית", הוא מסביר.

למרות תמונת המצב העגומה בתקשורת, יש לזכור כי המחקר מדגיש את החיובי במציאות המורכבת הנוכחית ויש להבדיל בין תמונת המצב לאיך ניתן לשנות את המצב. אין ספק כי קיים מתח ומשבר אמון בין הקבוצות, אבל שני הצדדים מסכימים כי לשילוב החרדים בחברה יש חשיבות רבה. בייחוד בתקופה של משבר כלכלי ניתן לשער כי הלחץ על החרדים והרצון שלהם להיכנס לעולם התעסוקה יגבר, והצפת נתונים חיוביים אלו בפני קהלי היעד עשויה להשפיע על הנכונות והיכולת לעבוד יחד.