"העולם שייך לצעירים": מצוקת העבודה בקרב המבוגרים

העובדה שבני 55 ומעלה מתקשים למצוא עבודה אינה עניין חדש. מתברר שהמשפט "העולם שייך לצעירים" אכן משקף נתונים מדאיגים בנוגע לשוק העבודה. ואם רגע נתייחס למספרים: שיעור המועסקים בישראל מהחברה היהודית עומד על 69% בקרב גילאי 55-64, ובקרב בני 65 ומעלה – 22%. זאת לעומת שיעור המועסקים בגילים 35-45 אשר עומד על 85%. הקושי הגדול ביותר בשוק התעסוקה הוא ההתמודדות עם "הגילנות"- התפיסה כי הגיל משמעותי יותר מיכולותיו וכישוריו של האדם - העובד. הגילנות טבעה בשוק ובקרב המעסיקים והיא משפיעה על המוטיבציה והאמונה ביכולת של העובדים המבוגרים.

ואם המספרים בחברה היהודית מדאיגים אתכם, המצב אפילו פחות טוב כשזה מגיע לאוכלוסייה הערבית. "אנו מזהים מצוקת תעסוקה בחברה הערבית שהולכת ומחמירה בגילאי 45 ומעלה", מסבירה תמר שקיר-זועבי, מנהלת תוכנית אפ 60+ בחברה הערבית מחברת אלפנאר שמפעילה את מרכזי ריאן ופועלת לצמצום פערים תעסוקתיים בחברה הערבית בהובלה ערבית. "שיעור המועסקים הערבים בגילאי 25-64 עומד על 69% בקרב הגברים ובקרב הנשים על 36.4%. זאת, בעוד ששיעור המועסקים בחברה היהודית לגילים הללו הוא 86.3% מהגברים ו- 82.6% מהנשים. הפערים בין האוכלוסייה הערבית והיהודית במדינה, בעיקר בקרב נשים, הוא עצום, וככל שעולים עם הגיל הפערים גדולים אפילו יותר. רק 6.2% מבני 65 ומעלה בחברה הערבית עובדים מול 22.4% עובדים יהודים". עוד מוסיפה שקיר-זועבי כי בקרב הגברים הערבים, נכון לשנת 2020, מקצועות התעסוקה העיקריים הם בינוי, מסחר סיטונאי וקמעונאי ושירותי תחבורה ותעשייה. הסיבה לפרישה המוקדמת של הגברים יכולה להיות גם השחיקה רבת השנים מהעבודות הפיזיות.

תכנית "אמצע הדרך": 60% כבר נקלטו במקומות עבודה

מי שהחליט לעשות מעשה ולהשפיע על המצב הקיים הוא זרוע העבודה של משרד הכלכלה בשיתוף המשרד לשוויון חברתי והג׳וינט. בשנת 2015 הוקמה תוכנית "אמצע הדרך", אשר נותנת ליווי פרטני וקבוצתי למחפשי העבודה לפיתוח וחיזוק כישורים וחזרה איכותית לשוק התעסוקה. עד כה נעזרו בשירותי התוכנית יותר מ-3,000 איש. 60% מהם הצליחו בתוך 3-6 חודשים להיקלט במקומות עבודה. מדובר בהמתנה קצרה מאוד ביחס למשך חיפוש העבודה הממוצע בקרב הגילים הללו, העומד על כשנה וחצי (טרום הקורונה). התוכנית כוללת שותפויות עם מעסיקים, הכשרות מקצועיות למחפשי עבודה ועובדים מבוגרים.

הסיבה להירתמות הזו של הארגון לטובת עובדים פוטנציאליים מבוגרים היא גם מחשבה קדימה, על העתיד של מדינת ישראל. לדבריה של הגר וייסר מג'וינט-תבת, המצב הנוכחי, שבו ככל שעולה הגיל כך יורד מספר המועסקים בישראל, יוביל בסופו של דבר לכך שכ-50% מהקשישים יחיו בעוני ויישענו על קצבאות.

בחודשים האחרונים הרחיבה התוכנית את פעילותה לכל רחבי הארץ והיא נותנת מענה דרך מרכז תעסוקה דיגיטלי. מהלך תעסוקת מבוגרים מרחיב את פעילות אמצע הדרך ועוסק גם במחקרים שקשורים בהשפעה הכלכלית של הירידה בהשתתפות של המבוגרים בשוק התעסוקה, ההשפעה של התעסוקה על הבריאות וכלל ההיבטים של ההתנהלות הפיננסית והכנה לפרישה. בהמשך, מתוכנן יחד עם רשות התעסוקה מהלך להענקת תמריצים לגופים וחברות כוח אדם, שידאגו לגייס עובדים מבוגרים יותר למקומות עבודה.

"תעסוקת מבוגרים הפכה לצורך ממשי עם עליית תוחלת החיים בישראל ובעולם", מסבירה הגר וייסר מג'וינט-תבת. "תוחלת החיים הממוצעת היום בישראל היא 84 לנשים ו-82 לגברים. גיל הפרישה עומד על 67, אך יש רבים בגילאי 45-64 שנפלטו משוק התעסוקה ומתקשים למצוא עבודה חדשה. זה אומר שמחכות להם שנים ארוכות של אבטלה, וזה לא בריא להם, למשפחות שלהם וגם לחברה כולה".

כדי להתמודד עם הפער המטריד בין האוכלוסייה הערבית ליהודית נפתח פיילוט משותף של המשרד לשוויון חברתי והג'וינט שמטרתו הקמת מרכזי אפ 60+ בחברה הערבית, אותו כאמור מנהלת שקיר זועבי בחברת אלפנאר, דרכו מנסים להתאים את המודל של המרכזים שפתית ותרבותית לצרכי קהל היעד. 

"כדי להצליח להשתלב מחדש בשוק העבודה, צריך להגביר את המודעות העצמית שלהם ואת תפיסתם את נושא התעסוקה והשלכותיו על איכות החיים ועל ההזדקנות", שקיר זועבי אומרת. "תפיסת הזקנה בחברה הערבית שונה מאשר בחברה היהודית בשל הבדלי מנטליות, תרבות ואורח החיים של המבוגרים החיים בתוך החברה. קיימת חשיבות רבה להתאמת הפתרונות להעסקת מבוגרים בחברה הערבית, תוך הבנה ורגישות תרבותית הדורשת בניית תכנית מקיפה ורחבה המשלבת תעסוקת מבוגרים כחלק מתהליך בריא ופעיל של הזדקנות ושמירה על המשאבים הפיזיים, הנפשיים והחברתיים".

להתפתח כדי להישאר רלוונטיים

הבעיה של שילוב מבוגרים בשוק העבודה אמנם קשורה לגילנות ולהיעדר פתיחות של מעסיקים לשלב מבוגרים בני 45 פלוס, אבל גם לנו בני ה-45 יש אחריות להמשיך וללמוד דברים חדשים, ולהמשיך להתקדם אישית ומקצועית כל הזמן. האחריות על המשך הקריירה עוברת בימים אלו מהמעסיק לעובד עצמו. יש צורך להמשיך ולהתפתח, לרכוש מיומנויות חדשות, להמשיך ללמוד ובמקרים מסוימים - לעשות הסבה למקצועות נדרשים, וכך להישאר עובדים מבוקשים ורלוונטיים. "אין ספק כי בענפים מסוימים וברמות תפקיד מסוימות יש בעיה בקליטת מבוגרים בני 45 ומעלה", אומר אבי פליישון ראש תחום פיתוח הון אנושי ועידוד הפריון בג׳וינט-תבת.

לכתבות נוספות בנושא קריירה, לחצו כאן:

• פרילנסרים? הנה כל הכלים שאתם חייבים להכיר
• שוק העבודה מתחדש כל הזמן, ואתם חייבים להישאר מעודכנים
• התוכנית שתגשר על הפער בין שתי אוכלוסיות בישראל
• קריירה מהיום במקצועות המחר

"שוק העבודה מתחדש כל הזמן", ממשיך פליישון. "מקצועות נכחדים, ועובדים שהייתה להם עבודה, מוצאים את עצמם מתקשים מול השינויים והפערים בידע ובכישורים מול עובדים צעירים". לדבריו, האחריות להתאים את עצמם לשינויים שעובר שוק העבודה היא גם שלהם. "כל עובד, צעיר או מבוגר, צריך לשאוף וללמוד כל הזמן ולאתגר את עצמו כדי להישאר רלוונטי. המעסיקים צריכים להיות פתוחים לגיוס כוח אדם רב גילאי, ועל המדינה חלה חובה לייצר פתרונות יעילים לעידוד מגמה זו ולסיוע בעדכון הכישורים והידע לעובדים בכל שלבי הקריירה".

הצלחה רבה בתוכנית בשיתוף פעולה עם Salesforce (סיילספורס)

תכנית "אמצע הדרך", שהוזכרה קודם לכן,  עוסקת בהכשרות מקצועיות ומקיימת הכשרות בשיתוף מעסיקים. במסגרת זו, התקיים שיתוף פעולה עם חברת Salesforce (סיילספורס) הישראלית וחברת האם העולמית. החברה מובילה עולמית בתחום הענן וה-CRM ואף הייתה הראשונה בעולם שהביאה את ה-CRM לענן והפכה אותו ל-Software as a Service) SAS).

כמו כן, החברה הכשירה כבר שלושה מחזורים של מבוגרים בהפעלת מערכת שירות לקוחות של החברה, ובוגריה נקלטו במגוון רחב של מקומות עבודה. "הקשר עם תכנית 'אמצע הדרך' נוצר בשל הצורך בגיוס עובדים בעלי ניסיון עסקי להשתלבות בעולם ההייטק ובקהילת 'סיילספורס' בפרט", מספרת מיכל לויתן גיאת, מנהלת לקוחות מגזר היי-טק מחברת סיילספורס. "בתחילת משבר הקורונה נפלטו עובדים רבים משוק העבודה ובעידן המתפתח הזה, הם נדרשו להמציא את עצמם מחדש. החלטנו לאמץ את התכנית משום שהיא מתאימה מאוד לחזון של החברה שלנו הדוגלת בשמירה על ערכים של אמינות, חדשנות, צדק חברתי ושוויון תעסוקתי ליהודים ולערבים בתחומי חינוך, שכר, הזדמנויות מקצועיות וזכויות העובדים. זו גם הסיבה לכך שיש לנו משרדים גם בנצרת – כדי לקדם עובדים מהחברה הערבית ולשמור על גיוון".

לסיכום אפשר לומר, כי כל המשרדים הממשלתיים, הארגונים והחברות המעורבים בתעסוקת מבוגרים, עושים היום כל שביכולתם כדי להעניק הכשרות, כלים, מיומנויות, קורסים וידע לקהיליית המבוגרים כדי שייקלטו במקומות עבודה. מבוגרים יצרניים, הם גם אנשים יותר בריאים ועל זה אמר פרויד "אהבה ועבודה הן הבסיס לאנושיותנו".