תשאלו כל תייר מה דעתו על ישראל והוא יאמר לכם שיש לנו יופי של ים, אחלה של חומוס והרבה מאוד אנשים עצבניים. האמת? הוא צודק. חם כאן, הפקקים ארוכים, הממשלה צוחקת עלינו, ואם זה לא מספיק, יש גם איום איראני שמרחף מעל הכל. פיקניק זה לא. עכשיו תוסיפו לזה את הריב עם החברה שהתנתקה מאז שהתחילה לצאת עם החדש שלה, המחלוקת עם הבעל שנמשכת כבר חודשים סביב שטיפת כלים, הדילמה עם הקולגה על טמפרטורת המזגן והמחלוקת הישנה עם אמא מגיל 12. לא פלא שאנחנו מתחממים מהר.
איך יוצאים מהמחלוקת? כשאנחנו על סיפו של פיצוץ, שווה להתאמץ כדי להגיע לעמק השווה. איך עושים את זה? ביקשנו מאורלי פרל, מאמנת זוגית ואישית ב"תות - תקשורת ותוצאות", כמה טיפים שיעזרו לנו ליישר הדורים בצורה נכונה ורגועה.
לכל ויכוח יש את הזמן שלו
שיחה עם אדם יקר צריכה מסגרת. "אם חשוב לכם באמת לפתור את הבעיה, דאגו לתאם זמן נוח לשני הצדדים. בקשו מהאחר לפתוח יומן ולשריין שעה ותאריך. משפט כמו 'עכשיו זה זמן נוח לך?' הוא מעט בעייתי שכן כדאי ששניכם תגיעו מוכנים, ולא רק אחד מכם", אומרת פרל אך מסייגת: "אם בכל זאת לחוץ לכם לנהל שיחה כאן ועכשיו, תמיד בקשו לשאול אם עכשיו הוא זמן אפשרי ואל תיפלו על האחר בהפתעה גמורה".
אני. אתה. קפה. שיחה.
"שיחות לליבון מחלוקות מומלץ מאוד לקיים מחוץ למרחב המוכר. הרעיון הוא לחדש אווירה, בלי הסחות דעת של הבית, ואם צריך, גם אל תחסכו על בייביסיטר. בית קפה, למשל, בו תהיו מוקפים באנשים שיאלצו אתכם לשמור על טונים נמוכים, או אפילו מקום נעים בטבע - כל מקום שהוא מחוץ לפוזה הקבועה של הספה. הסיכוי שבמקום כזה אחד מכם יחליט לשבור את הכלים ולחזור הביתה, הוא די קלוש, בעוד ששיחה אמיתית ונכונה יכולה בהחלט להתנהל במסגרת כזו", מסבירה פרל.
אתה מדבר. אני שותקת
אז הגעתם ליום ולשעה שקבעתם, אתם ישובים בבית קפה על הפוך גדול נטול ומתח גדול שיושב ביניכם. רגע לפני שמתחילים בשיחה, קבעו כללים באופן מלאכותי. "אחד הכללים המכריעים ביותר הוא להחליט שכשאחד מדבר, השני מקשיב. בלי פרצופים, בלי פלבולי עיניים, אלא הקשבה אמיתית שתימשך עד כמה שהאחר זקוק לה. אל תגבילו את השיחה בזמן", מבקשת פרל להדגיש. "בזמן שהאחד מדבר, הצד המקשיב יכול בהחלט לכתוב לו נקודות התייחסות בצד. הכתיבה גם גורמת לפרטנר להבין שהנושא חשוב לו. אין צורך בקלסר, מפית גם תעשה את העבודה".
בתום ההקשבה, אפשר בהחלט להעלות שאלות אינפורמטיביות בלבד. "כמו למשל: 'תן לי דוגמא, למה התכוונת, תזכיר לי מה בדיוק היה שם'. דברו בעובדות. לא ברגשות", אומרת פרל. ייתכן ובהתחלה הכללים האלה ייראו לכם מלאכותיים, אבל אחרי שתטמיעו אותם במערכת, בפעם הרביעית – זה כבר יהפוך להרגל תקשורתי.
אחרי שצד אחד דיבר, קחו 10 שניות או אפילו דקה של שתיקה. כעת, הצד השני מוזמן לומר את דברו. "מומלץ להימנע מתגובה לדברי השני ולהשקיע את הזמן בלהסביר את הצד שלך. זכרו שבויכוח, הדבר האחרון שתוכלו להגיע אליו היא הכרעה מי צודק. זה גם לא רלוונטי", אומרת פרל. "במקום בו יש שני אנשים, לעד יהיו שתי נקודות מבט. המטרה היא להיוודע אל האחר, לנסות להבין את כוונתו ולא לשכנע אותו בצדקתך".
אז מה עכשיו?
אחרי שפתחתם את הקלפים, הגיע שלב הפתרונות. דרך נכונה לקדם את כל הדיאלוג לידי קתרזיס, היא פשוט לשאול את השני מה הוא מציע לעשות, ולחשוב ביחד על דרכי פעולה אפשריות. "אם מדובר למשל בויכוח זוגי, אפשר להחליט שאחת לשבוע מקדישים זמן איכות לשיחה הדדית. אופציה אחרת היא להחזיק מחברת ליד המיטה ולכתוב בה דברים שעולים על רוחכם במהלך השבוע. אגב, המחברת לא חייבת להפוך לפנקס שחור. היא גם יכולה להיות עשירה בהוקרות למשל".
ניפגש בעוד שבוע. אותו מקום, אותה שעה
אחרי שהסכמתם על פיתרון אפשרי, נסו ליישם אותו וקבעו לדבר עליו שוב בעוד שבוע. "הרעיון הוא לבדוק מה עבד ומה לא. אם יש מחלוקת שלא הצלחתם ליישב, העלו פתרונות חדשים", אומרת פרל, אך מבקשת להדגיש: "אל תשכחו שמדובר כאן לא פעם בשינוי הרגלים וצרכים. הרגלים שמושרשים אצל כל אחד מאיתנו במשך שנים, לא ישתנו בקלות תוך מספר ימים. אל תלקו את עצמכם. יש דברים שלוקחים זמן, ובכל מקרה אל תתייחסו אל הניסיון כאל כישלון. זה לא מקדם אתכם לאף מקום. ראו בזה לכל היותר טעות. וטעויות - אפשר לתקן".