כשגדלתי, למדתי שזה לא טוב להיות היסטרי. מעולם לא הסבירו לי ממש למה, רק הסבירו לי פעם אחר פעם שהיסטריה זה דבר נשי. לכן, אם אני רוצה להיות גבר, אני צריך להפסיק להיות היסטרי. היסטריה היא מצב רגשי שקיבל את שמו מהמילה הלטינית היסטר, כלומר רחם, מאחר ובימים עברו חשבו שזו בעיה המאפיינת נשים בלבד. היום מבינים שכולם יכולים להיות היסטריים, גם גברים; אבל המסר נשאר כשהיה: היסטריה זו בעיה.
דוגמה קטנה זו היא רק קצה הקרחון של הדיכוי הרגשי שבתוכו אנו חיים, נשים וגברים כאחד. כל עוד הרגשות שלנו אינם עולים על גדותיהם, הכל בסדר; כל עוד הרגשות נורמאליים, מאוזנים, נמצאים תחת שליטה, ואין שום דבר שממש מסעיר אותנו בפנים. אבל ברגע שהמים מתחילים לרתוח והרגשות לגאות, מתחילים להיכנס לפעולה מנגנוני האזהרה שלנו.
כועסים? זה עושה בעיות בלב. חרדתיים? זה פוגע בתפקוד. מדוכאים? זה פוגע בשמחת החיים. עצובים? זה פוגע במורל הקבוצתי. אלו האמונות המקובלות, והפתרון הוא תמיד אותו פתרון: לצאת מזה. לוקחים כדור או שניים מצד אחד או עושים מדיטציה מצד שני, תלוי למה אתם מתחברים, אבל כל האמצעים כשרים להשגת המטרה: להתגבר על הרגשות, להרגיע אותם, להתנתק מהם. הגרסה המתונה ביותר אומרת להתמודד איתם, אבל גם אז במטרה להחזיר אותם לקופסה שמתוכה אנו באים.
הייתי רעב להקשבה, לתמיכה
בתפיסת עולם זו גדלתי והתפתחתי. במקביל, מגיל 10 בערך, התחלתי גם להשמין. האוכל הפך כבר בילדות המוקדמת לכלי להתמודדות עם מצבים שלא ידעתי איך להתמודד איתם: הצקות של ילדים בבי"ס, מוות של אדם קרוב, השתוללות הורמונלית ורגשית של גיל ההתבגרות, לבטים לגבי הנטייה המינית ועוד. האוכל שימש אותי כאמצעי התמודדות, ובהתאם הלכה ותפחה גזרתי. בשנות ההתבגרות זה התבטא בכמה קילוגרמים עודפים. בגיל 26 כבר שקלתי 148 ק"ג.
מה בעצם היה שם, באותן שנים? למה בדיוק שימש אותי האוכל? לא אכלתי רק מתוך תחושת רעב פיזיולוגית. למעשה, הרעב האמיתי שלי היה מצוקה רגשית הולכת וגוברת. הייתי רעב להקשבה, לתמיכה, לביטוי של רגשות שלימדו אותי שלא טוב להרגיש. לא הצלחתי להתמודד עם הפער בין החינוך שקיבלתי לבין עוצמות הרגשות שהתרוצצו בתוכי, שנבעו מהתמודדויות של החיים. לא הצלחתי לפתח עור של פיל, כפי שניסו ללמד אותי. האוכל עשה את זה בשבילי.
עצוב לי? העוגה תשמח את ליבי. הדמעות חונקות את הגרון? העוגיה תשלים את עבודתה של העוגה. מפחד ממשהו? פרוסת לחם נותנת תחושת בטחון. כועס על מישהו? הפרוסה תרגיע גם את זה.
במקום לאכול עוד פרוסה, אני צועק ומפחד
לשמחתי, כבר בגיל 19 התחלתי בחלק אחר של החיים שלי. פגשתי את ורדה דרור, מי שהפכה להיות המורה הרוחנית שלי, ודרכה אני לומד דרך אחרת להתנהל. במקום להרגיע, במקום לשחרר, במקום להדחיק – להרגיש. להרגיש את העצב, את הכאב, את הכעס, את הפחד, את כל אותם הרגשות שאנו נוטים להגדיר "שליליים", רגשות שאנו נוטים לברוח מהם, גם במסווה של מסע רוחני. להרגיש אותם עד הסוף, ללא התנגדות, ללא מאבק, ללא ביקורת.
זה תהליך לא פשוט, אבל הוא מביא איתו כמה יתרונות. המרכזי שבהם הוא שכל אותה אנרגיה שאני רגיל להפעיל כדי להדחיק, אני יכול להפעיל כדי להגשים את החלומות שלי ולהשיג את המטרות שלי בחיים. במקום לאכול עוד עוגה, אני בוכה. במקום לאכול עוד פרוסה, אני צועק ומפחד. אני מרשה לעצמי להיות מי שאני, ולאט לאט נפרד מהצורך באוכל שישמש אותי להגן על עצמי מפני עצמי.
התהליך הזה לא קל ולא קצר, אבל הוא אפקטיבי. היום, בגיל 36, קרוב ל-50 ק"ג מאותו משקל שנשאתי עליי כבר איננו, והעבודה עם הרגשות משמשת אותי במקום חדר כושר. במקום לשרוף עוד קלוריות על ההליכון, אני מבטא עוד רגשות. כאשר איני סוחב בתוכי אנרגיה מודחקת, המשקל יכול לרדת והדחף לאכול פוחת.
כמה טיפים שיעזרו לכם לזהות למה אתם רעבים באמת:
1. שאלו את עצמכם אילו רגשות קשה לכם להרגיש, ורשמו את התשובה על דף.
2. רשמו את כל הסיבות מדוע קשה לכם להרגיש אותם. ממה אתם מפחדים? מה אתם חושבים שיקרה אם תבטאו אותם?
3. קחו את הדף ושרפו אותו (בתנאים בטוחים). השריפה עוזרת לשחרר את האנרגיה הנמצאת בתוככם, ומסייעת להתחיל בשינוי.
4. בחרו רגש אחד מתוך אותם הרגשות הקשים עבורכם, והתחילו לעקוב אחרי עצמכם ביום-יום. מה קורה לכם כאשר אתם מרגישים אותו, או נמצאים במצב בו אתם עשויים להרגיש אותו? איך אתם מגיבים? מה מניע אתכם? נהלו מעקב כתוב. במקביל, מצאו דרכים יצירתיות לבטא את הרגשות הללו. אם אתם מתקשים לעשות זאת לבד, בקשו תמיכה – מחברים או בטיפול.
5. בכל פעם שאתם מרגישים תחושת רעב, עצרו רגע. שאלו את עצמכם לְמה אתם רעבים, ותנו לכל תשובה לעלות במוחכם. זו יכולה להיות הקשבה, חיבוק, אפשרות לצעוק, שינה טובה, כוס מים או מאכל מסוים. מצאו את הדרכים לספק לעצמכם את מה שאתם רעבים לו באמת.
6. זכרו: בתהליך חשובה התמדה וסבלנות.
שחר בן-פורת הוא מתקשר ומנחה סדנאות מודעות. ב-16 במאי הוא מעביר ערב חוויתי ראשון מסוגו בנושא "הרעב האמיתי". לפרטים: www.tohar.co.il, www.migdalor.info.