אפילו לא צריך לחכות שהחבר או קרוב משפחה יגויס כדי לגלות את כישורי הכתיבה שלנו. דווקא התכתבות יכולה לספק תקשורת מסוג אחר. המילה הכתובה, כפי שתגלו אם תנסו לכתוב אותה בעצמכם, מאפשרת להוציא לאור הרהורים שלא הייתם מעיזים לומר בקול, או כאלה שפשוט לא מזדמן לדבר עליהם. הדף עוקף את מחסום הציניות היומיומית ומשחרר את הרסן שעוצר ואוצר מחשבות גבוהות ועומקים רגשיים.
במכתב כזה תוכלו לחרוג מתיאור קורותיכם ולעסוק בשאלות בנאליות להפליא אך מהותיות ומעסיקות, כמו מה אתם בדיוק אוהבים בנמען או מה הייתם רוצים לשנות בחייכם. בהחלט יתכן שבהתחלה תתקלו במחסום כתיבה, אבל מרגע שפקק המחשבות יישלף, תנו לעט לרוץ על הנייר - טוב נו, לאצבעות לרוץ על המקלדת - ותגלו שקשה מאוד לסגור את ברז המילים השוטף. כמובן שכל העניין הופך רומנטי יותר כששולחים זה לזה את המכתבים בדואר, כתובים בכתב יד וחתומים בחתימת ידכם הענוגה, אבל גם שליחת מכתבים במייל עושה את העבודה. אמנם פחות רומנטי ומסתלסל, אבל כל עוד יש מי שכותב ומי שקורא, לא באמת חשוב איך מועבר המסר.