בואו נוריד לרגע את המסכות – כולנו משקרים. גם דתיים, גם חילוניים וגם מי שנמצא באמצע וטוען שהוא לא דתי אבל "מקיים את כל עשרת הדברות". אבל כל אחד מבין שיש שקרים ויש שקרים. ישנם שקרים מכוערים, וישנם שקרים שהם מחויבי המציאות, ובלעדיהם היינו מסתבכים כמעט עם כל מה שזז. ליהדות, מסתבר, יש הגדרות מדויקות מתי בדיוק מותר לשקר, ומתי מדובר באיסור גמור שמרוב חומרתו אף מופיע כאמור בעשרת הדברות.
בחז"ל מובא בכמה מקומות שמותר לשנות מן האמת מפני דרכי שלום. מראים את זה מזה שהקב"ה שיקר כביכול - אני מדגיש כביכול - לאברהם אבינו. כשבא מלאך לבשר לו על לידת יצחק, שרה צחקה בקרבה ואמרה 'אדוני זקן, אחרי בלותי תהיה לי עדנה?'. היא יחסה את הבעיה לבעלה. ואז הקב"ה, מפני השלום וכדי למנוע בעיות של שלום בית, שינה מהאמת המושלמת כאשר הוא נגלה לאברהם. הוא לא אמר לו ששרה הסבירה שלא יוכלו להיות להם עוד ילדים מכיוון שבעלה מבוגר מדי, אלא שהיא עצמה מבוגרת מדי. כלומר, בשביל שלום בית מותר לשנות מן האמת.
עוד אומרים חז"ל שאהרן הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום. כשהוא ראה אנשים רבים, לאחר מכן הלך לאחד מהם ואמר לו "האדם השני מצטער על מה שהיה, ורוצה מאוד להשלים איתך". כך אמר גם לשני, וכשהשניים היו נפגשים - הם התפייסו. בחז"ל נאמר שגם מפני היראה מותר לשקר, אם ישנה איזושהי סכנה. לומדים את זה מהשבטים לפני שידעו ששליט מצרים הוא יוסף. הם אמרו לו שאחיהם הקטן מת. למה? מפני היראה. רש"י אומר שאם היו אומרים שאחיהם הקטן יוסף עדיין חי - היה דורש מהם 'תביאו אותו אליי'.
ישנם עוד היתרים לשקר?
"משקר צריכים להתרחק מאוד. 'מדבר שקר תרחק', נאמר. אבל מפני שלום ויראה - אם הוא מפחד שתהיה לו סכנה כלשהי, לאו דווקא פיקוח נפש - מותר לשנות. יש גם שקרים מטעמי צניעות. כך למשל, לתלמיד חכם מותר לשנות מן האמת כששואלים אותו כמה מסכתות למד עד היום. מותר לו לנקוב במספר נמוך מכפי האמת. גם אם שואלים את הילד בטלפון איפה אבא, והאבא בשירותים - אפשר לומר שהוא עסוק. אלה צריכים להיות עניינים של צניעות".
הרב אלי עמר מוסיף ומסביר שביהדות, אמת ושקר לא באים לידי ביטוי רק במובן הבנאלי של המילה. "ההגדרה של אמת ושקר קצת יותר מורכבת. זה לא נגמר בשאלה האם המציאות מסולפת או לא", הוא אומר.
אם מישהו מסלף לגמרי את המציאות, לא ברמה של "השמלה הזו ממש יפה עליך", אלא ממש בענייני נפשות, זה לא שקר גמור?
"אתן דוגמה לאמת שתלויה במצב העניין. נניח שיש אדם שחולה מאוד, והרופאים אמרו שאסור לספר לו בשרות רעות. באותה תקופה נפטר לו קרוב משפחה אהוב מאוד. אם הוא מברר על אותו קרוב משפחה, במקרה הזה המצווה שלי היא לא לספר לו שקרוב המשפחה נפטר. רק אם האדם מוכן לכך מבחינת כוחות הנפש, מספרים לו את האמת המרה. אדם שיחשוף בפניו את המידע המלא - דווקא חוטא לאמת. יש גם מקרים שבהם צריך לשנות מפני השלום. מה הגדר שנקרא 'מפני השלום'? זו לא החלטה אינדיווידואלית של כל אחד, צריכים להתייעץ עם רב שמבין. לפעמים יש מקרה שמתאים לאדם אחד, ולשני זה לא מתאים. אי אפשר להקיש מכאן לכאן. אבל עיקרון האמת והשקר מבוסס על חלק מהמרכיבים שציינתי. האמת היא המציאות, והאמת בהגדרות מסוימות נמדדת לפי דברים שהאדם יכול להכיל".
אם אשתי שואלת אותי על בגד, האם הוא מתאים לה או לא, ובעיניי זה מזעזע?
"תלוי מתי היא שואלת. אם היא שואלת אותך לפני הקנייה, כמובן שעליך לענות 'הבגד לא מוצא חן בעיניי'. אבל כתוב שלאחר שאדם קנה דבר, 'אל תגנה מקח חברך'. העסקה כבר נעשתה. אין טעם בלצער את החבר שלך ולספר לו למשל שאותו מוצר נמכר במחיר זול יותר? זה כבר לא רלוונטי ולא יעזור. לכן גם כאן חובה שלא לומר את האמת - 'רימו אותך, בחנות שממול מוכרים את אותו מוצר בדיוק בחצי מחיר'. זה רק יצער אותו ולא יתרום דבר".