תלמידי הישיבות עולים לכותרות מפעם לפעם. כל מי שמתקרב ליהדות סופג הסברים על חשיבות לימוד התורה, וחז"ל אף הפליגו ואמרו "תלמוד תורה – כנגד כולם". אבל למה היהדות מעלה על נס את לימוד התורה? אנו רגילים שלימודים מהווים בדרך כלל דרך לקבלת תואר כלשהו, ויש כאלה שגם לומדים על מנת להעשיר את ידיעותיהם. אבל מכאן ועד להתמסרות טוטאלית ללימוד במשך 8 ולפעמים גם 16 שעות ביום, במשך שנים רבות ולפעמים לאורך כל החיים, במינונים מקסימליים – הטוטאליות הזו דורשת בדיקה.
"אנחנו חיים בעידן שמזלזל בידע הטהור", מבאר הרב חיים נבון. "היו זמנים שבהם הפילוסופים, המתמטיקאים והסופרים היו בכל העולם גיבורי תרבות. היו זמנים שבהם העולם ידע שהחכמה היא מפתח לשלמות האנושית, ולא רק דרך קיצור למודל חדש של אייפון. אבל היום אנחנו חיים בעולם תכליתי, שמזלזל בידע מופשט ומעריך רק ידע שימושי. היהדות אינה מקבלת זאת. לימוד תורה הוא הקדשת כל המשאבים הנפשיים האינטלקטואליים למשימה של רכישת הידע האלוהי-העילאי. לימוד תורה מזכך את האישיות של הלומד.
"פעם שאלו את הרב סולובייצ'יק: מה זה עוזר שאנחנו לומדים כל כך הרבה? ממילא חצי מזה אנחנו שוכחים! הוא השיב במשל: המלך ביקש משני אנשים למלא את הדלי במים. הם גילו שבדלי יש חור. הטיפש אמר: בשביל מה למלא מים בדלי עם חור?! החכם אמר: נמלא מים; אולי המלך רצה רק לנקות את הדלי. כך גם בדברי תורה: אפילו אם מה שנכנס באוזן אחת יוצא מיד מן האוזן השנייה, הוא בינתיים מנקה מה שבין שתי האוזניים. קל וחומר כאשר הרבה מהחכמה נשארת בראש".
"יהודים ידעו תמיד לשמור על ייחודם כ'עם הספר' גם בעולם שבז לספרים. בימי הביניים, כל הנוצרים באירופה היו אנאלפביתים, למעט הנזירים והכמרים. כנגדם, כל ילד יהודי פעוט כבר ישב ולמד תורה. במובן מסוים, העולם חוזר היום שוב לעידן של ברבריות, שבו אנשים בזים לידע ולחכמה כשלעצמם, ומעריכים רק כסף וכוח. פעם אמרתי דברי תורה במקום מסוים, ואחד השומעים לחש לרעהו: 'חבל שהוא הלך להיות רב; דווקא נראה בחור מוכשר, היה יכול להצליח בהיי-טק'. בתקופה החומרנית הזו, שוב אנחנו היהודים צריכים לשאת את לפיד האמונה בידע. יש היום מגמה לקרוא לבתי ספר 'בית חינוך'. אבל אין זה מקרה שיהודים בחרו לקרוא למוסד החינוכי שלהם 'בית ספר'. אנחנו מאמינים שהחינוך הוא קודם כל לימוד, ובעיקר לימוד של חכמת התורה העילאית.
"הישרדותו הפלאית של העם היהודי, שהיה מוקף תמיד במאות מיליוני שונאים, היא ההוכחה הטובה ביותר לעוצמתה של התורה ולעוצמתם של חיי לימוד תורה. לא רק רבנים צריכים ללמוד תורה, אלא כל יהודי. 'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון', נאמר במסכת אבות. חיים של מעורבות בעולם ועבודה לצד לימוד תורה בלתי פוסק, הם המפתח של היהדות להתפתחות רוחנית".
צריך לטעום בשביל להבין
הרב גד ליאור סבור שכדי להבין, צריכים לטעום מהתורה באופן ממשי. "בשביל להבין את הדבקות הזאת שיש לשומרי תורה ומצוות בלימוד תורה, צריכים להבין שלימוד תורה שונה מאוד מכל לימוד אחר. לימודים רגילים מוסיפים ידע, אבל נשארים חיצוניים לאדם. לעומתם לימוד תורה מעורר ומאיר את הנשמה, ואף משנה את האדם.
"פעם מסרתי שיעור לחילונים והיה שם סטודנט לפילוסופיה שאמר לי 'כל הדברים שאתה אומר מאוד יפים, אבל גם אני לומד דברים חכמים ויפים בשם פילוסופים לא יהודים'. אמרתי לו 'ראית פעם שהמרצה שלך נותן נשיקה לספר שממנו הוא מלמד?'. הוא ענה 'לא'. אמרתי לו 'אצלנו נותנים, כי הלומד מרגיש שאותו ספר תורני עשה אותו יותר מאושר. זה דבר שאי אפשר להסביר למי שלא למד'. על זה נאמר 'טעמו וראו כי טוב השם'. זה כמו מאכל - אי אפשר להסביר את הטעם לאדם שמעולם לא אכל אותו. האדם מוצא את עצמו בתוך התורה, וזו חוויה מאוד עמוקה, עוצמתית ומיוחדת. לכן מי שהרגיש נעימות בתורה לא ימצא דבר דומה בשום מקום".
מעבר לחוויה, יש שכר מיוחד ללומדי התורה?
"אנחנו מאמינים שתלמוד תורה עומד כנגד כולם. כלומר, מול כל המצוות יש שכר נצחי על כל מילה ומילה שהאדם לומד. זה דבר פלאי. מתוך האמונה הזו אנו מאוד שמחים שזכינו לדבר כזה, ללימוד כזה, לעמקות כזו".