אם תתפסו אדם ברחוב ותשאלו אותו למה אנו חוגגים את חג השבועות, יש סיכוי לא רע שהוא יענה שזה חג החלב. אחרים יגידו שזה משהו עם ביכורים ומחולות בכרמים. אחרים יידעו כמובן את התשובה הנכונה - מדובר בחג מתן תורה. זה המועד שבו משה רבינו ירד מהר סיני עם לוחות הברית הראשונים, גילה את מחזה העם הרוקד סביב עגל הזהב, ושבר את הלוחות.
כאן עולה שאלה מעניינת: מה בדיוק קיבל משה רבינו בהר סיני? האם הוא קיבל רק את לוחות הברית, או שמא את כל תרי"ג מצוות? האם הוא קיבל את חמשת חומשי תורה (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים) או שמא רק חלק מהם, שהרי אירועי מתן תורה אירעו בפרשת יתרו, הממוקמת בספר שמות. אם כך, כיצד כל התורה ניתנה בהר סיני, כולל המאורעות שקרו לפני כן?
כללי-על נצחיים
אז מה בדיוק ניתן לבני ישראל בהר סיני? כמו כל סוגיה טובה, גם כאן יש מחלוקת חז"ל. באחד המדרשים נאמר ש"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש - כבר נאמר למשה בסיני" (מדרש רבה, ויקרא כ"ב). כלומר, משה קיבל בהר סיני את הכללים העקרוניים, וכל הפרטים שהתחדשו במהלך הדורות נמצאים באופן תמציתי בכללי-העל שקיבל משה. כלומר, גם אם היו אלה חידושי תורה, הרי שהם היו 'מקופלים' כבר בתורה שניתנה בהר סיני. יחד עם זאת, יש סברה שמשה קיבל גם את ההלכות המפורטות שניתנו במהלך התורות.
התורה שניתנה למשה בהר סיני, כך מסכימים כולם, היא התורה שבעל פה. המחלוקת היא - האם התורה נכתבה חלקים-חלקים תוך כדי המאורעות במדבר, או שמא רק בתום ארבעים שנות הנדודים במדבר "תורה חתומה ניתנה".
וכך כתב הרמב"ן בהקדמתו לספר בראשית: "משה רבינו כתב הספר הזה עם התורה כולה מפיו של הקב"ה. והקרוב שכתב זה בהר סיני כי שם נאמר לו 'עלה אליי ההרה והיה שם, ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם'... התורה יכלול הספורים מתחילת בראשית, כי הוא מורה אנשים בדרך בעניין האמונה. וברדתו מן ההר כתב מתחילת התורה עד סוף ספור המשכן, וגמר התורה כתב בסוף שנת הארבעים, כאשר אמר לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלוקיכם. וזה כדברי האומר תורה מגילה-מגילה נתנה. אבל לדברי האומר תורה חתומה נתנה, נכתב הכל בשנת הארבעים, כשנצטווה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם".
במדור השאלות ותשובות שבאתר הידברות, מביא הרב מנשה ישראל סיכום של הנושא: "אם ביום שלפני מעמד הר סיני כתב משה רק את ספר בראשית, וכן את ספר שמות עד פרשת מתן תורה, וכמבואר ברש"י - כל המאורעות שאירעו בשעת מתן תורה ולאחר מכן לא היו כתובים כלל בזמן מעמד הר סיני, אלא רק אחרי שהדברים קרו במציאות. לפי דעה אחת בגמרא נכתבה כל פרשה בזמן התרחשותה, ולפי דעה אחרת רק בשנת הארבעים להיות בני ישראל במדבר, לפני מות משה, או אז קרא לו הקב"ה והקריא לו את התורה כולה, אות באות.
"הרמב"ן, בהקדמתו לתורה, כותב שקבלה בידינו שכל התורה כבר היתה כתובה לפני שנברא העולם, אבל לא בצורתה כפי שהיא היום, אלא בלא הפסקי מילים, והיו יכולים להצטרף מילים אחרים לגמרי מכפי שהן לפנינו היום, ורק כשנעשה כל מה שנעשה - או אז נקבעה התורה בחילוקי המילים כפי שהתורה נקראת כיום. כך שלולי חטא קורח - היתה פרשת קורח מצטרפת באופן אחר לגמרי, וכיוצא בזה".