אין תמונה
"התקשורת לא דואגת לכבוד המת". קבר רבי טרפון בגליל

לפני שניגע בנושא הנפיץ שהבעיר את השבוע ברמה הציבורית, נבהיר נקודה חשובה: הטקסט שלפניכם לא מתיימר לקבוע עמדה בפרשת הקברים הסמוכים לבית החולים ברזילי. אין לנו מושג אם מדובר בקברי יהודים או לא, אנחנו לא יודעים עד כמה הפוליטיקה שיחקה כאן תפקיד מרכזי, ואנחנו לא מתכוונים לפסוק מה חשוב יותר: קברי המתים או דחיפות הקמת חדר המיון.

רצוני פה הוא לברר את סוגיית הקברים על פי היהדות. מה החשיבות של כמה עצמות אנשים שנפטרו לפני עשרות, מאות או אלפי שנים?

"על פי חז"ל, 'קשה רימה למת כמחט בבשר החי'", מסביר הרב יצחק גבאי. "אנחנו יודעים שעל פי הקבלה יש מהלכים לא נעימים עבור אדם שהתנהג שלא כהוגן בחייו - לא רק על נשמת הנפטר אלא גם על גופו. זה נקרא 'חיבוט הקבר', כאשר הרימות - התולעים - אוכלות את הגוף. נשאלת השאלה: לכאורה, מה אכפת לנשמה? הרי היא כבר נפרדה מהגוף. אלא שיש קשר בין הנשמה לבין הגופה והעצמות. אותו חלק מרגיש את הכאב של התולעת ושל הגוף המתכלה, וגם של העצמות במידה והן נפגשות, ואנחנו החיים אמורים לכבד ולשמור שלא יקרה כך. זה מה שנקרא למעשה כבוד המת".

מה עושים עם כבוד המת כשהוא מתנגש עם צרכי ציבור?
"יש מושג שנקרא 'איכא דרכא אחרינא'. בארמית הפירוש הוא 'יש דרך אחרת'. ברגע שיש אפשרות לנהל את צרכי הציבור בצורה שלא פוגעת בכבוד המתים, בוודאי שזה עדיף. טוב יותר לא להגיע לזה על ידי דריכה על גופות. בנוסף, אנחנו יודעים שהרופאים הם שלוחיו של בורא עולם - ממילא אנו צריכים ברפואה את הסיוע מלמעלה. לא יתכן לקבל סיוע ועזרה מהקב"ה בריפוי חולים על ידי פגיעה ישירה בכבודם של המתים, שהיא בעצם עבירה על ציוויו של הקב"ה שלא לפגוע במתים. לכן צריכים גם אמונה".

בנוסף, מצביע הרב גבאי על כבוד המת ברמה המוסרית. בכל העולם, הוא מסביר, נוהגים לכבד את הגופה לאחר הפטירה, לבנות מצבה וכן הלאה. "כבוד המת לא נובע רק ממקום תורני, אפשר לראות אותו גם כמעט בכל אומות העולם. כולם קוברים את הגוף בקבר קבע. היהדות אומרת שיש לגוף הזה המשכיות, ועל פי התורה אנו מצווים לשמור על אותו כבוד. זה מהפן המוסרי. מהפן התורני, צריכים לכבד את כבודם של המתים, מכיוון שיש להם עדיין חלק של חיוּת".

ביה
בית חולים ברזילי. האם צריך להזיז את חדר המיון?|צילום: חדשות 2

יש הבדל בין קבר של אדם שנפטר לפני שנה לבין קבר של אדם שנפטר לפני אלפי שנים?
"אין הבדל, מבחינת הכבוד שאנחנו צריכים לתת להם. גם אחרי אלף שנה יש נוכחות של חלק מהנפש על העצמות. זו חיוּת של ממש. כאמור, 'קשה רימה כמת כמחט לבשר החי'. כלומר, גם אחרי הפטירה יש לנשמה קשר ממשי לעצמות. גם הרמח"ל מתייחס לכך, וכותב 'באדם נשאר עצם אחד בקבר הנקרא לוז, ועליו יבנה הגוף לתחיית המתים. ויש שם גם חלק מן הנפש והיא נקראת הבלא דגרמי'".

פרשה עם הרבה רצון רע

הרב ישראל אייכלר מתייחס לנקודה היותר בוערת במישור האקטואלי. "צריך להיות ברור שבאופן עקרוני פיקוח נפש דוחה קברים", הוא אומר. "כשידענו שהחמאס יהרוס את קברות היהודים בגוש קטיף - ברור שהיינו צריכים לפנות אותם. אבל אם יש אפשרות שלא לפנות, ללא עניין של פיקוח נפש, בוודאי שצריך להימנע מכך".

הרחבת בית חולים נכללת בהגדרת "פיקוח נפש" על פי ההלכה?
"עקרונית אפשרי לעשות את זה כי יש אפשרות לבנות על קברים ולא לחפור בתוכם. כלומר, אפשר מבחינה הלכתית ליצור חלל ועליו בטון. יש הלכות טומאה וטהרה שבאמצעותן ניתן לבנות באותו מקום, למרות שגם המקום החלופי הוא אפשרות טובה. ב-95% מהמקרים אפשר למצוא פתרונות, אם יש רצון טוב משני הצדדים. כאן בפרשה הזו יש הרבה רצון רע, ועניין להרעיל את האווירה בציבור. התקשורת לא דואגת לכבוד המת או לפיקוח נפש אמיתי. זה קמפיין תעמולתי אנטי חרדי מובהק, שממלא את היצרים הרעים של המדיה. אם היה פה רצון טוב - הפרשה הייתה נפתרת מזמן. גם בנשר השקיעו המון כסף מסביב לקברו של עז א-דין אל-קסאם. בנו שם מעקף גדול כדי לא לפגוע בכבודו, חס וחלילה.

"אגב, יש נקודה לא הלכתית נוספת: אנחנו דורשים מכל העולם, במיוחד באירופה, שלא יקימו קניונים או יסללו כבישים במקומות שבהם מצויים קברי יהודים, והם מתחשבים בכך. אבל ברגע שבמדינת ישראל עצמה מפנים קברים ללא אכפתיות מיוחדת - בוודאי שמעתה לא נוכל לבוא אל אף מדינה בעולם בדרישה שלא לפנות קברי יהודים לטובת בניית מגדלי בניינים".

>> לתשובת השבוע שעבר: מה קורה לנשמה שלנו אחרי שאנחנו מתים?
לכל תשובות השבוע הקודמות

בואו לעשות איתנו חג: הצטרפו לשולחן הפסח של mako באתר "לתת"