בשר חזיר עטוף בניילון (צילום: SXC)
חזיר. תיזהרו שלא ילכלכך לכם את הנשמה|צילום: SXC

כולם יודעים שביהדות מוגדרים בעלי חיים האסורים באכילה. אמנם הקב"ה נתן לנו הגדרות באמצעות אפיונים שונים לגבי החיות השונות - מפריס פרסה, מעלה גרה וכו' - אבל במבט שטחי קשה להבין למה חיה אחת טמאה וחיה אחרת כשרה לאכילה. מה זה משנה בכלל אם היא מעלה גרה? האם מדובר בציוויים בריאותיים? למה יש כאלה שנמנעים לאכול איברים פנימיים אפילו של חיות טהורות? ומדוע כל החיות הטורפות - מאריה ועד נשר - אסורות באכילה?

"מבחינה גשמית, לעם ישראל אמנם יש גוף ככל הגויים", מסביר הרב גבריאל עשור, "אבל כמובן שהגוף הוא לא החלק העיקרי. אחרי המוות הנשמה עדיין קיימת, ובחיים עצמם גם הנשמה אכלה מתמצית המזון. הרופאים והמדע גילו שמערכת העיכול באדם שולחת את החלקים היותר גסים במזון לחלקים היותר גסים בגוף, ובהתאמה לגבי החלקים העדינים יותר. אי אפשר להזין את המוח במה שניזון הלב, לדוגמה, כי המוח עליון יותר מהלב. ככל שהאיבר יותר עליון ברמה מסוימת, כך הוא מקבל ברמה הגשמית את המזון הדק יותר".

"מעבר לכך, הקב"ה יצר חיבור בין גוף לנשמה. וכדי שיהיה חיבור - צריך משהו שיחבר, ילחים ביניהם, וזה הלחם. אדם שלא אוכל - הנשמה תרצה לצאת מגופו. לעומת זאת, העניינים הרוחניים הם המזון של הנשמה, אבל כדי שהיא תהיה מחוברת לגוף - צריך גם את המאכל. הקב"ה יודע בדיוק מה יש בכל דבר מאכל שמביא לגוף. יש מאכלים שנאסרו מטעמים רוחנית ויש שנאסרו מבחינה גשמית. יש מאכלים שהם מותרים כשלעצמם אבל ריבוי האכילה שלהם לא רצוי, כמו כבד, ויש מאכלים שרק רמת חסידות להימנע מהם, כמו לב ומוח".

אבל איך בדיוק האדם ניזוק מהמאכלים האסורים?
"חלקים שבאים מבהמות רעות, עופות דורסים וכן הלאה - אסורים ברובם באכילה כיוון שאותם מאכלים משפיעים על האדם. בסופו של דבר אלה האיברים שדרכן מתפקדת החיה, לכן נמצא בהם הטבע היותר חזק של החיה יותר מאשר שאר חלקיה. השפעה יתרה תהיה משמעותית יותר בחלקים שבהם נמצאים החלקים החשובים יותר של החיה - המוח שהוא החלק החשיבתי, הלב שמחיה את הגוף והכבד שמסנן את הדם. רבים אפילו מקפידים לא לאכול כבד, לב ומוח של בהמות טהורות".

מעבר לנזקים הרוחניים, יש גם חסרונות פיזיים או בריאותיים באכילת דברים כאלה?
"גם אם לא נמצא היזק פיזי - כמובן שיש היזק רוחני. אי אפשר להתעלם מהיזק בהיבט מסוים רק בגלל שאנחנו לא מסוגלים להבין מהו בדיוק. כמו שאם הרופא יגיד מה מזיק לי לאכול - לא בהכרח אבין את זה, כי אני לא רופא, אבל אני בהחלט מאמין לו. אם בורא עולם החליט שזה מזיק, אני בטוח שזה מזיק". 

"כמובן שהדברים מאוד ארוכים וסבוכים. אני אישית מעדיף את התשובה הפשוטה יותר - שכך רצה השם - ועם זאת כשמתעמקים בה היא יותר אמיתית מהכל. הקב"ה יצר את הטבע. הוא עשה את הבהמה ההיא מפרישת פרסה ומעלת גרה וכו', לכן הוא יודע מה טוב לאכילה ומה לא. היום גם מבחינה מדעית רואים שהתערובת של בשר וחלב מזיקה בכמה אופנים, וגם בחזיר, שנתפס כדבר הכי אסור בעולם אצלנו למרות שאין בינו לבין חיות אחרות טמאות הפרשים גדולים, יש מרכיב שגורם לסוג של סרטן".

שרימפס על הגריל (צילום: NWphotoguy, Istock)
שרימפס. גם לא טובים לנשמה|צילום: NWphotoguy, Istock

הרב אהרון לוי מתמקד בעיקר ברובד הפיזי של אכילת מאכלים לא כשרים: "גם אם נניח שהאוכל הכשר אולי טעים פחות, ברור שהוא נקי יותר, טבעי יותר. עובדה היא שיותר ויותר גויים צורכים מזון כשר על אף שאינם שומרי מצוות ואינם יהודים כלל וכלל".

מה משחק כאן תפקיד גדול יותר, הרובד הפיזי או הרוחני? כלומר, היכן אדם עלול להיפגע יותר?
"חכמי הראשונים ניסו לתת טעמים בשמירת הכשרות. יש כאלה שאמרו שבעלי החיים הטורפים מעבירים את תכונותיהם בבשרם ובדמם ולכן נאסרו עלינו. אבל האמת היא שהסיבה האמיתית לשמירה על הכשרות אינה נמצאת ברובד הפשטני אלא ברובד הסוד. אני יכול לתת לך משל, מבלי להיכנס לעומק כיוון שכאן היריעה הנדרשת רחבה מאוד - אנחנו יודעים שקשר נישואין בין משפחתי יכול לגרום לפגמים גנטיים - דבר שלא כל כך ידעו בעבר. לכן ברור שממעשה שעושה אדם היום - יכולה להיות לו השפעה על הדורות הבאים". 

"מבחינה רוחנית, הנשמה של היהודי בנויה בצורה כזאת שכשהיא באה במגע עם המבנים הרוחניים של בעלי החיים האסורים באכילה - הם יוצרים לו נזק רוחני משמעותי מאוד הנזק לא בא לידי ביטוי ברמה הפיזית אלא ברמה הרוחנית, וגורם לאטימות מסוימת בכל הקשור לרוחניות. עם זאת חשוב להדגיש שהכל ניתן לתיקון, ואין דבר העומד בפני התשובה".

לא תאמינו - יש פמיניזם בתנ"ך! פרשת השבוע יוצרת תקדים באדיבות סיפורן של בנות צלופחד

התורה גם אוסרת עלינו להתייעץ עם בעלי כוח מאגי. רוצים לדעת למה?