תופעת תג מחיר הולכת וגוברת בתקופה האחרונה. לרוב היא נקשרת לנערים מהמגזר הדתי שלקחו את החוק לידיים ונראה כאילו מבצעים את מעשיהם בגיבוי הרבנים הנשענים על התורה. אז מה באמת יש לתורה לומר בנושא? האם יש היתר כלשהו לבצע מעשים מסוג זה? מה העונש של המבצעים? והאם היה תקדים מהתורה לפעולות הללו?
גזילה וחילול ה'
מבחינת העם היושב בשומרון ובשאר המקומות המתחככים עם שכנינו, נראה שהמלחמה שהתחילה עוד מימי התנ"ך משתדרגת מדי תקופה. פעולות הנקם בדמוי גרפיטי וניקוב צמיגים או בשמו האופנתי 'תג מחיר' הפכו לשיחת היום בתקשורת ונקשרת יותר ויותר לנערי גבעות, אנשי שוליים ופעילי ימין קיצוני, כשרובם נחשבים דתיים. אותם אנשים שמבצעים את הפעולות נשענים על משפטים מחז"ל כמו "עין תחת עין, שן תחת שן" וכו', וגם כאמצעי להרתיע ולהפגין כח בפני האויבים. מדי פעם נשמעים רבנים כאלה ואחרים המסתייגים או תומכים במעשה. אך השאלה החשובה כאן – מה אומרת התורה בנושא?
לגבי ההלכה עצמה, ברור כי פגיעה ברכוש אדם חף מפשע (וזה לא משנה יהודי או גוי) היא איסור גמור של גזילה. גרפיטי, ניקוב צמיגים או השחתת עצי זית הם עבירה על יסוד תורה – ועשית הישר והטוב. בנוסף לכך, יש נזק עצום של הפרסום התקשורתי, מה שהופך את העניין לחילול השם (שהוא העוון החמור ביותר שקיים).
מהתנ"ך ועד היום
מסתבר שתג מחיר אינו פטנט חדש, אלא רעיון קדום שהשתדרג עם השנים, וההבדלים העיקרים הם אופי ביצוע הפעולות והנמענים. עוד בזמן השופטים עשה שמשון הגיבור מעשי נקם בפלישתים ואמר: "כאשר עשו לי כן עשיתי להם". מה שמעיד כי הוא לא ראה במאבקו מלחמה לאומית, אלא מאבק אישי. אחר כך החזירו לו הפלישתים ואמרו: "לעשות לו כאשר עשה לנו". הוא לא נשאר חייב ואמר שוב: "כאשר עשו לי כן עשיתי להם". ובפרשנות קלילה – תחרות פינגפונג כשבכל מכה נשמעות המילים: 'הוא התחיל'. יש לציין, כי במקרה הזה לא היתה לנו מדינה והפלישתים שלטו בישראל, לכן שמשון פעל לבדו. הוא גם עשה זאת במסווה של פרשיה אישית כדי שלא ישלם עם ישראל כולו על מעשיו, ובכל אופן הכל היה בהדרכה אלוקית.
גם לפני כמאה שנה בערך, עוד לפני הקמת מדינת ישראל בזמן שלטון הבריטים, התבצעו פעולות פרטיזניות (השם הקודם של תג מחיר), וגם אז היה ויכוח אם כל קבוצה רשאית להחליט על כך או רק האומה כולה.
הרב אבינר כתב באתר שהתופעה היא אכן שולית: "נחמתנו היא שאותם חסידי תג המחיר, הם מעטים שבמעטים, שוליים שבשוליים, ולמען האמת לפעמים מייחסים להם פעולות שלא הם עשו. גם אין תלמיד חכם אחד שפסק לנהוג כן, לא כלפי ערבים, ולא כלפי צה"ל והמשטרה, יש רק בודדי בודדים, שבדרך דרש או רמז אפשר להבין כן מדבריהם, או כאלה שאומרים לתלמידים: אסור! אך מורגשת קריצת העין".
"ברגע שכל אחד לוקח את החוק לידיים אנחנו הופכים את העולם להפקר", אומר לנו הרב רפאל סבתי. "שנית, יש לזה חילול השם, ולכן גם אם מדובר בגויים שלא אוהבים יהודים בלשון המעטה, מדובר בחפים מפשע. דבר אחרון, זה מסכן יהודים. כל יום אנחנו שומעים ברחבי העולם על פגיעות בבתי כנסת, והפעולות האלה הן השלכות ישירות לאסונות האלה, שכן זה מגביר את השנאה בעולם כלפינו".
היו בעבר אסונות ממקרים כאלה?
"אפשר לקחת כדוגמא את הסיקריקים שתמיד עשו את אשר ליבם וגרמו לחורבן הבית. אלו יהודים שלא הלכו בתלם ולא שמעו בקול המנהיגים ותמיד חשבו שהם צודקים. הם הזיקו למרות שחשבו שהם פועלים לטובת עם ישראל".
ומה ניתן לטעון כלפי אלה שאומרים שיש להם היתרים בהלכה?
"אין לכך שום היתר הלכתי. הרבנים שלהם גורמים לחילול שם שמיים, וגם אם יש מישהו שמוצא צדק הלכתי לכך הוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה".
יש לכם שאלה בוערת או קושיה מעניינת? טקבקו אותה כאן
>> לפייסבוק של ערוץ הרוח עשיתם לייק?