מדי שנה מתעוררת מחדש השאלה סביב עוגיות הפפושדו הכשרות לפסח. פפושדו, למי שלא יודע, הוא שם המשפחה של המשפחה המפעילה את המפעל שהצטיין בעיקר בייצור עוגיות כשרות לפסח העשויות ממצה עשירה, וגם שם גנרי לעוגיות רבות המיוצרות באותה שיטה. חלק גדול מהרבנים (ובכללם הרב עובדיה יוסף) מעניקים הכשר מהודק לעוגיות הכשרות לפסח מתוצרת זו, אך חלק אחר מהרבנים טוען שמדובר ב"חמץ גמור". אנו כמובן לא מכניסים את ראשנו בין ענקי ההלכה השונים, מה גם שהדיון ההלכתי רחב היקף ונוגע לכללים שאין זה המקום לפרט, אבל כאן ננסה לעמוד לפחות על שורש המחלוקת, ולהבין אותה קצת יותר לעומק, ממש על קצה המזלג.
"כל המרכיבים נבדקו היטב"
לדבריו של הרב אברהם יוסף, רבה של חולון ובנו של הרב עובדיה יוסף, עוגיות המצה העשירה מיועדות לכתחילה עבור ספרדים, ורק בדיעבד עבור אשכנזים. כלומר, אשכנזים לא יכולים לקנות אותן לכתחילה אלא רק בשעת הדחק, מאחר שההימנעות שלהם ממצות עשירות נובעת ממנהג ולא מהלכה.
מצות עשירות הן מצות שנילושו עם מי פירות - מיץ שאין בו אפילו טיפת מים כלל (ובטח שלא מסוג המשקאות הקלים המוכרים לנו כיום). לשיטת הספרדים, רק אם לשים את הקמח עם מי פירות, מדובר במוצר כשר למהדרין. אך אם אותם מי פירות התערבבו אפילו עם טיפת מים אחת - העיסה כולה הופכת לחמץ. לכן, על מנת לסלק כל חשש לטיפת מים, כפי שסיפר בעבר הרב אברהם יוסף, 300-500 ליטר יין מועברים בצינורות לפני תחילת העבודה עצמה, על מנת להבטיח שלא נשארו בצינורות המים ולו טיפות בודדות. אותו יין מועבר כמובן לצרכים אחרים, כך שאין הפסד ממון ואין חשש שאנשי המפעל ינסו לצמצם את היקף הזרמת היין מחשש להפסד כלכלי. בנוסף לכך מועברות ביצים בצינורות אחרים, על מנת 'לנקות' את הצנרת מיין.
בנו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, הרב יוסף אליהו, ראש כולל 'דרכי הוראה', המשיך בזמנו לטעון שהעוגיות הן חמץ, ושלל את הטענה שאביו הולך שולל. "אבי, מרן הרב זצ"ל, בדק את הנושא בעצמו שנה אחרי שנה", אמר, "ודעתו שעוגיות מצה עשירה הם חמץ גמור, ומי שקונה אותה אחרי פסח דינם כחמץ שעבר עליו הפסח, ללא חומרה ומעיקר הדין".
בהזדמנות אחרת הוסיף: "מי ערב לנו שלא יתערב טיפת מים בכל המפעל הגדול עם כל המכונות והפועלים?". בנוסף אמר שחלק מהעוגיות מצופות בשוקולד, ולא ניתן להבטיח שבשוקולד אין ולו טיפת מים אחת.
מחברת פפושדו שלחו בתגובה לכתבה את תעודת ההכשר שלהם לפסח, הכוללת פירוט קצר: "המקום הוכשר על ידי תלמידי חכמים בעלי ניסיון, האמונים על המקום מזה ארבעים שנה ויותר, ונמצא תחת השגחה צמודה בכל תקופת ייצור המצה העשירה, וכל המרכיבים נבדקו על הצד הטוב ללא חשש הלכתי בכלל".
בנוסף צירפו מחברת פפושדו מכתב נוסף מהרב אברהם יוסף, המאשש את דבריהם בנוגע לכשרות. וכך כותב הרב: "לכל מאן דבעי, הנני בזה להודיע נאמנה על דבר המצה עשירה המיוצרת בהשגחתנו ופיקוחינו מזה שנים רבות, וכעת בכשרות הרבנית הראשית לחולון שהנני מכהן בה, אשר אנחנו יגעים ומשתדלים הרבה למען יהיה הדבר בכל ההידורים הנדרשים, הן משעת הבציר ביקב השומע לנו בכל תהליך ההכנה, לבל יהיה בו תערובת מים כלל, וכמובן היקב נמצא תחת הכשרות המהודרת של בד"צ בית יוסף, והן בהגיע היין אל המפעל. אין איש הנוגע בחביות היין מלבד המשגיח, שנמצא במקום מפתיחת המקום ועד סגירתו, כולל בזמן שאורזים ולא מייצרים. כל מעשינו הם בידיעתו ועידודו של מרן אבי מו"ר הראשל"צ שליט"א, אשר רואה בייצור המצה עשירה זיכוי הרבים גדול, וכל המפקפקים מהבל ימעטו".
>> חייבים לקנות מלח ופלפל כשרים לפסח?
>> פסח 2013: זמני כניסת ויציאת החג
>> למה חשוב לשמור על כשרות בעיקר בפסח?