כמעט כולנו נתקלים בכך: במהלך טיול בחו"ל הקבוצה מבקרת בכנסייה, במהלך טיול בצבא מגיעים למנזר באזור ירושלים ונזיר חייכן מזמין את כולם להיכנס פנימה, ואולי גם הזדמן לכם לראות מסגד ולהסתקרן מה יש בתוכו. ובכן, מסתבר שזה לא כל כך פשוט להיכנס למקומות האלו על פי היהדות, לפחות בכל הנוגע למקומות נוצריים. הנזיר מהטיולים של צה"ל יכול להיות חייכן ומשעשע, אבל הכניסה למנזר, על פי היהדות, בעייתית מאוד. ולא רק ברמה הפרקטית אלא גם במישור הרוחני.
השילוש הקדוש לנוצרים הוא עבודה זרה
"אסור להיכנס לכנסייה, מכיוון שבשבילנו הנצרות מוגדרת כעבודה זרה", מסביר הרב פנחס בדוש. "הנוצרים מאמינים בשיתוף - המשולש, מה שנקרא. להשקפתם, ישו הוא כביכול סוג של שותף בהנהגה של העולם. לפי דין תורה, שיתוף שווה לעבודה זרה. ולנו, ליהודים, אסור ליהנות ממקום של עבודה זרה. זה מובא ברמב"ם ובכל הפוסקים הראשונים, וגם נכלל בשלושה עשר עיקרים".
מה הדין של הגנים הבאהיים בחיפה? יש לא מעט חתנים וכלות שהולכים להצטלם שם ביום חתונתם.
"נכון, אני מכיר את הנושא. בפשטות יש לזה איסור דאורייתא, כי כל המקום הזה הוא עבודה זרה, וברגע שהחתן והכלה מצטלמים על הרקע - הם נהנים מעבודה זרה".
ובצה"ל, כשלוקחים חיילים לטיולים ובין השאר עוברים במנזרים וכו'?
"לצערנו לא רק בצה"ל אלא גם בתיכונים יש תופעות כאלה. ודאי שזו בעיה, ולכן צריך להימנע מלהיכנס פנימה".
מותר להצטלם ליד כנסיות, כנוף מקומי?
"גם אסור, זה גם בגדר הנאה מעבודה זרה".
"כאן הדין שונה. מותר להיכנס, כיוון שמסגד לא מוגדר כבית עבודה זרה. המוסלמים מאמינים שיש אל אחד, ורק מאמינים שהנביא שלו הוא מוחמד. אבל הם לא מאמינים שהנביא שלהם שותף בבריאה או בהנהגה".
מותר מלכתחילה להיכנס למסגד מצורך טיול וכו'?
"כן. אם יש צורך מדרכי שלום - אפשר להיכנס".
הרב אלי עמר מחדד את ההבדלים, ומסביר: "יש הבדל מהותי בין כנסיה לבין מסגד. הנוצרים מאמינים בשיתוף, ולכן הכנסייה מקבלת דין של עבודה זרה, בפרט כשיש שם צלמים וכו'. לכן הכנסייה היא מקום שלא ניתן להיכנס אליו".
עבודה זרה זה להשתחוות לפסלים וממש לעבוד לאל זר, לא? כאן מדובר בסך הכל על כניסה למקום, ללא תפילות או דברים דומים.
"שלמה המלך אומר 'הרחק מעלי הפתחה'. כלומר, לא צריך להיכנס כלל למקומות שליליים. חז"ל בגמרא דורשים שדברי שלמה המלך נאמרו לא רק על בית פריצות אלא גם על בית עבודה זרה. יש אנשים שיכולים להימשך לדבר כזה, ולכן אנחנו אפילו לא נכנסים למקומות כאלה".
עוד מסביר הרב עמר שיש לכניסה למקומות כאלה משמעויות רוחניות, גם אם אנחנו לא רואים זאת באופן מוחשי. "כמו שאסור להיכנס כיום להר הבית. כמו שאסור לכהן להיכנס לבית קברות - כך גם יש 'התנגשויות' רוחניות בכניסה לכנסיה. טומאה זה מלשון אטום, וטהרה, טֹהר, מלשון צֹהר, פתח, כניסה. יש דברים שהאדם עושה והוא חוסם עצמו מבחינה רוחנית, ויש דברים שאדרבא, הוא פותח את עצמו מבחינה רוחנית. כך למשל, המקווה מטהר את הטמאים - זו מן התקדשות רוחנית. להבדיל, לכהן למשל אסור להיכנס לבית הקברות כי הטומאה אוטמת את הערוצים הרוחניים שלו. יש דברים שהטומאה שלהם כל כך גדולה, ואז הערוץ הרוחני לא רק מעומעם אלא ממש נכרת. מה שקוראים, כרת. למשל, היום אסור לנו כיהודים להיכנס להר הבית. המצב הרוחני שלנו נמוך, כולנו טמאי מתים, והר הבית הוא מקום מאוד קדוש. הקונפליקט של אדם מאוד טמא שנכנס למקום טהור יוצר מעין התחשמלות לנשמה. לא כל עבירה היא כמובן מעין התחשמלות, אבל נכללים בכך מקומות של כנסיות ובתי עבודה זרה למיניהם".
אם כך, גם המסגדים לא אמורים להיות טמאים?
"לא. המסגד הוא לא בית עבודה זרה. המוסלמים לא נקראים עובדי עבודה זרה. הם עושים דברים אחרים, אבל הם לא בגדר של עבודה זרה. עם זאת, כמובן שלמסגדים של הר הבית אסור להיכנס - אבל מצד הקדושה של הר הבית עצמו, לא בגלל המסגדים".