"הדימוי המושלם לרוח לדעתי זה כשאתה מסתכל על עצמך ככלי נגינה של נשיפה. דמיין שאתה חליל והרוח מנגנת עלייך. הצד הגשמי, הכלי, הוא החומר שדרכו עוברת הרוח, וכל אדם מביא בזכותה את הניגון האחר".
תמורת איזה סכום תסכים להמיר את דתך?
"לא נראה לי שזה בכלל אפשרי. אני יהודי, אז מה, תפתח את הסלסולים הקטנים שנמצאים בדי.אן.איי שלי ותשנה אותם? אני יהודי ברמ"ח איברי".
איך נראית השבת שלך?
"השבת שלי היום מוקדשת בעיקר לילדה שלי. הולכים לפיקניקים, פוגשים עוד ילדים. אני לא לוקח אותה עדיין להופעות, האוזניים רגישות בגיל הזה".
יש לך קמע או אמונות טפלות?
"יש לי המון אבל לא ביום-יום, רק ביום של הופעה. אם ביום רגיל אני מתרחק מקמעות ואמונות טפלות, אז ביום של הופעה אני מתהפך לחלוטין. כבר תשע שנים אני לובש את אותה החולצה השחורה להופעות של הג'ירפות. ביום של הופעה אני לא אוכל משעה מסוימת, ויושב תמיד באותו מקום קבוע בוואן של הלהקה. אני חושב שאמונות האלה נותנות לי בידול, כמו הבדלה בין קודש לחול מבחינתי. הכוח של טקסים עושה את ההבדלה הזו, ואני חייב להבדיל בין יום של הופעה ליום רגיל".
"כשהייתי בן 21 הייתה לי תקופה שחזרתי בתשובה במשך שנה – לבד, ללא רב או הדרכה. זו הייתה חזרה בתשובה מאוד אישית. ואז יום אחד במהלך תפילה לא יכולתי פתאום להמשיך להתפלל אותה, משהו נשבר בקרבי והרגשתי שאני לא מתחבר יותר לכלים האלה שרכשתי. אני מאמין באלוהים, אבל משהו שם בעבודה שעשיתי לא הסתדר לי. שבור לב הלכתי לסלון בבית והייתה שם מקלדת נגינה שחבר השאיר והודבקה עלייה מדבקה – 'מקולקל'. באותה תקופה עוד לא ניגנתי. חיברתי את המקלדת לחשמל, היא עבדה, ובאותו רגע התחלתי להלחין בלי לדעת לנגן. הריק הזה שנוצר אצלי כתוצאה מאיבוד הדת הוביל למשהו חדש, ומאז אותו הרגע התחלתי לנגן".
אם היית יכול לבקש בקשה אחת מאלוהים, מה היא הייתה?
"שישמור על הילדים שלי. כשנולדה הילדה שלי נולד עולם שלם של חרדות, שמתחיל בפינה של שולחן קפה ונגמר בנהגי סמיטריילר שלא רואים כלום ממטר".
מתי השתנו לך החיים?
"התקופה הקריטית הייתה לפני תשע שנים, בסביבות גיל 30. אמא שלי נפטרה מדום לב באמצע הלילה, שלושה חודשים אחר כך אבי נפטר ממחלת הסרטן אחרי מאבק ממושך, התגרשתי מאשתי, איבדתי את הקול והפסקתי לעשן. הכל קרה באותו רגע. במכה אחת איבדתי את כל מה שהיה לי, כל מה שהגדיר אותי וכל מה שתרם לאשלייה שהחיים שלי מושלמים. שם איבדתי הכל, אבל הבנתי שעוד נשאר לי המון".
נכנסים לדיכאון בגלל זה?
"תלוי מי, אני לא. יש לי איזה גן של אופטימיות בלתי נסבלת. לא משנה לי מה קורה לי בחיים, אני תמיד רואה את הניצוץ של האור. כשאמא שלי נפטרה זה היה רגע של חוסר אור טוטאלי פעם ראשונה בחיים שלי. הרגשתי כאילו מערבל בטון יוצק עלי גוש בטון. אבל בכל זאת, זמן קצר אחרי כבר ראיתי מרחוק איזשהו ניצוץ של אור, ותמיד כשאני רואה אור אני בוחר בו".
איפה אתה מרגיש בבית?
"בכל העיר ת"א - ואני בן אדם שנתלש כל כך הרבה פעמים בילדותו. נולדתי בניו מקסיקו, חזרתי לישראל לטרום חובה, ושוב חזרנו למקסיקו לביה"ס יסודי ושם למדתי עם בריטים, אירנים, ארגנטינאים, מקסיקנים, ואף פעם לא הצלחתי להשתרש. בגיל תשע חזרתי לפה שוב, וככל שעובר הזמן אני מרגיש שכאן בת"א זה המקום שלי".
איך אתה מתחיל את הבוקר שלך?
"הרגע הראשון זה עצב גדול. יש משהו בשיטוטים בחלומות של עולם הלילה ובביקורים בממלכות ויקומים שאני מתקשה להיפרד מהם עם היקיצה לבוקר".
איזה כוח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"היה יכול להיות נחמד אם הייתי יכול להשיב מתים לחיים - אפילו שזו פעולה מאוד לא אקולוגית, אבל זה כוח על טבעי שבטח הייתי מוצא מה לעשות בו. אני יתום מהורים, אז יש לי כבר לפחות שני מועמדים להחזיר לחיים".
"הרבה פעמים אני מרגיש שהדבר שהכי מקשה עליי בחיים זו העובדה שאני חושב שאני יודע. ובעצם אני צריך להשתחרר מהמחשבה הזו, כי אז אתה בעצם סוגר לעצמך המון אופציות ללמוד".
מי האיש שהכי השפיע עליך?
"פעם בדייט עם בחורה נעמדתי ואמרתי לה בהצהרתיות 'אני ההיפך מאבא שלי'. אחרי כמה שנים גיליתי שאני בול אבא שלי. אנחנו אולי רוצים להיות ההיפך מההורים שלנו, אבל מגלים שאנחנו די דומים".
איזה מקצוע היית בוחר במקום העיסוק הנוכחי שלך?
"ראש ממשלה. הייתי מפיל את המשטר הנוכחי ומקים מונרכיה בראשותי".
מתי אתה מרגיש סיפוק בעבודה?
"בזמן לידה של שירים. זה לא רק רגע של סיפוק, זה אישוש לקיום שלי. זו הרגשה שלרגע אחד הכל מתחבר לתמונה אחת. גם היום, כאשר מילים ומלודיה מתחברות באופן הרמוני זה נראה לי כמו משהו מיסטי שאין לי מושג אין זה עובד".
אם היה לך תקציב בלתי מוגבל להפקה כלשהי, מה היית עושה בו?
"מקים מחדש את מערכת הבריאות של ישראל. ואם היה לי גם תקציב בלתי מוגבל להפקת אלבום, הייתי יוצא איתו למסע של 70 שנה ברחבי העולם, משוטט ומקליט חיים שלמים דרך פילטרים של עמים שונים".
איך אתה משפר את מצב הרוח ברגע שפל?
"כשאני עצוב מאוד אני מנסה לאו דווקא לעודד את עצמי אלא לכתוב על זה. אני מאמין שכיוצר התפקיד שלך זה ליצור מכל מצב נפשי שאתה נמצא בו. לפעמים כשאתה שבור, אתה יכול לכתוב דברים שאי אפשר ליצור במצב נפשי אחר".