גבר מחבק אישה עם שמלה ירוקה (צילום: Polka Dot Images, Istock)
רוחני רוחני, אבל זהירות עם הידיים|צילום: Polka Dot Images, Istock

כשנסעתי לפונה כבר ידעתי מה מחכה לי באגף החיבוקים. זה היה אחרי שאחי רפיק ייבא ארצה סדרה של חיבוקים טנטרים מכל הבא ליד. ובכל זאת, רגע אחרי שהגעתי לשם הבנתי שאין לי מושג. בסדנאות האום, שכוללות את שלב החיבוקים ההמוניים, מקדימים המדריכים ומסבירים על הסוגים האפשריים:
חיבוק יוצאי הסיירות – חזות מתנגחים זה בזה וטפיחות עזות על השכם.
חיבוק פולנייה – קצות הכתפיים נוגעות, לחי מלטפת לחי.
חיבוק החרמן – נגיעה מקסימלית פלוס שתי ידיים חופנות עכוזים.
וחיבוק טנטרי – החיבוק האולטימטיבי: מגע מלא בין גרון, לב, בטן ואגן, נשימה ונשיפה משותפת.
החיבוק הטנטרי לא זקוק לסדינים, עירום או בני זוג מאוהבים, אלא רק לשני בני אדם מאוחדים לכמה דקות פיזית, נפשית ורוחנית.

וכך, מצאתי את עצמי מתחבקת, או יותר נכון מחובקת, עם עשרות אנשים ביום. אנשים מתוקים שבאו לקראתי בידיים פרושות לחיבוק אוהב וארוך (2, 3 נשימות ואז הציפייה הדרוכה שהם יהיו הראשונים לשחרר), אנשים נחמדים שמעולם לא פגשתי שהידקו את גופי לשלהם באחווה קוסמית והשאירו על חולצתי ריחות זיעה רעננים שלא נמחו. 

באחת הסדנאות חלק מהתרגול היה לשוטט בחדר באקראי, לפגוש באחד המשתתפים, להתבונן לו בעיניים ולהנמס לחיבוק ארוך: לב אל לב, בטן אל בטן, אגן אל אגן. לצערי, חוננתי בגובה מאתגר של מטר וחצי, כך שלרוב הפגשתי חזה עם חלציים ואף עם בית שחי. היה מאד רוחני.

כשחזרתי לארץ, המשכתי להגיע לאירועים קוסמיים כאלה ואחרים. ניסיתי להתחמק מחיבוקים עם גברים מגודלים אך לשווא, הם תקפו מכל עבר. המחוננים שבהם למדו לכופף קלות את הברכיים על מנת שהצ'אקרות שלנו אכן יפגשו בהתאמה, אולם המחורמנים העדיפו את הורסיה הקלאסית והשאירו אותי להתמודד עם חלק גופם התחתון ולתהות אם מדובר ברמז עבה. כי בדומה לנשיקה תמימה על הלחי שיכולה להפוך בקלות לצרפתית על השטיח, גם היתרון בחיבוק הטנטרי, ועל כך יעידו הגברים כולם, יכול להוות משחק מקדים לא רע בכלל.

כן, בנוסף לכל היתרונות הספיריטואליים, מדובר הזדמנות לגעת ולוודא שכל האיברים בגודל ובמרקם הנכון – שלא לדבר על שתלי סיליקון. שנית, זו הזדמנות פז לוודא שהריח של האחר נעים לחיקכם ושלישית, מאד פשוט לראשים המונחים זה על כתפו של זה לאתר נקודת תורפה לנשיקת צואר לוהטת.

כיום, כאישה נשואה, כל שנותר לי הוא המחקר הסוציולוגי הבוחן את היחס הישיר בין משך הזמן של גבר הניו-אייג' חי בארץ ואורך החיבוקים שלו. מתברר שככל שאותו גבר נמצא זמן ארוך יותר בארץ, כך גם החיבוקים שלו חמים אבל עניניים יותר. הארץ יצרה ורסיות כלאיים של חיבוק טנטרי מהול בחיבוק סיירות (במקרה ומדובר בשני גברים) או חיבוק טנטרי מעורבב בחיבוק פולניה (במידה ומדובר בגבר ואישה).

לשמחתי, גיליתי שאותם חיבוקים רוחניים הצליחו לזלוג ולהדביק גם קרובי משפחה וחברים שלצערם לא נכחו בסדנאות טנטרה: ראיתי את פ' מחבק את הוריו המכווצים, את י' מהדק אל ליבו את גיסו הקפוץ ואת ב' הענק תוחב את ר' הנמוך לבית שחיו בחיבוק חם. הניו אייג', מסתבר, הוא אכן טרנד חובק עולם.