- השיעור השבועי חוזר, בשעה טובה, עם שיעור הכנה מיוחד לפורים. לפני הכל, הלו"ז לפורים תשפ"ד: השנה תענית אסתר מצויינת ביום חמישי, מלפנות בוקר ועד אחרי צאת הכוכבים. אחר כך - "שבת זכור", השבת שלפני פורים. הולכים לבית הכנסת לשמוע את קריאת הפסוקים שמתחילים במילים "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק". בשנה כזו קל יותר להתחבר למצווה למחות את הרוע שבעולם. נמשיך. במוצאי שבת - פורים, עד יום ראשון בערב. ובירושלים (שושן פורים) חוגגים את פורים מיום ראשון בערב ועד שני בערב.
- התחפושות, הרעשנים ואוזני ההמן - כל אלה מנהגים מקסימים. אבל בפורים יש גם הלכות, ארבע מצוות של ממש. המצווה הראשונה - סעודת פורים. סעודה עם המשפחה, החברים או הקהילה, שבה אוכלים ושותים ושמחים ושרים.
- המצווה השנייה - "מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ", כך נכתב במגילת אסתר. לתת לפחות משלוח מנות אחד, לאדם אחד, עם שני מאכלים בתוכו. השנה משלוחי מנות רבים יחולקו במחלקות שיקום, בבסיסים, במלונות המפונים ועוד. אפשר לתת כמובן יותר ממשלוח מנות אחד, וכדאי לחפש אנשים שקצת רחוקים מאיתנו, וכך לחזק איתם קשרים.
- המצווה השלישית בפורים - "מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". לעזור לפחות לשני אנשים נזקקים, שאין להם אמצעים לאכול סעודה בחג. יש היום עמותות וארגונים רציניים שיכולים לעשות זאת בשבילנו.
- והמצווה הרביעית - המגילה. לשמוע את מגילת אסתר, שנקראת מתוך קלף, בערב ובבוקר. יש קריאות רבות בבתי הכנסת, בבתי חב"ד ובכל רחבי הארץ (השנה גם בעזה...). המגילה היא תזכורת לעובדה שאין כוח בעולם שיכול להשמיד אותנו (מפרעה, דרך המן ועד סינוואר), וגם לכך שהכול יכול להתהפך לטובה ברגע, ושהאחדות והזהות היהודית המשותפת שלנו - הן המפתח להצלחה.
לסיום, כמו שביקשו רבות מהמשפחות השכולות וממשפחות הפצועים והחטופים: לא נבטל את פורים השנה. נשמח, אבל בצורה אחרת, מחוברת ומדוייקת יותר, בתקווה ובתפילה לעוד שמחות ובשורות טובות בקרוב. פורים שמח.