כדי להתמודד עם הסוגיה צריך לעיין בהלכה על משמעות הפיוס. מעיון קצר עולה שהפיוס מצריך מעבר של תהליך נפשי מפרך, וכך כותב הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ב הלכה ט): "אבל עבירות שבין אדם לחברו... אינו נמחל לו לעולם עד שייתן לחברו מה שהוא חייב לו וירצהו, אע"פ שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו צריך לרצותו ולשאול ממנו שימחול לו, אפילו לא הקניט את חברו אלא בדברים צריך לפייסו ולפגע בו עד שימחול לו". מדברי הרמב"ם עולה שיש צורך בפעולה אינטנסיבית של ריצוי ופיוס.
מפגש דורש הקרבה
הרב עובדיה יוסף נשאל שאלה דומה האם ניתן לפייס במכתב. לאחר דין ודברים ארוך הוא מסכם כך: "מי שחטא כלפי חברו, עליו ללכת לפייסו בעצמו ולא על ידי שליח, או על ידי מכתב, ומכל מקום הכל לפי העניין, שאם הדבר ידוע שהנעלב נוח לרצות, עדיף שיילך אליו בכבודו ובעצמו לפייסו, ורק אם הוא קשה לרצות, וחושב שיותר יהיה נוח לו להתפייס אם ישלח אליו איש מכובד מידידיו שירצהו תחילה, יעשה כן, ולאחר מכן יבוא אחריו וימלא את דבריו בבקשת מחילה כדת. ונסלח לו".
לכן, מאחר ותהליך הפיוס מצריך מאמץ נפשי אשר הוא חלק מתהליך התיקון, יש חשיבות לבקש סליחה פנים אל פנים ולא לברוח ולהתחמק מהתמודדות עם החבר בו פגענו. פייסבוק עשוי להיות אמצעי קל מדי שמתחמק ממפגש פנים אל פנים עם הנפגע, מפגש הדורש הקרבה גדולה יותר. ברם, אם אין אפשרות אחרת בוודאי עדיף לבקש סליחה בפייסבוק או באימייל מאשר להתעלם לחלוטין מהעבירות שבין אדם לחברו.