לפני קרוב ל-2,000 שנה נפטר רבי שמעון בר יוחאי ועד היום מדי שנה ביום פטירתו – כלומר, ל"ג בעומר - מושך קברו במירון (ביחד עם קברו של בנו אלעזר) רבבות יהודים. איך ולמה זה קורה? מי זה בכלל בר יוחאי ומה בכלל קרה לו שמצדיק חג מיוחד?
רבי שמעון נולד אחרי שנות ציפייה ארוכות ומייסרות להוריו שרה ויוחאי (ומכאן "בר יוחאי" - בר משמעו בן). בתקופתו, כך מספר התלמוד, גזרו הרומאים שלא להסמיך רבנים חדשים כדי שהעברת התורה מדור לדור תיפסק. רבו השני של ר' שמעון, רבי יהודה בן בבא, הצליח בכל זאת להסמיך חמישה תלמידים, בהם גם שמעון, במקום מסתור בין ההרים שבין אושא לשפרעם. הרומאים גילו זאת ושלחו חיילים על מנת להרוג את לומדי התורה, אבל רבי יהודה ביקש מתלמידיו להימלט. הוא עצמו היה מבוגר מכדי לברוח, והרומאים תפסו אותו ורצחו אותו באכזריות.
גזירת המוות עדיין ריחפה מעל רבי שמעון (בהזדמנות אחרת גם השמיע דברי גנות כלפי השלטון הרומאי), ולכן שהה עם בנו אלעזר במקום מסתור - המערה בפקיעין. הם הצליחו להתקיים בזכות שני ניסים: מעיין שזרם בסמוך למערה, ועץ חרובים מניב פירות שצמח בסמוך. כעבור 12 שנים במערה, כששניהם מנותקים לחלוטין משגרת העולם ושקועים בלימוד התורה, הגיע למערה אליהו הנביא ובישר להם שקיסר רומי נפטר. על פי החוק באותה תקופה, בכל פעם שמת הקיסר בוצעה מעין חנינה כללית, וכך בוטלה מאליה הגזירה נגד רבי שמעון.
היציאה מעולם התורה האבסולוטי לא הייתה חלקה: זמן קצר לאחר שיצאו רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר מהמערה, נתקלו השניים באיכרים העובדים בשדה. ר' שמעון קרא בצער "מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה" (כלומר, אותם איכרים מניחים בצד את מה שיביא אותם לחיי נצח, התורה, ובמקום זאת עוסקים בעניינים יומיומיים שישרתו אותם רק בטווח הקצר). מיד אחר כך נשרפו האיכרים ונפטרו מן העולם. כמובן שהקב"ה לא מעוניין בכך, שהרי העולם הוא גם גשמי ובכל זאת יש לנו גם צרכים חומריים וגופניים, ולכן יצאה בת קול מהשמיים וקראה "להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערתכם!". האב ובנו חזרו אל המערה למשך שנה נוספת, שבה למדו כיצד לשלוט ולהגביל את כוחותיהם הרוחניים. בתום 12 חודשים יצאה בת קול נוספת, ואמרה "צאו ממערתכם".
מדוע נקשרה מהות החג בתורת הקבלה?
ל"ג בעומר קשור קשר הדוק אל הקבלה, שהרי ר' שמעון ותלמידיו כתבו את אחד מספרי הבסיס שלה - הזוהר. ומה זו תורת הקבלה? תפקידה הבסיסי הוא לגלות את סודות התורה, ומתוך כך גם את סודות הבריאה. בתורה יש מספר רבדים המצוינים בראשי התיבות פרד"ס - פשט, רמז, דרש וסוד. בקבלה, אם כך, כלול הרובד הרביעי - רובד הסוד.
הקבלה עצמה מתחלקת לשני חלקים: קבלה עיונית וקבלה מעשית. הקבלה העיונית, כשמה כן היא - לימוד בלבד של סודות התורה, יצירת העולם, מרכיבי הנשמה ושאר נושאים מרתקים. הקבלה המעשית, לעומת זאת, מאפשרת לשנות את המציאות באופן ממשי. אבל לפני שאתם רצים לגוגל כדי להקליד "קבלה מעשית" ולמצוא את הנוסחה שתחזיר לכם אהבות קודמות ושתמית את ההוא ששרט לכם את האוטו, קחו בחשבון שיש איסור להשתמש בקבלה מעשית למטרות מהסוג הזה.
למעשה, כבר לפני 500 שנה הזהיר רבי חיים ויטל מפני השימוש בקבלה זאת, שמשתמשת בצירופי אותיות על מנת להשביע כוחות עליונים לפעול בצורות מסוימות. אם הלכתם ל"מקובל" שטוען שהוא משתמש בקבלה מעשית, רוב הסיכויים הם שנפלתם על שרלטן מהסוג המסוכן ביותר.
למה נוהגים להדליק מדורות?
בשנים שאחרי המערה הפך רבי שמעון בר יוחאי לאחד הצדיקים הגדולים בדורו, והעביר את תורתו לתלמידיו. ביומו האחרון כינס את תלמידיו וביקש לומר להם דברים אחרונים. בספר הזוהר (אידרא זוטא, דברים, פרשת "האזינו") מתואר אותו יום פטירה: "אותו יום (=ל"ג בעומר) ביקש רבי שמעון בר יוחאי להסתלק מן העולם, והיה מסדר דבריו. נתכנסו החברים לביתו והוא אמר להם: 'עתה שעת רצון היא, מילים קדושות שלא גיליתי עד עתה - רצוני לגלותן'. כל אותו היום לא פסקה האש מן הבית, ולא היה איש אשר יקרב אליו - כי לא יכול, כי האור והאש היו מסביב לו. משיצאה מיטתו, פרחה באוויר, ואש הייתה לוהטת לפניה. והנה נשמע קול: 'עלו ובואו והתכנסו להילולה של רבי שמעון בר יוחאי'".
אז מה הקשר לאש בל"ג בעומר? בספר משלי נאמר "נר ה' נשמת אדם", והזוהר מסביר שיש נחת רוח לנפטר כשמדליקים נר לעילוי נשמתו. ואם אדם "רגיל" זוכה לנרות נשמה רגילים, הרי שרבי שמעון בר יוחאי, בעל הנשמה הגדולה במיוחד, זוכה למדורות גדולות - נרות ענק.
זו, אגב, גם תשובה לשאלה האם אפשר לצלות תפוחי אדמה במדורות. ובכן, כמו שלא חשבתם להשתמש בנר הנשמה של סבתא שלכם לצליית מרשמלו, כך זה לא ממש מכובד להכניס לנר הנשמה הגדול של ר' שמעון בר יוחאי תפוחי אדמה. מה שכן, בהחלט מותר להכין שתי מדורות - האחת בתור נר נשמה גדול, והשנייה לתפוחי האדמה.
ומה הקטע עם התספורת בהר מירון?
אחד המנהגים בל"ג בעומר הוא "גלאח" לילדים בני שלוש. רבים נוהגים שלא לספר את בניהם עד גיל זה, ואז בהגיעם לל"ג בעומר מספרים את הילדים לראשונה בחייהם בליווי כלייזמרים ואווירת חג (אם יום ההולדת של הילדים נחגג כמה חודשים לפני או אחרי, ויש שמקפידים רק אחרי גיל שלוש בכל מקרה). למצווה יש מספר טעמים:
ראשית כל, בספר ויקרא פרק י"ט ציווה הקב"ה "לא תקיפו פאת ראשכם". כלומר, אסור לקצוץ את הפאות מעל לאוזניים, אלא להשאיר לפחות עד העצם (חשוב להדגיש: הנוהג להשאיר פאות ארוכות מסולסלות הוא רק מנהג חסידים, ואינו חובה). לכן מדובר במין חינוך לקטנים - להשאיר תמיד את פאות הראש. בנוסף לכך, גיל שלוש נחשב במיוחד מאחר ועד אז הילד לא בשל ללימוד תורה, וגזיזת השיער מסמלת את כניסתו לעולם התורה.
חג שמח.
מה הקטע עם ספירת העומר? ומדוע אנחנו צריכים להיות אבלים עד החג עם המדורות?
עשרה דברים שלא ידעתם, או אולי סתם שכחתם, על גלגול נשמות לפי היהדות