רוח

"חבל שהיטלר לא גמר אתכם"

כמה פעמים בשנים האחרונות שמעתם את המשפט "חבל שהיטלר לא גמר אתכם את העבודה" או קראתם אותו בטוקבק? בדרך כלל בצירוף התוספת הנהדרת "יא אשכנזי מניאק". מי אשם בכך שהמשפט הזה ממשיך להיאמר ולהיכתב?

אסף נבו | mako | פורסם 07:29 12.04.10 

שנה גודל אות

אדולף היטלר (צילום: רויטרס, רויטרס3)
אדולף היטלר
|
צילום: רויטרס, רויטרס3

"חבל שהיטלר לא גמר אתכם את העבודה". כמה פעמים בשנים האחרונות שמעתם את המשפט הזה או קראתם אותו בטוקבק? בדרך כלל בצירוף התוספת הנהדרת "יא אשכנזי מניאק". מה שמעיד על התקדמות, כי פעם סתם קראו לנו "אשכנאצים" והיום למדו להפריד. אולי כי לרמטכ"ל קוראים "אשכנזי" אז לא נעים להם. אולי כי הם אוהבים במיוחד את עדי אשכנזי.

אני שמעתי את המשפט הזה כשהוא מופנה כלפי רק לאחרונה, בחול המועד פסח, בתיאטרון חולון, בפסטיבל "ימי זמר", במופע הצדעה לפזמונאית שמרית אור. כן, גם לאירוע המכובד ההוא, בו ישבה בכיסא שלפני שרת התרבות והספורט לימור לבנת, גם לשם הגיע ה"חבל שהיטלר לא גמר אתכם את העבודה".

איך זה קרה? ממש בתחילת המופע התיישב בכיסא שלידי מישהו, ושר בקולי קולות, ממש צועק, בזמן שעל הבמה מתי כספי מלווה את עצמו בגיטרה. "סליחה", אמרתי לו, "אתה שר לי באוזן ממש חזק, אולי תוריד קצת ווליום?". הוא הסתכל עלי במבט מזלזל והמשיך. לפחות הוא מכיר את המילים, חשבתי. "שמע", אמרתי, "אולי תעבור כיסא אחד הצידה, אתה ממש מפריע, באתי לסקר את האירוע ואתה לא נותן לי לעבוד". הוא זז כיסא אחד הצידה. אחר כך התברר שהכרטיס שלו בכלל היה למקום אחר, והוא נאלץ לקום כשהגיעו בעלי הכרטיסים המקוריים. "חבל שהיטלר לא גמר את העבודה עם הסבא והסבתא שלך", הוא אמר כשנאלץ לקום מהכיסא שלו, והוסיף: "יא אשכנזי מניאק".

אני אשם - נולדתי אשכנזי

כותרות העבר: רה"מ יצחק רבין נרצח (צילום: חדשות 2)
יצחק רבין
|
צילום: חדשות 2

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה לא נוהגים לחפש אשמים, כי ברור מי אשם. במקרה הזה אולי כדאי שכן נחפש. מי אשם בכך שיהודי מעיז לומר ליהודי במדינת ישראל בשנת 2010 את המשפט המזעזע הזה על היטלר והפיתרון הסופי? מי אשם? ההורים שלו? המורים? מערכת החינוך? החברים בשכונה? מערכת אכיפת החוק שלא עוצרת אוהדי כדורגל שבאופן קבוע שרים שירי תמיכה ברצח רבין ומייחלים למותו של נשיא המדינה ("לאה האלמנה את לא לבד, סוניה גם את בדרך", שרו שם כשלאה רבין עוד היתה בחיים)?

אני מודה שאני אשם. כן כן אני. אני אשם כי אני אשכנזי. הוריי ילידי הארץ. כל הסבים והסבתות שלי, אלה שאיתנו ואלה שלא - יוצאי גרמניה על חלקיה השונים: סבא מברלין, סבתא מהסודטים, סבא מברסלאו, סבתא מאולדנבורג. כולם ברחו לפני המלחמה, בטווח גילאים שנע בין 12 ל-18. כולם השאירו שם משפחות שנספו. ואפילו נולדתי וגדלתי בקיבוץ שהוקם על ידי יוצאי גרמניה. יש לי "מניות" בשואה? כנראה שכן. אז אני אשם, כי אולי באמת חבל שהסבים והסבתות שלי באו והקימו את המדינה. נראה אתכם מקימים אותה בלעדיהם.

מזל שהבן שלי רבע מרוקאי

אבל היי! למזלי התחתנתי עם מרוקאית. חצי. חצי מרוקאית. ולא סתם - מקריית גת. אל תזלזלו, היא שמעה את נינט שרה בטקסים של יום השואה עוד כשהיתה תלמידה בבית ספר. איזה קטע.

ורק לפני כמה ימים, במימונה, כמה ימים אחרי שההוא אמר לי "חבל שהיטלר לא גמר אתכם, יא אשכנזי מניאק", נסענו לקריית גת, שמענו שירים מרוקאיים מסורתיים, ולהקת שפתיים, וזוהר ארגוב, ואכלנו מופלטות, ורקדנו, וחגגנו והיה כיף. הבן שלי הקטן, רק בן שנתיים, רבע מרוקאי, רקד ריקודים מרוקאיים במימונה ואכל מופלטה עם נוטלה. יש! הוא ניצל. אני אשם, אבל הוא כבר לא.